חודש שהתחיל בעליות בשווקים הסתיים בקול ענות חלושה, עקב העלייה בחששות המשקיעים

חודש נובמבר מייצג את הסיטואציה שהשווקים והמשקיעים מתמודדים עמה לאורך כל השנה. החודש התחיל עם התגברות נוספת של הלחצים האינפלציוניים, תוך עליה בקצב האינפלציה בארה"ב ובאירופה לרמות שלא נראו מזה 30 שנה. גם אם בהיבטים מסוימים הסתמנה הקלה בלחצי צד ההיצע, כגון ירידה בעלויות ההובלה ומחירי הנפט, התגברו לחצים ממקומות אחרים כגון שוק העבודה, מחירי גז באירופה וחשש ממחסור של מוצרים בסיסיים על המדפים. בנקים מרכזיים נוספים בעולם המשיכו להעלות ריבית ובארה"ב התגברו הציפיות להאצה בקצב צמצום רכישות האג"חים והקדמה של מועד העלאת הריבית כבר לאפריל 2022. תשואות האג"חים בארה"ב נעו בדרך בטוחה למעלה וציפיות האינפלציה המשיכו לעלות בכל הטווחים. הביטחון בהתאוששות הכלכלה והיכולת להתמודד עם מחלת הקורונה הורידו את דירוג חששות המשקיעים מהמגפה למיקום הנמוך ביותר השנה בדירוג כלל גורמי הסיכון.

ואז לפתע הגיעו חדשות מכיוון דרום אפריקה על לידתו של זן חדש עם פוטנציאל הדבקה משמעותי מזה של קודמיו. הידיעות על כך שהזן הספיק לטייל למקומות נוספים בעולם (לרבות ישראל) טרפו את הקלפים בשוק באופן שמזכיר את התפרצות ווריאנט הדלתא בתחילת השנה. התשואות צנחו בחדות, ביחד עם ירידה יומית חריגה ביותר במחירי הנפט. מניות ה"Stay At Home" החבוטות הרימו ראש ויצרניות החיסונים זינקו.

הדינאמיקה המטורפת בימים האחרונים של נובמבר ממחישה עד כמה השנה הנוכחית חריגה בקושי לקבל בה החלטות השקעה מושכלות ע"י המשקיעים. שני אירועים דומיננטיים מובילים את השוק: אחד האינפלציה הגואה, והשני הינו השלכות גלי המגיפה על הפעילות הכלכלית. כל אחד מהשניים מושך את שוק האג"ח והמניות לכיוונים מנוגדים לגמרי, בהיבט של כיוון התשואות וההעדפות הסקטוריאליות. כל אחד מהשניים הינו גם ייחודי. מצד אחד, מגיפה עם השלכות שהעולם טרם התמודד עמן. מצד שני, אינפלציה גואה, משולבת בריביות אפסיות בכלכלות המובילות ובנקים מרכזיים שלא באמת יכולים להעלות ריבית בקצב אגרסיבי מדי. לא פלא שהחל מהרבעון השני המניות הכבדות חוזרות להוביל את מדדי המניות. לקיחת פוזיציות סקטוריאליות ותמטיות בשיעורים גבוהים בשנה כזו היא כאב ראש לא קטן. משקיעים מעדיפים פשוט להיצמד למדדים הראשיים.

גם אם הווריאנט הנוכחי יתברר כלא נורא במיוחד, הוא מוכיח לנו בפעם המי יודע כמה השנה שהקורונה ממש לא מאחורינו וחייבים לקחת כהנחת עבודה סבירה שיהיו עוד ווריאנטים, אשר חלקם יכולים כן להיות בעייתיים יותר מבחינת עמידות לחיסונים וקצב הדבקה. יש לכך לא מעט השפעות על סקטורים מסוימים בכלכלה. במידה והווריאנט הנוכחי כן בעייתי, יש לקחת בחשבון שאנו לא באותה סיטואציה בה היינו בתחילת 2020. מצד אחד, גם אם החיסונים יהיו פחות אפקטיביים, על פי מומחי הרפואה מאוד לא סביר שהם יהיו חסרי אפקטיביות באופן מוחלט. במקביל, היכולת לייצר חיסונים חדשים הינה מהירה יחסית ומוערכת בטווח זמן של עד 100 ימים. על כן, למקבלי ההחלטות תהיה גמישות רבה יותר מבחינת אילוצים רפואיים בכל הקשור להטלת סגרים. מצד שני, מבחינה כלכלית ופיננסית הגמישות נמוכה בהרבה מזו של מרץ 2020. העשור שלאחר המשבר הפיננסי של 2008 לימד אותנו שבתנאים מסוימים ניתן להזרים כספים על מנת להמריץ את הפעילות הכלכלית ולייצב את המערכת הפיננסית, מבלי לגרום לעליה באינפלציה.

