שנת 2020 מאחורינו, סייקל חדש ובלתי צפוי לפנינו

כיאה לסוף שנה, חודש דצמבר התאפיין בסגירת מספר "פינות" לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה. לאחר שבועות רבים בהם הפוליטיקה גברה על הרצון לפעול, הושג בארה"ב הסכם בנוגע לחבילת חילוץ נוספת לכלכלה. עקב הקושי לגשר על פערי האינטרסים הפוליטיים, החבילה מצומצמת מזו ששני הצדדים תכננו להעביר בתוכניות המקוריות שלהם, וכוללת בעיקר את הסעיפים הבסיסיים של תשלומי דמי אבטלה וסיוע לעסקים קטנים. הנשיא הנבחר ביידן כבר הודיע שבכוונתו להעביר תוכניות סיוע נוספות בהמשך. יש לשער שעם כניסתו הרשמית לתפקיד והתבהרות התמונה הסופית לגבי הרכב הסנאט והבחירות החוזרות בג'ורג'יה, האינטרסים הפוליטיים ישחקו תפקיד פחות מרכזי בשנה הקרובה.

פינה נוספת שנסגרה בדצמבר הינה החתימה, ברגע האחרון, על הסכם סחר בין בריטניה לאיחוד האירופאי. זאת, לאחר תקופה ארוכה מאוד של חוסר הסכמות וחששות מיציאה של בריטניה ללא הסכם. לפני ארבע וחצי שנים, כשבריטניה הצביעה על היציאה מהאיחוד, ההחלטה התקבלה בהלם ויצרה לא מעט זעזועים בעולם ובשוקי ההון. בשנה נורמלית, סיום הסיפור והחתימה על ההסכם היו ראויים לקצת יותר תשומת לב של המשקיעים מאשר כמה כותרות חביבות בעיתון ומספר ימים תנודתיים בפאונד הבריטי. אלא שהתקופה בה אנו חיים אינה נורמלית, בלשון המעטה, ועל כן השווקים הרבה פחות מתרגשים מאירועים מסוג זה.

הפינה האחרונה שנסגרה, והחשובה מכולן, הינה כמובן תחילת מבצע החיסונים במספר מדינות בעולם, אשר מפיחים תקווה שבקרוב נזכה לחזור לחיים נורמליים ושגל הסגרים הנוכחי הינו האחרון שנחווה. על אף התקוות לחזרה לנורמליות עקב תחילת מבצעי החיסונים, שוק המניות מסרב עדיין להתנתק מההשקעות הטרנדיות שליוו אותו לאורך השנה. מניות מתחומי מחשוב הענן, סייבר, גיימינג ועוד, אשר מזוהות עם מגמות הריחוק החברתי והעבודה מהבית, המשיכו להציג ביצועים מרשימים לאורך מרבית החודש.

מצד אחד, לאחרונה אנו חווים סגרים ומגבלות על הפעילות העסקית באירופה וארה"ב, מה שלכאורה אמור להטיב עם מגמות הריחוק החברתי. מצד שני, הפצת החיסונים בעולם מקרבת אותנו לסוף עידן הסגרים, ועל כן היינו מצפים מהמשקיעים להסתכל קדימה ל-2021 ולהמשיך ברוטציה לכיוון המניות המחזוריות החבוטות מתחומים כגון פיננסים, נדל"ן מסחרי, תיירות, תעופה וכו'. דצמבר התאפיין בזרימה נאה מאוד של כספים לקרנות ו-ETFים מנייתיים בעולם, מה שיכול להסביר את העליות הרוחביות בשוק, ולא עליות של סקטורים מסוימים על חשבון אחרים.

