לחוסר הוודאות בשווקים כתוצאה מבעיות בשרשרת האספקה העולמית נוסף גם מבצע צבאי רוסי שמתמרץ את עליית מחירי הסחורות בעולם

לא שחלילה היה רגוע ומשעמם בשוק ההון במהלך ינואר 2022, אולם חודש פברואר הקפיץ את מד הדופק ואת אווירת הקרב בשווקים (תרתי משמע) כמה רמות נוספות למעלה. התפוגגות האומיקרון והסרת מגבלות במדינות רבות בעולם הייתה אמורה להוות נקודת אור, אל מול החששות מאינפלציה גואה ובנקים מרכזיים שרצים לבצע צמצומים מוניטאריים. ואז הגיע פוטין וגרם למגיפת הקורונה להיעלם מסדר היום, כאילו מדובר בהיסטוריה שחלפה לחלוטין מהעולם. החדשות הרעות הן שהיעלמות הקורונה מסדר היום באה על חשבון קפיצת מדרגה משמעותית במתיחות הגיאופוליטית העולמית, באופן שמוקדם מאוד עדיין לנבא לאן היא תתפתח. רק חסר עכשיו שיבוא לעולם איזה ווריאנט משודרג ואגרסיבי, ואז באמת נשתגע באופן מוחלט.

השוק לא היה צריך את הפלישה של הרוסים לאוקראינה כדי לייצר דרמות. עונת הדו"חות הנוכחית הייתה מהקשות והאגרסיביות ביותר בשנים האחרונות כלפי חברות שפספסו תחזיות ו/או סיפקו תחזיות פחות טובות קדימה. השוק לא ריחם הן על חברות קטנות והן על חברות גדולות, במיוחד מתחומי צמיחה וטכנולוגיה. המומנטום השלילי של חברות הצמיחה נמשך ביתר שאת, ומחק לחלוטין את התשואות העודפות שהשיגו חברות אילו מאז החלה מגיפת הקורונה בתחילת 2020. תשואות עודפות אילו נמחקו גם בתחומים שממשיכים להציג שיעורי צמיחה נאים מאוד, כגון סייבר, מחשוב ענן ותחומי דיגיטציה נוספים. בנוסף, פעילות מיזוגים והצעות רכש ממשיכה להציג תמונה מאוד אופטימית לגבי המשך הצמיחה של תחומים אילו. למרות זאת, המומנטום בשוק מתעלם כמעט לחלוטין מהמיקרו של החברות ומונע מהעדפת המשקיעים הרוחבית למניות ערך על פני מניות צמיחה. משקל מניות הטכנולוגיה בקרב גופי ההשקעה המובילים בעולם הגיע לרמות שפל של שנים רבות, ומנגד משקל שיא במניות פיננסים וערך.

גם בשוק האג"ח לא היה רגוע

בנוסף לשוק המניות, גם שוק האג"ח לא היה רגוע במיוחד במהלך החודש החולף. בבריטניה העלה הבנק המרכזי את הריבית בפעם השנייה ברציפות, כאשר קול אחד בלבד הפריד בין העלאה נוספת של רבע אחוז לבין העלאה של חצי אחוז החודש. ה-ECB ה"יוני" השמיט את האמירה כי הריבית לא צפויה לעלות השנה ומכין את הקרקע לנקיטת צעדים מצמצמים גם מצידו. השיא הגיע בארה"ב עם פרסום מדד המחירים לצרכן, אשר הצביע על האצת קצב האינפלציה לרמה של 7.5%, כאשר בינתיים ממש לא ברור שראינו את השיא. המדד הגבוה הביא לעליית מדרגה נוספת בניציות של חברי ה-FED, מה שהביא לזינוק חריג מאוד בתשואות האג"חים הקצרים, עלייה יומית בשיעורים שלא נראו מאז שנת 2008. בשלב מסוים, השוק עבר לגלם 7 העלאות ריבית השנה, עם סבירות גבוהה להעלאה של 50 נ"ב כבר בישיבה הקרובה של ה-FED. מצד אחד, זהו תרחיש שאמור לייצר לחץ לא קטן גם על שוק המניות, אשר אמור להיפגע מהליך צמצום אגרסיבי וירידה בנזילות בשווקים הפיננסיים. מצד שני, העקום המשיך להשתטח באופן משמעותי ולגלם תהליך מוגבל בזמן. בטווח הקצר השוק גילם את התהליך הכי אגרסיבי של עליות ריבית שניתן לצפות מה FED בעת הזו, כך שאין יותר מדי מקום להפתעות בהיבט הזה. בטווח הארוך, התשואות ממשיכות לשמור על רמה אבסולוטית נמוכה יחסית, מה שאמור לתמוך במניות ובגישת חוסר האלטרנטיבה.