תנאים אלו לא קיימים כיום. בשנה האחרונה הוזרמו כספים לא רק ע"י תוכניות מוניטאריות, אלא גם באמצעות תוכניות פיסקאליות חסרות תקדים. זינוק זה הביא לחוסר איזון קיצוני בין התפוקה הכלכלית הממותנת וכמות הכסף שזינקה בחדות לא רק במגזר העסקי והפיננסי, אלא גם בחשבונות הבנק של הציבור. במילים אחרות, מתכון אינפלציוני וודאי. השבתת פעילות כלכלית בעקבות סגרים ומגבלות, לצד הזרמת כסף נוסף לציבור יש מאין, בסביבת אינפלציה שכבר כיום ברמות שיא של עשורים, יכולה להביא להשלכות כלכליות בלתי הפיכות.

אף על פי כן, בתקופה בה היכולת להתמודד עם ההשלכות הבריאותיות של המגיפה הינה גבוהה בהרבה מלפני שנה וחצי, והגמישות הפיננסית נמוכה יותר, הנטייה של מנהיגים רבים בעולם הינה עדיין להגיב בצעדים מחמירים על מנת למנוע את התפשטות המחלה, והרבה פחות להתמודדות עם ההשלכות הכלכליות. הדבר האחרון שהעולם צריך בעת זו של "אינפלציית שרשרת האספקה" הינו עוד סגרים ומחנק כלכלי שישאיר מפעלים סגורים, משאיות מושבתות וישלח ידיים עובדות לנוח בבית.

האתגר של המשקיעים במקרה של מגבלות וסגרים נוספים גבוה מאוד

הסיכון האמיתי לשווקים אינו ווריאנטים חדשים כאלו או אחרים, אלא התגובה של המנהיגים להופעתם, שכנראה בלתי נמנעת. בהקשר הזה אירופה (שוב) מגיעה בעמדת נחיתות מול ארה"ב לגל החדש. מדינות באירופה כבר התחילו לנקוט במגבלות עוד לפני גילוי הזן החדש, וסביר שימשיכו להקשיח עמדות אם ההתפרצות תאיץ. בארה"ב, האמון של הציבור בממשל הקיים הולך ונחלש, הסובלנות של ציבור רחב לסגרים נמוכה ביותר וככל הנראה מרבית ההחלטות יהיו בידיים של השלטונות המקומיים. סיטואציה זו תבטיח כנראה פעילות כלכלית הרבה יותר נורמאלית מאשר באירופה.

האתגר של המשקיעים במקרה של מגבלות וסגרים נוספים גבוה מאוד, שכן אלו לא רק יביאו שוב להאטה כלכלית, אלא גם יחמירו כאמור את בעיית האינפלציה בטווח הארוך. לא ברור מה אמור לקרות במצב כזה עם הנכס הדפנסיבי ביותר שאמור להגן על התיק, הלא הוא אג"ח ממשלת ארה"ב. על פניו, האטה משמעותית לא תאפשר לבנקים המרכזיים להעלות ריבית ויתכן שאף רכישות האג"חים ימשכו זמן ארוך יותר ואולי גם יתגברו, תלוי בחומרת המצב. מצד שני, סביבת האינפלציה בהחלט יכולה להמשיך ולשהות ברמות גבוהות מאוד לתקופה ממושכת.