ישנו הסבר נוסף שיכול להילקח בחשבון. אחד התהליכים שמשבר הקורונה צפוי להאיץ הוא הנוכחות של "משקיעי הדור החדש" בשוק ההון. בין אם משקיעים אלו נוהרים לפלטפורמות מסחר עצמאיות כגון רובינהוד או לגופים ומכשירי השקעה שמתמחים בהשקעות בחדשנות, טביעת האצבע שלהם בהחלט כבר לא זניחה. זהו דור שמשקיע בתחומים וחברות שהוא מכיר, מבין ומעריך את החדשנות והתועלת שהמוצרים והשירותים שלהן מספקים. מדובר בחברות מתחומי הדיגיטציה השונים, אנרגיה ירוקה, רכבים חשמליים, רפואה חדשנית ועוד. משקיעים אלו פחות אובססיביים לגבי תוצאות של הרבעון הקרוב או זה שאחריו, ואפילו נוטים לחוש טינה לאובססיה זו. התמחור היחסי הגבוה של החברות לא מרתיע רבים מהם. הם עדיין יעדיפו להשקיע בתחומים המתאפיינים בחדשנות וסביבתיות, על פני תחומים מסורתיים ומיושנים.

מספר נקודות שישפיעו על כיוון הכלכלה העולמית בשנים הקרובות

אי אפשר כמובן להימנע מכמה משפטים לסיכום השנה שהייתה. אין הרבה שנים שזוכות להפוך להיסטוריה עוד טרם סיומן, ואין ספק ש-2020 היא כזו. בראייה היסטורית, הייחודיות של שנה זו אינה בהכרח המגיפה העולמית – דבר שהעולם חווה כבר מספר פעמים בעבר – והיא באה לידי ביטוי בשני אופנים. קודם כל, השיתוק הקיצוני וחסר התקדים של הפעילות הכלכלית בכל העולם, אשר הביא לצניחה רבעונית חדה בשיעורים שלא נראו בעבר. הסגירה של מאות מיליוני אנשים בבתיהם וכפיה על ריחוק חברתי הינה סיטואציה שאף אדם ומדינה לא חוו לפני כן באופן זה. מצד שני, ההסתגלות המהירה של העולם למציאות זו הינה חסרת תקדים לא פחות. מהפכת האינטרנט והדיגיטציה, שהחלה להתהוות באמצע שנות ה-90, אפשרה כעת התאמה מהירה של יחידים, עסקים ומדינות למציאות הסגרים. התאמה מהירה זו העניקה לרבים בעולם יכולת להמשיך לתפקד באופן כזה או אחר, הרבה מעבר למה שהיה מתאפשר עד לפני מספר שנים. עסקים המשיכו לעבוד, כשעובדיהם יושבים בפיג'מה וכפכפים בבית. צרכנים המשיכו לצרוך דרך פלטפורמות ה-online, הן מוצרי צריכה פיזיים והן שירותים כגון חינוך, רפואה ועוד. בנוסף, היכולת לשווק חיסון למגיפה, תוך פחות משנה ממועד גילויה, גם היא בגדר "נס רפואי" שמתאפשר בזכות תהליכים שהתהוו בשנים האחרונות בעולם הביוטכנולוגיה והרפואה החדשנית. נכון שה-FDA סלל מסלול מהיר לאישור החיסונים עבור החברות, אולם העובדה שמספר חברות שונות ובלתי תלויות הצליחו להציג שיעורי הצלחה מרשימים בתהליך הסופי של הניסוי בהחלט מעודדת (בניגוד לווירוס הקורונה, טרם תועדו בני אדם שהפכו למוטציה בעקבות החיסון…).

