על רקע התחממות המרוץ לנשיאות בארה"ב והבחירות המתקרבות נראה שאחד הנושאים המהותיים כמו בכל קמפיין בחירות בארה"ב הוא התפיסות הכלכליות השונות בין המועמדים. על אף הפערים התפיסתיים המקובלים בין המועמדים כקלינטון הדמוקרטית מציגה קו חברתי הקורא להגדלת ההתערבות הממשלתית, הגדלת מיסוי ושיפור השירותים הממשלתיים בנושאי בריאות, חינוך וביטוח לאומי. טרמפ, על אף נטייתו לייצר סיסמאות כוללניות, בלתי מחייבות ולעיתים אף לא ממשיות מדבר באופן ישיר על הפחתת מיסוי והקטנת הבירוקרטיה. יחד עם זאת ניתן לזהות בקמפיין הכלכלי של שני המועמדים מספר נושאים מרכזיים ובעלי השפעה הראויים לציון.

תכנית התשתיות הלאומיות

סעיף זה הוא המשמעותי והמבטיח ביותר מצד שני המועמדים כשניכר שלשני המועמדים תכניות דומות יחסית ובעלות פוטנציאל השפעה ניכר על כלכלת ארה"ב בשנים הקרובות. קלינטון מצידה השיקה תכנית מפורטת בהיקף חסר תקדים של 275 מיליארד דולר ל-5 שנים שתכלול השקעה מאסיבית בבניית כבישים, גשרים, תחבורה ציבורית, מים ועוד. קלינטון שואפת לאשר את התוכנית בחודשים הראשונים לכהונתה כשהיא תקצה 25 מיליארד דולר להקמת בנק השקעות לפרויקטים לאומיים גדולים, שמטרתו גיוס של סכומי כסף נוספים מקרנות פנסיה וחוסכים פרטיים. מהלך זה ע"פ הערכות צפוי להביא את גודל ההשקעה ל-500 מיליארד דולר. השקעה זו היא בעלת השפעה עצומה על הכלכלה האמריקאית: הן בטווח הזמן הארוך: שיפור בתפוקה, בפריון, בתוצר וביצוא והן בטווח הזמן הקצר: הערכות מדברות על יצירת 13 אלף משרות חדשות על כל 1 מיליארד דולר שיושקעו בתשתיות.

גם טרמפ מדגיש את הצורך בזרז הפיסקאלי שהאפקטיביות שלו בולטת לנוכח המדיניות המוניטארית שמאבדת את הרלוונטיות שלה כשהוא מצדו מנדב הרבה פחות פרטים ורק מדגיש כי תכניתו תהיה כפולה בהיקפה מזו של קלינטון. הפערים המשמעותיים בין המועמדים הם בצורת המימון. קלינטון מדגישה את הצורך בהעלאת מס החברות שיממן לפחות באופן חלקי את הגידול בהוצאות בזמן שטרמפ מדגיש כי כל התקציב יגיע מגיוס אג"ח מיועדות לתחום התשתיות – זאת אומרת הגדלת החוב הציבורי.

מסחר הגירה ומיסויי

סעיף זה מדגיש את הפערים התפיסתיים בין שני המועמדים. קלינטון קוראת להעלאת מיסים – בעיקר מס החברות, פתיחת גבולות והקלה על הגירה ושמירת הסכמי הסחר באופן כללי.

מנגד טרמפ קורא לשינויים קיצוניים ובעלי השפעה מרחיקת לכת על ארה"ב וצביונה. טרמפ קורא להפחתה גורפת של מס החברות ל-15% וביטול מס הירושה – שני צעדים שאמורים להטיב עם השכבות החזקות, פתיחת כל הסכמי הסחר של ארה"ב לרבות מקסיקו וסין וסגירת ארה"ב להגירה ובניית חומה בחלקה הדרומי של המדינה.