המתיחות הגיאו-פוליטית במרכז העניין של המשקיעים

ככל שעברו הימים במהלך פברואר, והמתיחות בין רוסיה לאוקראינה ולשאר העולם עלתה, כך השוק הושפע יותר ויותר מההתפתחויות הגיאופוליטיות, ופחות מענייני המאקרו. החל מאמצע החודש כל תנועה של גדוד חיילים וכינון צריח של טנק מצד אחד לצד שני העלו את רף העצבנות בשוק ואת התנודתיות. מגמת ה-Risk Off הביאה את המשקיעים חזרה לאג"ח ממשלתי, מה שהוביל לירידת תשואות מסויימת, על אף עליית מחירי נפט וחשש משיבושים נוספים בשוק האנרגיה והסחורות העולמי. ואז, בסוף השבוע האחרון של החודש, פוטין פתח במתקפה Full Scale על אוקראינה, השווקים בעולם פתחו את הבוקר בירידות חדות מאוד, שהסתיימו בעליות נאות של השוק האמריקאי לקראת סיום המסחר. בסה"כ סביבה שפויה והגיונית לניהול השקעות…. מה שבטוח, אנו מקבלים שוב הוכחה שאסור לקבל החלטות פזיזות בימים של תנודתיות חריגה בשווקים, כי לאף אחד אין באמת יכולת לנבא את התנהגות השוק בימים אלה ולתזמן יציאה וכניסה מחודשת.

בעת כתיבת שורות אילו, אין באמת לאף אחד יכולת להתנבא איך ומתי יסתיים הקונפליקט הנוכחי, לרבות השלכות ארוכות הטווח שלו. אם להסתמך על אירועים גיאופוליטיים בשנים האחרונות, השפעותיהם על השוק הינן קצרות טווח וללא השלכות מהותיות על הכלכלה הגלובאלית. מי כמונו יודע עד כמה השוק לומד להכיל ואף להתעלם ממתיחויות ביטחוניות ומערכות צבאיות בשנים האחרונות. הבעיה היא שהאירועים הנוכחיים באים על רקע סביבה כלכלית מאוד מאתגרת לכלכלה הגלובאלית, עם אינפלציה עולמית גואה ובעיות בשרשרת האספקה שסופן טרם נראה באופק. יתכן כי דווקא נסיבות אילו הובילו את פוטין לבצע את הפלישה בעת הזו, כשהוא מבין שסנקציות קיצוניות יפגעו באופן משמעותי גם במערב. אכן בימים הראשונים נראה היה שהמערב נזהר מאוד מלנקוט סנקציות מרחיקות לכת, כגון ניתוק רוסיה ממערכת ה-Swift העולמית והפסקת רכישה של גז ונפט מצד האירופאים. צעדים אילו יכולים לגרום לתגובת שרשרת בלתי צפויה במערכת הפיננסית הגלובאלית, וכן להחרפה של משבר האנרגיה שחווה אירופה. ככל שחלפו הימים, וגבר הלחץ מצד דעת הקהל העולמית, נשק הניתוק מה Swift התרחב לעוד בנקים וחברות רוסיות.

בשוק האג"ח, הציפיות לגבי קצב העלאות הריבית התמתן מעט, מתוך חשש שמערכה ממושכת עם השלכות מרחיקות לכת עשויה להאט עוד יותר את הכלכלה העולמית ולגרום לבנקים המרכזיים למתן את קצב הצמצום. כפי שצוין, האירועים האחרונים רק יכולים להחריף את בעיות האינפלציה שהעולם מתמודד עמן, ועל כן אין סיבה להניח שהבנקים המרכזיים, ובמיוחד ה FED, צריכים לחשב מסלול מחדש בעת הזאת. ציפיות האינפלציה ממשיכות לעלות ומחייבות את הבנקים המרכזיים לנקוט בצעדים על מנת למתן את עליות המחירים. יתכן כי בטווח המיידי הם יצטרכו להגדיל נזילות במערכת הפיננסים, על מנת לתמוך בבנקים שחשופים לחובות של חברות וגופים פיננסים רוסים, אשר נותקו ממערכת ה Swift. אולם זה לא צפוי כאמור להשפיע על הצעדים המוניטאריים שבכוונתם לנקוט.