אף אחד לא יכל כמובן לחזות בסוף 2019 את אשר קרה בשנת 2020. או כפי שניסח זאת  מייק טייסון במשפטו הידוע: "Everyone has a plan until they get punched in the face". אין כמעט אדם ומדינה שלא הרגישו את "אגרופה" של הקורונה בפניהם השנה, אשר ריסקה מיליוני עסקים וכלכלות. כולנו מנסים להבין איך תיראה שנת 2021, אולם הלקח הכי חשוב מהשנה החולפת הינו שבנוסף להסתמכות על הערכות ותחזיות, יש להיות הרבה יותר גמישים וערוכים לתרחישים בלתי צפויים.  או כפי שאומר משפט חכם נוסף: "היצורים ששורדים הכי הרבה זמן בטבע אינם בהכרח החזקים ביותר, אלא אלו שמסתגלים הכי מהר לתנאים משתנים". אנחנו טרם יודעים תוך כמה זמן ניתן יהיה לחזור לשגרה מלאה, ללא סגרים והנחיות ריחוק חברתי במדינות שונות בעולם. משמעותית יותר היא העובדה כי אין לנו גם מושג אלו דברים יחזרו להיות כפי שהיו ואלו לא. מדובר בשאלות מאוד חשובות לגבי כיוון הכלכלה, השווקים וסקטורים שונים. גם ברמה הפוליטית/ חברתית יכולים להתרחש כמובן הרבה מאוד תהליכים שטרם ניתן לחזות.

בכל זאת, ישנן מספר נקודות אשר כבר היום ניתן להניח בסבירות גבוהה שישפיעו על כיוון הכלכלה העולמית והתנהגות השווקים בשנים הקרובות. הראשונה כמובן הינה האצת תהליכי אימוץ של פלטפורמות טכנולוגיות וחדשניות, אשר כולם (כולל אנחנו) כבר הרחיבו עליהן וחפרו בהן מספיק לאורך השנה, ולכן אין הרבה מה להוסיף על כך. מגמה נוספת שדנו בה בשנים האחרונות, וקיבלה אשרור חזק השנה, הינה והמהירות והקיצוניות בה השוק מתנהל ומגיב לאירועים. ראינו זאת קורה לאחר הברקזיט, ואז בסוף 2018 והתיקון המהיר ב-2019. במהלך פברואר-מרץ השנה חווינו כבר את הירידה המהירה ביותר אי פעם במדד ה-S&P 500 משיא לתחתית של שוק דובי, אשר לוותה בחזרה המהירה ביותר לשיא חדש. אחת הסיבות לקיצוניות זו הינה הריביות האפסיות והשליליות בעולם, אשר הופכות את הפחד לפספס עליות (Fear of missing out) לקיצוני כמעט כמו הפחד מירידות והפסדים. זוהי תבנית התנהגותית שמנוגדת להתנהלות של משקיעים שהורגלנו אליה. בנוסף לכך, ישנה התדירות ההולכת וגוברת של אירועים ואלמנטים שאינם מתיישבים עם תחזיות המבוססות על תבניות היסטוריות. הבחירה בטראמפ לנשיאות ארה"ב ב-2016, ריביות שליליות, נפט במחיר שלילי, היקפי חוב אסטרונומיים, האצה של תהליכים טכנולוגיים משבשים ((Disruptive Innovations, קורונה ועוד. אירועים בלתי צפויים הם שכמובן מייצר תהליכים שמביאים לשינויים משמעותיים בעולם, וכתוצאה מכך גם לתגובות קיצוניות בשוק ההון. ככל שהבלתי צפוי תדיר יותר, כך יש לצפות שתגובות קיצוניות בשוק יהיו שכיחות יותר גם בהמשך. לכן, כל ניסיון לתזמן פעולות ולחשוב שניתן לחזות באופן מהימן איך ומתי השוק יגיב, הינו מתכון לכישלון כמעט וודאי.

מגמה נוספת שהתעצמה במשבר הינה התגובה המהירה של בנקים מרכזיים וממשלות, שהיו מוכנים בשלב הראשון להזרים כל סכום שיתבקש על מנת לרכך את המכה הכלכלית ולייצב את השווקים. ההשלכות של צעדים אלו בשנים הבאות תלויות בעיקר בשאלה האם הדבר יוביל לאינפלציה מתמשכת או לא. הצעדים שננקטו לאחר המשבר של 2008 השאירו את מרבית הכסף במערכת הפיננסית, ולא הגיעו לידי הצרכן. ביחד עם השלכות הגלובליזציה והקדמה הטכנולוגית, צעדים אלו לא רק שלא הביאו לאינפלציה, אלא שהאינפלציה המשיכה במגמת ירידה לאורך השנים. הפעם, כסף רב הגיע ישירות לידי הצרכנים, ובהיקפים משמעותיים.

