התנהלות כלכלית חכמה היא המוטיב המרכזי להצלחה של התעשייה בישראל

התעשייה הינה מנוע הצמיחה המרכזי של המשק, התעשייה מובילה את החדשנות במשק, משקיעה סכומי עתק במחקר ופיתוח, מפתחת מוצרים חדשניים ומתקדמים, פורצת ליצוא בתחומים שהינם בחזית החדשנות הטכנולוגית ומשלמת שכר הגבוה משמעותית (בכ-37%) בהשוואה לשכר הממוצע במגזר העסקי.

להיות תעשיין במדינת ישראל משמעותה להתמודד עם אשראי בנקאי חונק, רגולציה מכבידה, ועלויות הולכות ועולות כתוצאה מהתייקרות תעריפי החשמל, המים והארנונה – וישנה הקפדה גבוהה וראויה על תנאי עבודה, שכר ושמירה על איכות הסביבה. למרות זאת, התעשייה מעודדת הקמת מפעלים נוספים.

באירופה כבר הבינו שהתעשייה היא המפתח לצמיחה יציבה, ולכן הנציבות ‏ האירופית ‏ הכריזה על תכנית ‏ מקיפה ‏לחיזוק‏ התעשייה, ‏שחזונה הגדלת ‏משקל ‏התעשייה ‏בתוצר ‏האירופי‏. גם בארה"ב הנשיא אובמה הבין זאת,‏ כאשר ‏קרא ‏בשנת 2015 ‏לשים ‏בראש‏ סדר ‏העדיפויות‏ את ‏ חיזוק ‏התעשייה ‏ולמשוך ‏את ‏התעשייה ‏האמריקאית ‏ להחזיר ‏מקומות ‏עבודה‏ לארה"ב בדומה לאירופה וארה"ב, גם בישראל מעודדים לקבוע יעד להעלאת משקל התעשייה בתוצר על ידי העלאת פריון העבודה, האצת קצב צמיחת התעשייה והעלאת מספר המפעלים החדשים הנפתחים מדי‏ שנה.‏

מימון ואשראי בתעשייה

המינוף הפיננסי של מפעלי התעשייה עומד על כ-50% ונראה שמפעלי התעשייה גם בשנים הקרובות ימשיכו להשקיע בנכסים קבועים במטרה להגדיל את הנתח השוק ולהתמודד עם התחרות הבלתי פוסקת.

במקביל, רואים עלייה בהוצאות המימון הריאליות וירידה קלה בשיעור המדווחים על קושי בהשגת אשראי חדש אל מול עלייה בשיעור המתקשים לשמור על מסגרת האשראי הקיימת.

כתוצאה מכך, אחד המאפיינים הבולטים במציאות העסקית בשלושת העשורים האחרונים הינו גל גדול של מיזוגים, רכישות ושותפויות אסטרטגיות בין חברות, המשמשות כמנוף לצמיחה וביניהם רואים חברות תעשייה בתחומים מגוונים, החל ממזון, משקאות, מתכת, כימיה, תרופות ועוד… במתווי עסקה שונים כמו רכישה חלקית מול רכישה מלאה של מלוא הבעלות, רכישה ידידותית לעומת עוינת (השתלטות), רכישה מקומית לעומת רכישה חוצת גבולות, רכישה במזומן לעומת רכישה במניות, רכישה אופקית (של מתחרה בענף) לעומת רכישה אנכית (של ספק או לקוח) וכדומה, ולכל סוג רכישה יש מאפייניה הייחודיים.

דוגמא לעסקאות כאלה ניתן לראות בתאגידי ענק בינלאומיים וגם אצלנו בישראל נמצא את טבע לדוגמא שהפכה למובילה עולמית בתחום הפרמצבטיקה הגנרית בזכות תהליכי M&A ולחילופין את כתר מתעשיית ה- Low Tec.

בסופו של יום, חברות תעשייה בינלאומיות מקבלות החלטה להיכנס לתהליך M&A בכדי להגדיל את ערכן ורווחיותן ע"י הגדלת נתח השוק ע"י רכישת מתחרה, הרחבת קו המוצרים והשירותים או לחילופין התרחבות לתחומים נוספים להקטנת סיכונים ופיזור וזאת ע"י רכישת חברות עם טכנולוגיות חדשות או מוצרים משלימים, חדירה לשווקים חדשים ע"י רכישת חברה מקומית באותו שוק, רכישת ספק, מפיץ או לקוח ועוד.