בטווח הארוך יותר, העלייה במתיחות הגיאופוליטית יכולה להביא לתהליך דה-גלובליזציה בין המערב לרוסיה, סין ובעלות בריתן. תהליך זה החל בשנים האחרונות עם מלחמת המכסים שפתח טראמפ מול סין, וכן התפכחות המערב לגבי הערכים והנורמות שהשלטון הסיני מקדם במדינתו ובכל מקום שיש לו השפעה. הפלישה של רוסיה לאוקראינה הינה חציית קו אדום שהמערב לא יכול להתעלם ממנה ולעבור לסדר היום, מה שיכול להוביל להתפכחות נוספת לגבי מדינה זו והעומד בראשה ולהשפיע על היחסים הן של ממשלות והן של המגזר העיסקי עם רוסיה. הגלובליזציה הינה אחד מהתהליכים המרכזיים שהביאו לירידה מבנית באינפלציה בשני העשורים האחרונים. תהליך הפוך יכול להוביל לסביבת מחירים מבנית גבוהה יותר בשנים הבאות, בנוסף לתהליכים האינפלציוניים שאנו חווים בשנה האחרונה.

למלחמה השפעות גם על עולם ה-ESG

אחד הטרנדים החמים שצמח משמעותית בעולם ההשקעות בשנים האחרונות, הינו טרנד ה ESG. כמעט כל הגופים הפיננסים בעולם נרתמו לקידום מגמה זו, בנוסף לחברות הגדולות וקובעי מדיניות במדינות רבות. המטרה כביכול של טרנד זה היא לרתום את המגזר העיסקי לקידום ערכים של סביבתיות, שוויון הזדמנויות ועוד. כל עוד מדובר בתהליך מובנה והדרגתי, בו נוצרת סביבה עיסקית שמעודדת באופן וולנטרי את החברות והגופים הפיננסים לאמץ סטנדרטים אילו, מדובר בתהליך מבורך. התקופה האחרונה לימדה אותנו שבפועל לא כך היה הדבר. על אף העלייה החדה במחירי הנפט בשנה האחרונה, חברות בעולם המערבי לא הגדילו תפוקה כפי שקרה בעבר בסביבת מחירים דומה, והעדיפו להשקיע בפיתוח יכולות ייצור של אנרגיות חלופיות, הן עקב רגולציה ומגבלות הפקה שהוכתבו ע"י קובעי המדיניות, והן עקב סטנדרטים שנכפו ע"י גופי השקעה לצורך עמידה בקריטריונים של ESG. ארה"ב הפכה מיצואנית נטו של נפט ומדינה עם עצמאות אנרגטית, למדינה ששוב תלויה בייבוא נפט, תוך מדיניות עיקשת של מעבר לאנרגיות חלופיות על חשבון נפט וגז. תהליכים אילו הביאו לעלייה חדה מאוד של מחירי אנרגיה וחשמל באירופה, עוד טרם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. סיטואציה זו מקשה מאוד על אירופה והמערב להטיל סנקציות משמעותיות על רוסיה. האירועים האחרונים עשויים לגרום למערב להתפכח ולהבין שאנחנו עדיין חיים בעולם בו רק עוצמה כלכלית וצבאית של המערב מול משטרים לא מערביים הינה המתכון לשקט ביטחוני. על כן, ההימנעות מהשקעות בתעשיות כגון נפט, פחם ונשק עשויה לקבל תפנית. גרמניה כבר הודיעה שתכפיל את תקציב הביטחון, וסביר שמדינות נוספות ילכו בדרך זו. במקביל, סביר שתהליך המעבר של מדינות במערב להפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים יבוצע לצד חזרה לשימוש באנרגיה שמופקת ממקורות מסורתיים, ולא על חשבון. תג המחיר של הוויתור על עצמאות אנרגטית ברור היום לכולם.