מנגד, השינויים הטכנולוגיים ממשיכים להאיץ ולתרום לייעול תהליכים והוזלת עלויות. במידה ולא תחול אינפלציה שתתבסס מעל היעד לתקופה ממושכת, יש להניח שגם במשבר הבא התגובה המוניטארית, והפיסקאלית אם תידרש, תגיע מהר ובכל סכום נדרש. במידה ותחול עלייה באינפלציה, באופן שיחייב תגובה, יצטרכו קובעי המדיניות גם הפעם לחשוב על צעדים מחוץ לספרי הלימוד. רמת החוב העולמית, במיוחד לאחר ההרחבות המאסיביות השנה, לא מאפשרת למערכת הכלכלית לתפקד עם שיעורי ריבית גבוהים לאורך זמן מהרמות הנמוכות של היום.

תהליך נוסף, שככל הנראה השפעותיו יורגשו בשנים הקרובות, הינו ההאצה בדומיננטיות העולמית של סין בפרט, וגוש אסיה פאסיפיק בכלל, בעקבות המשבר. הטיפול היעיל של מדינות אסיה פאסיפיק בבלימת הקורונה (והשנוי במחלוקת של סין) יביא לכך שמדינות אלו יהיו הראשונות לחזור לרמת התוצר טרום המשבר כבר בתקופה הקרובה. החזרה המהירה של סין לרמת התוצר והפעילות טרום המשבר תאיץ עוד יותר את צמצום פערי גובה התוצר בינה לבין ארה"ב ותגדיל עוד יותר את חלקה בתוצר העולמי השוטף בכל שנה ושנה. לארה"ב כבר לא תהיה בלעדיות על המשפט "כשארה"ב מתעטשת כל העולם מצטנן". מעתה, השווקים והכלכלה העולמית יהיו רגישים מאוד גם ל"התעטשות" של סין. סין מודעת לכוחה והשפעתה, ולכן מצב זה כשלעצמו כבר יוצר לא מעט מתחים בינה לבין המערב וארה"ב בפרט, מתחים שילוו אותנו כנראה עוד שנים רבות. על מנת להפחית את תלותה ביחסיה עם המערב, סין חותמת על הסכמי סחר אזוריים עם מדינות מזרח אסיה וחותרת להשגת עצמאות טכנולוגית בתהליכי הייצור של שבבים, ציוד תקשורת ועוד. עצמאות כזו תשפר משמעותית את מיצובה של סין מול המערב ועשויה להגדיל עוד יותר את חוסר הנוחות של המערב לאור המצב.

השאיפות של סין להרחיב את השפעתה ונוכחותה בעולם מדאיגות את המערב עקב הרקורד השנוי במחלוקת שלה בכל הקשור לזכויות אדם. טעה מי שחשב שהדבקת הסינים בתרבות צריכה מערבית תביא אותם גם לאמץ ערכים מערביים. אפשר להאשים את טראמפ במתיחות עם סין, אשר תקשה על השגת הבנות בינה לבין המערב. ואולם, ההתעצמות של סין לרמה שלא ניתן באמת לעצור אותה נגזרת מתהליך ארוך שנים, שארה"ב ומדינות המערב אפשרו לו לקרות ולא ריסנו כשעוד היה אפשר. בכל מקרה, כפי שציינו במהלך השנה, השקעה בסין כבר מזמן אינה השקעה נישתית אלא רכיב שלא ניתן להתעלם ממנו באלוקציה הגיאוגרפית של ההשקעות הגלובאליות.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