גם בשוק המניות הסיטואציה פחות חד משמעית ממרץ 2020. קודם כל, בשל העובדה שסגרים מוחלטים הם תרחיש ממש לא סביר, במיוחד בארה"ב, הדומיננטיות של מניות ה "Stay At Home" לא תהיה בהכרח כל כך מוחלטת. גם בקרב תחומים אלו, פלטפורמות ה E-Commerce חשופות לבעיות בשרשרת האספקה העולמית וגידול בעליות ייצור ושילוח, מה שלא היה בשנה שעברה. חברות הקמעונאות הגדולות, שהיו פעילות בסגרים עקב היותן ספקיות של שירותים נחוצים, מתמודדות עם עליה בשכר עבודה וכן גם עם השלכות שרשרת האספקה. מציאת "מנצחים" במצב של התפשטות משמעותית של המגיפה כיום דורשת הרבה יותר סלקטיביות. עובדה זו יכולה גם היא להמשיך ולתמוך בהעדפה לחברות ה- Big Tech המובילות, כברירת מחדל יציבה במציאות מאוד מורכבת.

הריבית הריאלית נמוכה באופן חריג ושוק המניות "מאוהב" בכך

ובכל זאת נסיים עם נימה מעט יותר אופטימית. בכל אחד ממצבי העולם הסבירים בטווח הנראה לעין, הבנקים המרכזיים ימשיכו לשמור על מדיניות Low Real Rates. נכון להיום, כשהריבית בארה"ב עדיין אפסית והאינפלציה עולה על 6%, הריבית הריאלית הינה שלילית ברמות חסרות תקדים. גם במצב של עלייה מתונה בריבית וירידה כלשהי בסביבת האינפלציה, הריבית הריאלית תהיה מאוד שלילית. המשמעות עבור מי שעוסק בשוק הסחיר הינה שמניות הינן הנכס היחיד שיכול להניב תשואה ריאלית חיובית ולשמור על הערך הריאלי של כספי המשקיעים. יש לכך השלכות משמעותיות במיוחד עבור גופי חיסכון לטווח ארוך. אטרקטיביות זו של שוק המניות נתמכת גם בראייה היסטורית ארוכת טווח. הן בסביבת אינפלציה גבוהה והן נמוכה, שוק המניות מתפקד טוב יותר כשהריבית הריאלית נמוכה, לעומת מצבים בהן היא ברמה ניטראלית או גבוהה.

המצב היחיד בו שוק המניות הניב היסטורית תשואה שלילית, כשהריבית הריאלית הייתה נמוכה, הינו כשהאינפלציה הייתה גבוהה ובמגמת עליה. זו בדיוק הסיטואציה בה אנו נמצאים כיום, ולמרות זאת מניות הניבו השנה תשואה נאה מאוד. זוהי המחשה עד כמה הריבית הריאלית כיום הינה נמוכה באופן חריג ועד כמה שוק המניות "מאוהב" בכך.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

  • החודש שוק העבודה הוסיף 531 אלף משרות, מעל הצפי ל-450 אלף. נתוני החודשים הקודמים עודכנו באופן נאה כלפי מעלה גם כן. תחומי תיירות ואירוח חזרו לגייס עובדים, וכן שירותים עסקיים ומקצועיים שממשיכים לגייס בקצב נאה. שיעור האבטלה ירד ל-4.6% וקצב עליית השכר השנתי קפץ ל-4.9%.
  • ה-FED הודיע, כצפוי, על צמצום של 15 מיליארד דולר בהיקף החודשי של תוכנית רכישות האג"חים. כמו כן, נגיד ה-FED המשיך להדגיש כי האינפלציה הינה זמנית ואינו צופה שידרשו צעדים מוניטאריים מרחיקי לכת, וכן שצמצום הרכישות אינו מהווה אינדיקציה לכך שהריבית תעלה בקרוב.
  • שיעור האינפלציה עלה החודש ב-0.9%, מעל הצפי ל-0.6%. אינפלציית הליבה עלתה ב-0.6%, לעומת צפי ל-0.4%. ההאצה בסביבת האינפלציה היתה רוחבית מאוד החודש. הקצב שהשנתי של האינפלציה קפץ ל 6.2%, הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 1990. אינפלציית הליבה קפצה לשיעור שנתי של 4.6%.
  • על פי האומדן השני, התוצר האמריקאי צמח ב-2.1% ברבעון השלישי (במונחים שנתיים), לעומת 2.2% באומדן הקודם. סעיף ההשקעות היה זה שתרם לעדכון מטה. מדד ה-ISM למגזר התעשייה ירד מעט החודש לרמה של 60.8 נקודות, מ-61.1 בחודש הקודם. מדד ה-ISM למגזר השירותים עלה לרמה של 66.7 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר אי פעם.
  • המכירות הקמעונאיות צמחו החודש ב 1.7%, מעל הצפי ל 1.4%. הקצב השנתי האיץ לרמה של 16.3%.
  • מדד אמון הצרכנים נפל לרמה הנמוכה ביותר מאז נובמבר 2011, על רקע העלייה באינפלציה וחשש של הצרכנים מהמשך עליות המחירים.