 

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף

ארה"ב

  • המשק האמריקאי הוסיף החודש 467 אלף משרות, לעומת צפי  של 150 אלף בלבד. נתוני חודש קודם עודכנו משמעותית גם כלפי מעלה. גיוסים נאים חלו בענפי אירוח ופנאי, אינדיקציה להתפוגגות של השפעות האומיקרון על הפעילות בארה"ב. שיעור האבטלה עלה ל 4%, עקב גידול בשיעור ההשתתפות לרמה הגבוהה ביותר מאז ימי התפרצות המגיפה ב 2020. השכר השעתי עלה באופן נאה מאוד לקצב שנתי של 5.7%, אולם כמות שעות העבודה ירדה לרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2020.
  • האינפלציה ממשיכה להפתיע כלפי מעלה ועלתה החודש ב 0.6% (צפי 0.5%) לקצב שנתי של 7.5%. זוהי הרמה הגבוהה ביותר מאז פברואר 1982. אינפלציית הליבה עלתה החודש בשיעור זהה לרמה שנתית של 6%.
  • מדד ה-ISM למגזר התעשייה ירד מעט לרמה של 57.6 נקודות, בהתאם לצפי. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 59.9 נקודות מ 62.3 בחודש הקודם, אולם הצפי היה לירידה ל-59.5.
  • על פי האומדן השני, התוצר האמריקאי צמח ב 7% ברבעון הרביעי של 2021 (במונחים שנתיים). הצריכה הפרטית עודכנה מעט כלפי מטה, בעוד השקעות שלא למגורים עודכנו באופן נאה כלפי מעלה.
  • המכירות הקמעונאיות עלו החודש 3.8%, מעל הצפי ל 2%. הקפיצה החדה ביותר חלה במכירות אונליין. הקצב השנתי האט ל 13% מ 16.7% לפני חודש.

אירופה 

  • כלכלת גוש האירו האטה ברבעון הרביעי של 2021 וצמחה ב 0.3% בלבד, בהתאם לצפי. מגבלות האומיקרון הובילו להאטה ברבעון זה, כאשר כלכלת גרמניה התכווצה ב-0.7%. שיעור הצמיחה השנתי עלה ל 4.6%.
  • הבנק המרכזי האירופאי מתחיל לסגת מהטון היוני, עם הצהרה שסיכוני האינפלציה מוטים כלפי מעלה, וכן השמטת האמירה כי הריבית לא מתוכננת לעלות השנה. הבנק המרכזי ימשיך עדיין לרכוש אג"חים על פי תוכנית הרכישות שהצהיר עליה, וכי הרכישות צפויות להסתיים בסמוך למועד תחילת העלאת הריבית.
  • שיעור האינפלציה בגוש האירו עלה לקצב שנתי של 5.1% מ 5% בחודש הקודם. עליית מחירי האנרגיה ממשיכה להיות הרכיב המשמעותי ביותר במדד. אינפלציית הליבה האטה לקצב שנתי של 2.3% מ 2.6% בחודש הקודם.
  • התפוגגות האומיקרון הביאה לעליה נאה במדד מנהלי הרכש במגזר השירותים. המדד עלה לרמה של 55.8 נקודות מ 51.1 בחודש הקודם. במגזר התעשייה המדד ירד קלות לרמה של 58.4 נקודות מ 58.7.
  • המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו חזק החודש ב 3%, עקב מגבלות האומיקרון. הקצב השנתי צנח ל 2% מ 8.2% בחודש הקודם.
  • מאזן הסחר של גוש האירו הציג חודש שני ברציפות של גירעון, לראשונה מזה ינואר 2014. העלייה החדה במחירי האנרגיה הביאה לגירעון זה.
  • הייצור התעשייתי עלה החודש 1.2%, מעל הצפי לעליה של 0.3% בלבד. הקצב השנתי חזר לרמה חיובית של 1.6% מ 0.5%- בחודש הקודם.
  • שיעור האבטלה בגוש האירו ירד ל 7%, הרמה הנמוכה אי פעם, מאז החל תיעוד הנתונים.
  • הבנק המרכזי בבריטניה העלה את הריבית פעם נוספת ב 0.25% ל 0.5%. בנוסף, הבנק החליט להתחיל לצמצם את המאזן ע"י הפסקת השקעה מחדש של תקבולי אג"חים.