  • דו"ח התעסוקה הצביע החודש על יצירה של 245 אלף משרות בלבד, לעומת צפי של 469 אלף, על רקע עליה בתחלואה ומגבלות על פתיחת עסקים. שיעור האבטלה ירד לרמה של 6.7%, אולם זאת עקב ירידה בשיעור ההשתתפות.
  • ה -FED ממשיך לשדר מסר דומה לזה של החודשים האחרונים. הבנק המרכזי מתכוון להמשיך בתוכנית הרכישות ובמדיניות המוניטארית המרחיבה עד שהמשק יתקרב למצב של תעסוקה מלאה. כמו כן, חברי ה-FED ממשיכים להעריך שהריבית תיוותר ללא שינוי עד סוף 2023 לפחות. נתוני התוצר והאבטלה התעדכנו לחיוב, הן השנה והן בשנים הקרובות, ואילו ציפיות האינפלציה עודכנו מעט כלפי מעלה. השנה צפוי התוצר להתכווץ ב-2.4% בלבד, לעומת התכווצות של 3.7% בתחזית הקודמת. על פי הנתון הסופי, צמח התוצר האמריקאי ב-33.4% ברבעון השלישי (במונחים שנתיים), שיפור קל לעומת 33.1% בהערכה הקודמת.
  • מדד ה-ISM למגזר התעשייה ירד מעט לרמה של 57.5 נקודות מ-58. המדד עדיין מצוי ברמת התרחבות נאה. במגזר השירותים המדד נותר כמעט ללא שינוי ברמה של 55.9 נקודות, מתחת לצפי לרמה של 56.6.
  • המכירות הקמעונאיות אכזבו החודש וירדו ב-1.1%, לעומת צפי לירידה מתונה יותר של 0.3%. הקצב השנתי האט לרמה של 4.1% מ-5.5% בחודש הקודם.
  • שיעור האינפלציה בארה"ב עלה לקצב שנתי של 1.2%, מ-1.1% בחודש הקודם. אינפלציית הליבה נותרה בקצב שנתי של 1.6%.
  • הייצור התעשייתי בארה"ב עדיין מתקשה להתאושש וירד לקצב התכווצות שנתי של 5.5%- מ-5%- בחודש הקודם, חודש 15 ברציפות של התכווצות.

אירופה

  • על פי הקריאה הסופית, התוצר של גוש האירו צמח ב-12.5% ברבעון השלישי, תיקון קל מ- 12.6% בקריאה הקודמת.
  • ה-ECB הרחיב את תוכנית הרכישות ב-500 מיליארד אירו נוספים והאריך אותה עד מרץ 2022 מיוני 2021. מדובר בצעד שהשוק בסה"כ ציפה מראש שיבוצע.
  • בריטניה והאיחוד האירופאי חתמו (בשעה טובה) על הסכם סחר, שצפוי למנוע הטלת מכסים על סחורות בין הצדדים.
  • מדד מנהלי הרכש במגזר התעשייה עלה לרמה של 55.5 נקודות, לעומת צפי שירד לרמה של 53. במגזר השירותים עלה המדד באופן נאה לרמה של 47.3 נקודות, לעומת צפי של 41.9 בלבד, אולם המדד עדיין מצוי ברמת התכווצות.
  • שיעור האינפלציה בגוש האירו נותר החודש ללא שינוי מהחודש הקודם. המדד הראשי נותר בקצב שנתי שלילי של 0.3%- ומדד הליבה בקצב שנתי של 0.2%.
  • המכירות הקמעונאיות בגוש האירו הפתיעו לטובה ועלו החודש ב-1.5%, לאחר התכווצות בחודש הקודם. הקצב השנתי עלה ל-4.3% מ-2.5% בחודש הקודם.
  • שיעור האבטלה בגוש האירו ירד לרמה של 8.4% מ-8.5% בחודש הקודם.
  • לאחר חודשיים של ירידה במדד ה-ZEW לסנטימנט הכלכלי בגוש האירו, המדד חזר לעלות החודש וקפץ לרמה של 54.4 נקודות. המדד משקף ציפייה להתאוששות מחודשת מהגל השני.
  • קצב ההתכווצות השנתי של הייצור התעשייתי בגוש האירו התמתן ל- 3.8%- לעומת 6.3%- בחודש הקודם.