סקטור הבריאות

קלינטון הינה תומכת נלהבת של ה-Affordable Care Act או בשמה העממי ה-Obama Care. היא גורסת שיש להרחיב את התוכנית הקיימת במדינות שסירבו לקבלה או שקצב יישום התוכנית בהן הוא איטי מידי,  ולהכליל אותה על מהגרים לא חוקיים. היא מדגישה שהתוכנית הכניסה 20 מיליון אזרחים למעגל המבוטחים ולכן היא הכרחית על אף העלויות הגבוהות שלה. טרמפ מנגד, קרא לביטול ה-Obamacare מיומו הראשון של הקמפיין כשהוא גורס שאסור שרכישת ביטוח תהיה תנאי מחייב.

הנקודה המשמעותית יותר נוגעת למחירי התרופות המאמירים. בשנה החולפת הסתכמו ההוצאות על תרופות בכ-420 מיליארד דולר – זינוק של 11.70%. על אף ששני המועמדים מתייחסים לבעיה באופן ישיר ומדברים על הצורך במו"מ מחודש מול חברות התרופות.  קלינטון מציגה קו נוקשה וניצי בהרבה כשזכייה שלה במרוץ לנשיאות נתפסת כבשורות איוב לסקטור התרופות. קלינטון גורסת שתקים ועדה שתבחן באופן פרטני חברות שמחירי התרופות שלהן האמירו בשנים האחרונות בצורה חדה, כשיש הטוענים שהמרחק מפעולה שכזו לפיקוח מלא על מחירים הוא קצר. היא מצהירה על הצורך בהגדלת כמות התרופות הגנריות, אי הכרה לצורכי מס בהוצאות שיווק ואפילו הגבלת הרווחיות של החברות בסקטור. אין ספק שתחום הבריאות מבליט את הפער הגדול ביותר בין המועמדים ואת פוטנציאל ההשפעה הגדול ביותר בין שניהם.

ביטוח לאומי וביטחון

דונלד טרמפ צפוי להגדיל באופן ניכר את התקציב הצבאי של ארה"ב שעמד בשנה החולפת על 3.8 טריליון דולר. הוא קורא להגדלת המערך הלוחם תוך כדי הגדלתו מ-475 ל-540 אלף חיילים, הגדלת מספר אוניות הלחימה ב-25% והרחבת צי המטוסים בעשרות מטוסים נוספים. ע"פ הערכות תכנית זו משמעה גידול של 80-90 מיליארד דולר בהוצאות הביטחון והשפעה ישירה על חברות ביטחוניות רבות. קלינטון מנגד צפויה להותיר את התקציב בהיקפו הנוכחי אחרי שקודמה בתפקיד הצליח לצמצמו בצורה ניכרת.

נושא הביטוח הלאומי המצוי בגרעון הולך וגדל לנוכח השינוי הדמוגרפי של ארה"ב מדגיש אף הוא את הבדלי התפיסות כשקלינטון קוראת נחרצות להעלאת מס החברות לצורך כיסוי הגירעון (ההטבות צפויות להיחתך ב-21% עד 2034) בזמן שטרמפ גורס שיצליח לעמוד ברמת שירות וביטוח זהה ללא צורך בהעלאת מיסים.

לסיכום, מעבר להבדלים שפורטו כאן שוק המניות צפוי להגיב בעליה משמעותית ברמת התנודתיות לבחירה של דונלד טרמפ שניתפס כפחות יציב, פחות ממלכתי ופחות אמין כשהרקורד העסקי שלו משמש לו לרועץ (לא פחות מ-4 בקשות לפשיטת רגל מאז 1991) בזמן שהילרי קלינטון צפויה להתקבל בצורה יותר צפויה וחיובית על שווקי הסיכון.

 

סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע”מ ("מגדל שוקי הון”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בו, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד הסקירה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או לחברות בנות שלנו ו/או ללקוחותיהן עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ, לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל שוקי הון.

כתבות מומלצות

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)