אירופה

  • נגידת ה-ECB הודיעה בישיבת הבנק החודש, כי לראייתה עליית ריבית אינה צפויה בשנת 2022.
  • על פי האומדן השני, התוצר בגוש האירו צמח ב-2.2% ברבעון השלישי, שיפור של 0.1% לעומת האומדן הקודם.
  • שיעור האינפלציה בגוש האירו עלה החודש לרמה שנתית של 4.1%, בהתאם לצפי. עיקר ההאצה נבעה ממחירי האנרגיה. אינפלציית הליבה עומדת על 2%, מעט מתחת לצפי של 2.1%.
  • על אף העלייה בתחלואה והחשש מסגרים, מדד מנהלי הרכש בגוש האירו ממשיך לעלות. מדד מגזר התעשייה עלה לרמה של 58.6 נקודות, מעל הצפי של 57.3. מדד מגזר השירותים עלה לרמה של 56.6 נקודות, לעומת צפי ל 53.5.
  • המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו החודש ב 0.3%, לעומת צפי לעליה של 0.3%. הקצב השני דווקא עלה ל-2.5% עקב עדכון חיובי של החודש הקודם.
  • שיעור האבטלה בגוש האירו ירד לרמה של 7.4% מרמה של 7.5% בחודש הקודם.
  • מדד הסנטימנט הכלכלי של גוש האירו עלה מעט החודש לרמה של 25.9 נקודות, לאחר 5 חודשים רצופים של ירידה. המדד עדיין ברמה נמוכה יחסית לשנה וחצי האחרונות.
  • בבריטניה נותרה הריבית ללא שינוי החודש, על אף ציפיות בשוק לעלייתה כבר בישיבה הנוכחית. זאת על רקע עליה באינפלציה מעבר לצפי לרמה שנתית של 4.2%. הכלכלה הבריטית צמחה ברבעון השלישי ב-1.3%, נמוך מהצפי לצמיחה של 1.5%.

ישראל

להלן עיקרי החדשות הכלכליות בחודש החולף:

  • ההאצה בפעילות המשק בחודשים האחרונים גרמו לירידה בגרעון התקציבי ל-5.5% כאשר במקביל אושר בכנסת תקציב המדינה לשנים 2021-2022. הדבר יסייע לפעילות הכלכלית במשק ויחד עם הנמכת יעד הגירעון של הממשלה הם עשויים לשפר את דירוג האשראי של ישראל. בהמשך לכך, נתוני הרבעון השלישי הצביעו על צמיחת הכלכלה בישראל בשיעור של 2.4% (מעט נמוך מהצפי) אולם התוצר צמח בשיעור של 3.5%.
  • נתונים מעודדים משוק העבודה עם פתיחת חודש נובמבר – שיעור האבטלה המורחב ירד במחצית הראשונה של אוקטובר לשיעור של 7.1% לאחר שהות ארוכה בשיעור של כ-8%. יחד עם זאת, שיעור מספר המשרות במשק עדיין נמוך ב-6% לעומת ערב משבר הקורונה.
  • מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שפורסם ב-15/11 עלה בשיעור של 0.1%, נמוך משמעותית מקונצנזוס האנליסטים בשוק שעמד על 0.3%-0.4% כאשר הסעיפים שהפתיעו את החזאים הם סעיף הנסיעות לחו"ל שירד ב-7.9% וסעיף ההלבשה שעלה בשיעור של 3.6%.
  • אחרונה חביבה – ריבית בנק ישראל נותרה כצפוי ללא שינוי בשיעור של 0.1% כשהמסר שמעביר בנושא בנק ישראל הוא מאוד סבלני כלפי האינפלציה בטרם תתקבל החלטה אחרת בנושא.