ישראל

להלן עיקרי החדשות הכלכליות של חודש דצמבר בנקודות עיקריות:

  • צמיחה: משרד האוצר עדכון את התחזיות שלו לגבי המשק בשנת 2020 ולהערכתו התמ"ג יתכווץ בכ-4.2% ויצמח ב-4.5% בשנת 2021. בכך הוא עדכן את תחזיותיו באופן שמשקף יותר אופטימיות לגבי 2020 ויותר פסימיות לעומת תחזיותיו הקודמות.
  • גירעון: על אף הגידול בהוצאות הממשלה מחד והירידה בהכנסות המדינה ממיסים מאידך, שיצרו גירעון בהיקף שיא של כ-151 מיליארד ₪ , הגירעון צפוי להסתיים השנה ב-11% תוצר (נמוך מהתחזיות המוקדמות , בין היתר הודות להפתעה בהיקף ההכנסות ממיסים). הגרעון החריג השנה יצר באופן טבעי גידול משמעותי בהיקף האג"ח המגויס ע"י הממשלה כאשר מנגד, בנק ישראל השיק תוכנית רכישה של אג"ח ממשלתיות אשר ספגה כ-40% מהיקף הגיוס של הממשלה השנה. באשר לשנה הבאה – תחזית הגירעון עומדת על כ-8% לפי בנק ישראל. על אף היותו חריג גם בשנה הבאה, לא צפוי לחץ משמעותי של היצע על שוק האג"ח המקומי, וזאת לאור המשך תוכנית הרכישה של בנק ישראל (בדומה לתוכניות דומות של בנקים מרכזיים בכלכלות הגדולות בעולם).
  • תעסוקה: שיעור האבטלה הרחב במשק ירד במחצית הראשונה של חודש נובמבר ל-14.6% לעומת כ-20.7% בחודש אוקטובר, ירידה משמעותית בהיקף הבלתי מועסקים בחל"ת. באותה נשימה, לא ניתן להתעלם מכך שבניגוד לשאר הענפים, הביקוש לעובדי ההי-טק חזר בנובמבר לרמה של לפני משבר הקורונה. המשמעות היא שכפי שכבר נאמר במהלך כל משבר הקורונה, עיקר הנפגעים בשוק התעסוקה היא בבעלי ההכנסה הנמוכה.
  • נדל"ן: ממשיכים להתקבל נתונים המצביעים על המשך עלייה מתונה של מחירי הדיור, חרף משבר התעסוקה הפוקד המשק. הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בסקר הלמ"ס בקרב הקבלנים המצביע על עליה בכמות הדירות המבוקשות ע"י הציבור, כתוצאה מהקטנת שיעור מס הרכישה עבור משקיעי הנדל"ן. לא ניתן להתייחס לנושא ללא ההודעה של בנק ישראל על שינוי מגבלת המשכנתא בריבית הפריים, אשר תעלה מ-1/3 מגובה המשכנתא לכל היותר ל-2/3 מגובהה, תחילה עבור נוטלי משכנתאות חדשות ולאחר מכן גם עבור מחזורי משכנתאות קיימות. ההודעה עשויה להשפיע לחיוב על שוק הדיור כתוצאה מהורדת גובה החיוב החודשי הממוצע של נוטלי המשכנתאות, או לסירוגין יכולת נטילת משכנתא גבוהה יותר כאשר גובה ההחזר החודשי יוותר ללא שינוי. עוד בהקשר של הודעה זו, הרי שמשמעותה היא שבנק ישראל לא צופה עליית ריבית בשנים הקרובות, אחרת לא היה מקדם מהלך שמשמעותו העלאת הסיכון של נוטלי המשכנתאות כתוצאה מהגידול של החשיפה שלהם לשינוי אפשרי בריבית.
  • מדד המחירים: מדד חודש נובמבר ירד בשיעור של 0.2% בהובלת מחירי הפירות והירקות ומחירי שכ"ד.