בעלי חברה נרכשת אף הם נהנים מההזדמנות העסקית. אם לאורך השנים החברות הנרכשות לא הצליחו להתרומם והחברה הציגה נתונים ירודים עם הפסדים מתמשכים ללא פיתוח וחדשנות, מחסור במשאבים ובהון חוזר, בעלים עייף ו/או מבוגר ללא דור המשך, הרי שמצבים אלה, ניתן לבצע מהלך של רכישה ידידותית בשווי הוגן.

החברות הישראליות נמצאות באופן שוטף מול הדילמה – האם להימכר? מתי? או שאולי להמשיך להתרחב ולהפוך לחברה גלובלית מובילה בתחומה כמו טבע, אמדוקס וצ'קפוינט שהוכיחו שלא צריך למהר ולהימכר בכל מחיר ואולי כדי לרכוש ולא להירכש.

בפועל, רק בעשור האחרון בוצעו בישראל כ-600 רכישות ומיזוגים. ישראל ידוע כבעלת ידע ייחודי ברמה בינלאומית במספר תחומים: קלינטק, אגרו טק, מים, שתלים דנטליים, דפוס דיגיטלי ועוד…

המוניטין שישראל צברה מושך משקיעים אסטרטגיים לרכוש חברה ישראלית אסטרטגית בעלת ייחודיות טכנולוגית החשובה למשקיע כדי להתפתח. מעבר לטכנולגיה מוצאים המשקיעים הבינלאומים בחברות הישראליות יתרון יחסי ופוטנציאל צמיחה משמעותי בשווקים הגלובליים.

בין העסקאות הבולטות שראינו בישראל בשנים האחרונות של משקיעים זרים בתעשייה הישראלית ניתן למצוא את עסקת פרמירה – נטפים, כמצ'יינה – מכתשים אגן, אתמבה – אבגול, סינג'נטה – זרעים גדרה, סאנפאוור – נטלי, קוסטו – טמבור, אייפקס ואת ברייטפוד – תנובה. חברות ישראליות מצליחות כישקר, תנובה, אינדיגו ועוד נרכשו גם הם בגלל אותם יתרונות. הייתי מוסיף פה פסקה על אפשרות מימון לבניית חברה חדשה או מיזוג ורכישה באופן פרטי ע"י בנקאות להשקעות ואופציות אחרות שיש (עם דגש עם בנקאות להשקעות

לסיכום

בסופו של יום המציאות מוכיחה כי מיזוגים ורכישות הם תהליך הכרחי בתהליך החיים של חברה, התשובה לדילמה כיצד להתפתח, יכולת תגובה מהירה לביקוש, לשינויים ולתחרות בענף ניתן להשיג ב-2 דרכים – או ע"י פיתוח (תהליך איטי ומוגבל) או בדרך מהירה יותר של שיתופי פעולה / מיזוגים ורכישות, מה שמאפשר גידול והתרחבות מהירים בשווקים חדשים, עם מוצרים תחרותיים ומקור מרכזי לפיתוח ושימור יתרון תחרותי על פני המתחרים. חברת Cisco ביצעה יותר מ-60 רכישות בפחות מעשור, מה שהעלה את מניות החברה בממוצע ביותר מ-50% לשנה! ובישראל, חברות ישראליות כמו טבע, ישקר, מכתשים-אגן, כימיקלים לישראל, פרוטארום וכתר ביצעו רכישות ומיזוגים שהעניקו להם צמיחה ושיפור משמעותיים.

עסקאות אלו לוו על ידי בנקאי השקעות שסייעו לגופים הרוכשים לממן את העסקה, לבנות את המודל המיסוי שלה ולהוציא אותה אל הפועל אל מול חברת המטרה.

 

מגדל בנקאות להשקעות הינה זרוע הבנקאות להשקעות של קבוצת מגדל שוקי הון. החברה מתמחה בהובלת גיוסי הון וחוב ממשקיעים מוסדיים ופרטיים, בייעוץ לחברות בתהליכי מיזוגים ורכישות וכן בהנפקות בבורסות המובילות בעולם.

קרא עוד על בנקאות להשקעות

כתבות מומלצות

הרשמה לניוזלטר הפיננסי
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)