אחר

  • הייצוא עלה מעל הצפי החודש בסין, באופן שהעלה את עודף מאזן הסחר החודשי לרמת שיא.
  • כלכלת יפן התכווצה ברבעון השלישי ב-3%, שיעור חד מהצפי להתכווצות של 0.7% בלבד. בעיות שרשרת האספקה ועלייה בתחלואה היו הגורמים המרכזיים להתכווצות זו.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

חודש תנודתי מאוד הסתיים בירידות במרבית מדדי המניות המובילים, על רקע עליית החששות האינפלציוניים ועליית הסיכון מפני התפשטות מחודשת של המגיפה. מדד ה-S&P 500 ירד ב-0.8% (21.6%). מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי התממש באופן משמעותי יותר וירד ב-2.5% (18.5%) עקב הידוק מגבלות בעקבות ההתפשטות של המגיפה. מדד השווקים המתעוררים ירד ב-4.1% (4.3%-), בעיקר עקב ירידות ברוסיה וסין.

ברמה הסקטוריאלית, מדדים מוטי צמיחה הציגו ביצועים עודפים, כאשר הסקטורים שבלטו לטובה הינם טכנולוגיה וצריכה מחזורית. המניות הגדולות היו אלו שהובילו את הביצועים של הענפים הללו. הסקטורים שבלטו לרעה הינם אנרגיה ופיננסים, על רקע הצניחה במחירי הנפט וירידת התשואות באג"חים.

בישראל, מדד ת"א 35 עלה בשיעור של 0.74%, כאשר גם החודש מדד ת"א 90 משיג ביצועי עודף ומסיים את החודש בתשואה של 2.82%. מדדי המשנה המובילים את תשואות הבורסה החודש הם מדדי מניות חברות הבניה המקומיות, וניתן להבין זאת על רקע הביקוש הגואה לדירות מגורים.

מטבעות ואג"ח

חודש תנודתי מאוד חל גם בשוק האג"ח, כאשר תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדו לבסוף ב 11 נ"ב לרמה של 1.44% (53+). באפיק הקונצרני חלה פתיחת מרווחים, כך שעל אף ירידת התשואות בשוק ירד מדד אג"ח קונצרני בדירוג השקעה ב-0.15% (1.1%-). אג"חים HY פתחו מרווחים באופן משמעותי יותר עקב העלייה במפלס החששות בשוק, וירדו ב-1.1% (2.3%).

באג"ח בישראל, חששות המשקיעים באו לידי ביטוי בבריחה לכיוון האג"ח ממשלתיות השקליות כאשר מדד שקלי ממשלתי ריבית קבועה עלה בשיעור של 2.01% ומקבילו הצמוד עלה בשיעור של 1.63%. האג"ח הצמודות הקצרות סיימו את החודש בירידה של 0.37%.

בהתאם לכך התנהגו גם מדדי האג"ח הקונצרני – תל-בונד 60 ירד בשיעור של 0.4%- ומקבילו השקלי – תל-בונד שקלי 50 עלה בשיעור של 1.35%, כששניהם השיגו ביצועי חסר מול מדדי האג"ח הממשלתיים המקבילים.

הדולר התחזק בחדות החודש מול סל המטבעות העולמי, עקב הקדמת ציפיות לעליית ריבית בארה"ב, ועלה ב-2% (6.7%). ההתחזקות הייתה רוחבית מול כל המטבעות המובילים, למעט מול היין היפני.

מול השקל נסחר הדולר כמעט ללא שינוי. ברמה החודשית, התחזק הדולר בשיעור של 0.13% מול השקל.

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)