אחר

  • הייצוא הסיני עלה לקצב צמיחה שנתי של 21.1% לעומת 11.4% בחודש שעבר.
  • העודף המסחרי של סין קפץ ל-75.4 מיליארד דולר, העודף החודשי הגבוה ביותר אי פעם. שיעור האינפלציה בסין צנח לקצב שנתי שלילי של 0.5%-, לראשונה מאז אוקטובר 2009.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

סיומת נאה מאוד לשנה תנודתית אך מוצלחת למרבית שוקי המניות. מדד ה-S&P 500 עלה החודש ב-3.7% (16.3%), על רקע אישור תכנית התמריצים, תחילת מבצע החיסונים וזרימת כספים נאה לשוק המניות. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי הסתפק בעלייה של 2.6% (2%-), על רקע הרחבת תכנית הרכישות של ה-ECB וחתימת הסכם סחר בין בריטניה והאיחוד האירופאי. מדד השווקים המתעוררים זינק ב-7.4% (18.4%), בעיקר בהובלת כלכלות מוטות סחורות כגון ברזיל ורוסיה. מנגד, סין והודו הציגו תשואות חסר החודש.

מבחינה סקטוריאלית נמשכה מגמת Risk On, בדומה לחודש הקודם. השוק הובל הן ע"י סקטור הפיננסים והאנרגיה המחזוריים והן ע"י סקטור הטכנולוגיה. הסקטורים הדפנסיביים הניבו תשואות חסר, כגון תשתיות, נדל"ן וצריכה בסיסית.

בישראל, מדדי המניות המקומיים לא טמנו ידם בצלחת והציגו בדצמבר תשואות נאות בדומה למדדים בחו"ל, ייתכן על רקע מצבע החיסונים הרחב בישראל והציפייה שהמשבר הנוכחי יהיה מאחורינו תוך מספר חודשים. מדד ת"א35 עלה בשיעור של 2.53% ומדד ת"א90 עלה בשיעור של 6.28%, בהובלת מדד מניות הנדל"ן שעלה בשיעור של 10.13% על רקע ההקלה של בנק ישראל בתחום המשכנתאות.

מטבעות ואג"ח

בדומה למניות, שוק האג"ח חתם גם הוא את השנה עם חודש חיובי נוסף לנכסי סיכון. תשואות אג"ח ל-10 שנים בארה"ב עלו ב-7 נ"ב (100-) ומנגד חל המשך צמצום מרווחים בשוק הקונצרני. אפיק אג"ח חברות בדירוג השקעה עלה בכ-0.5% (7.5%) ואג"חים HY עלו ב-1.7% (5.9%).

בישראל, נמשכה מגמת התחזקות האפיק הצמוד על פני השקלי לאור הציפייה של השוק שביום שאחרי הקורונה המחירים בישראל יעלו, כתוצאה מביקושים כבושים שנוצרו כאן בשנה החולפת.

מדד ממשלתי צמוד עלה בשיעור של 0.81% למול עלייה צנועה יותר של 0.29% באפיק השקלי.

באג"ח הקונצרני תמונה דומה לאפיק הממשלתי: מדד תל-בונד 60 עלה בשיעור של 1.03% מול עליה צנועה יותר של 0.63% במדד תל-בונד שקלי 50.

הדולר המשיך גם הוא במגמה של החודשים האחרונים ונחלש ב 2% נוספים מול סל המטבעות העולמי (6.7%-). ההיחלשות של הדולר הייתה רוחבית מול מרבית המטבעות בעולם, הן בשווקים מפותחים והן מתעוררים. מול האירו נחלש הדולר החודש ביותר מ-3% והוא נחלש בשיעור דומה גם מול השקל – ירידה של 2.81%.

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)