ישראל

  • שוק העבודה בישראל ממשיך להפגין חוסן לואר זאת ששיעור האבטלה חזר לשיעור של 3.5% ומספר מקבלי דמי האבטלה נמצא במספר נמוך יותר מאשר בערב פרוץ הקורונה ולכן ישנה סבירות גבוהה מאוד שבהמשך נראה לחצים לעליית שכר במשק , דבר התומך בצריכה המקומית ובתוצר.
  • מצב הממשלה – חודש ינואר השנה נפתח עם עודפים בתקציב הממשלה כתוצאה מגביית מיסים גבוהה מהצפי על רקע השיפור במצב הכלכלי של המשק, מה שתמך ביכולת התמרון של הממשלה בהגדלת הוצאותיה השנה / הפחתת מיסים כפי שאכן הודיע שר האוצר (כאשר נכון לעת כתיבת שורות אלו, התוכנית שהוצגה "נשארה על הנייר").
  • נתוני גביית המיסים לא אמורים להפתיע אותנו לאור נתוני הצמיחה של המשק הישראלי שפורסמו החודש – המשק הישראלי צמח בשיעור של 8.1% הגבוהה ביותר מזה 15 שנה כאשר גם תחזית הצמיחה למשק של בנק ישראל לשנת 2022 הינה גבוה ועומדת על 5.5% .
  • על רקע כל זאת ניתן בהחל להבין את העלייה בציפיות האינפלציה בשוק ההון אף מעל ומעבר לתחזיות החזאים בשוק ההון וכפועל יוצא , גם עליית הריבית במשק היא בלתי נמנעת אך לפחות לבנק ישראל יותר גמישות מאשר מקבליו בעולם המערבי שכן הדולר ממתן את האינפלציה לפי שעה.

אחר

האינפלציה בסין האטה החודש לקצב שנתי של 0.9% מ-1.5% בחודש הקודם. גם מדד המחירים ליצרן האט ל-9.1% מ 10.3% בחודש שעבר.

 

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה)

מניות

  • חודש נוסף עם תנודתיות רבה מאוד, הן על רקע עלייה נוספת בסביבת האינפלציה והן על רקע המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מדד ה S&P 500  ירד ב-3.1% (8.2%-), מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי ירד ב 3.3% (7%-) ומדד השווקים המתעוררים השיל 3% (4.8%-).
  • ברמה הסקטוריאלית, סקטור האנרגיה ממשיך לבלוט באופן משמעותי לטובה על רקע הזינוק במחירי הנפט, והיה הסקטור החיובי היחיד החודש. גם תעשייה ובריאות תפקדו טוב יותר. מנגד, ענפי שירותי תקשורת, נדל"ן וטכנולוגיה פיגרו מאחור.
  • בישראל מדד ת"א 35 דווקא עלה בשיעור של 2.91% בחודש פברואר בניגוד למגמה העולמית בהובלת מניות הבנקים בישראל על רקע עלית תשואות האג"ח הממשלתי בישראל שמאפשרת לבנקים לשפר את רווחיות המרווח הפיננסי שלהם. מנגד בלט לרעה מדד ת"א בניה שירד בשיעור של 11.28%.

מטבעות ואג"ח

  • שוק האג"ח חווה תנודתיות רבה מאוד בפברואר, אולם בסיכום חודשי התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים עלו ב-5 נ"ב בלבד (31+). אג"חים בדירוג השקעה פתחו מעט מרווחים וירדו 1.1% (3%-). אג"חים HY פתחו גם כן מרווח וירדו 0.9% (3.7%-).
  • בישראל מדדי האג"ח ירדו לכל הרוחב – מדד אג"ח ממשלתי כללי ירד בשיעור של 2.14% על רקע עליית התשואות בעולם והצפי להעלאות ריבית בעולם ובישראל בפרט.
  • מדדי האג"ח הקונצרני ירדו אף אולם בשיעורים מתונים יותר – מדד תל-בונד 60 ירד בשיעור של 1.16% ומדד תל בונד שקלי 50 ירד בשיעור מעט חד יותר של 1.42%.
  • הדולר התחזק ב-0.2% (1.1%) מול סל המטבעות העולמי, ללא שינויים משמעותיים מול מטבעות מובילים של מדינות מפותחות. האירו והפרנק השוויצרי התחזקו מעט מול הדולר, ומנגד הליש"ט והיין היפני נחלשו מעט. מול השקל התחזק הדולר בשיעור של 1.44% על רקע התחזקותו בעולם והמתאם החיובי שלו לירידות בשווקי המניות בארה"ב בפועל יוצא של הביקוש לגידור החשיפה למטבע.

 

 

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

 

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)