העלייה במחירי הסחורות יחד עם אישור תוכנית התמיכה הממשלתית בארה"ב הזניקו את ציפיות האינפלציה וגררו ירידות באג"ח

מהסתכלות טכנית על התנהגות השוק בחודש החולף, נראה היה שמקבלים שידור חוזר של חודש ינואר. שוק המניות פתח את פברואר 2021 חזק מאוד, אולם לקראת סוף החודש נסוג אחורה עם עלייה במפלס החששות. נכון, בסופו של דבר המדדים הראשיים סיימו את החודש בטריטוריה חיובית, אולם הנסיבות שונות לחלוטין. בחודש הקודם היה זה אירוע "חיסול השורטיסטים" של חברי הרשת החברתית Reddit, שיצר הרבה רעש תקשורתי, אולם לא עמד מאחוריו אירוע ממשי ובר קיימא או בעל פוטנציאל ארוך טווח לשנות מגמות. החודש היה זה אירוע בעל פוטנציאל הרבה יותר נפיץ לטווח הארוך, שבהתאם העלה את רף חששות המשקיעים.

מאז המשבר הגדול ב-2008 השווקים הצליחו לתפקד בצורה מרשימה מאוד, ויש שיגידו מנותקת מהמציאות הכלכלית האמיתית. כל זאת למרות לא מעט מהמורות בדרך, ובמיוחד בשנה האחרונה על רקע הקורונה. אחד הגורמים המרכזיים שאפשרו תפקוד יוצא דופן זה של שוק המניות היה מדיניות מוניטארית תומכת ובלתי מתפשרת של הבנקים המרכזיים. הקרקע שאפשרה את התמיכה המאסיבית הינה היעדר מחיר אינפלציוני של המדיניות הזו. כעת עולה השאלה האם האינפלציה עשויה לגבות את החשבון בזמן הקרוב, באופן שלא יאפשר למדיניות המרחיבה הנוכחית להימשך ללא הפרעה.

אם שואלים את נגיד ה-FED, התשובה היא לא, שוב פעם לא וחד משמעית לא. פאוול דואג לחזור שוב ושוב על התפיסה שהעלייה באינפלציה שצפויה בקרוב הינה זמנית ואינה מהווה עילה לשינוי כיוון במדיניות המוניטארית. היציבות של המערכת הפיננסית וחזרתו של שוק העבודה לרמות תעסוקה מלאה הינם עניינים הרבה יותר חשובים עבור ה-FED בתקופה זו. לכן, הבנק המרכזי אינו שוקל בכלל בעת הזו לצמצם את הצעדים שהוא נוקט כיום, לרבות הותרת הריבית ללא שינוי לפחות עד סוף 2023. בשורה התחתונה, חוץ מלדרוש שפאוול יעמוד על במה עם ספר תנ"ך ויישבע שהוא מתכוון למה שהוא אומר, באמת שלא ניתן לצפות ממנו לטון נחרץ יותר.

למרות האמור לעיל, השוק מתמחר תרחיש שונה מזה של ה-FED, ולקראת סוף פברואר ביתר שאת. גם גופים שסברו כי התשואות צריכות לעלות במהלך השנה הניחו עד לא מזמן שהגעה לרמות של 1.5% ב-10 שנים תתרחש רק לקראת סוף השנה. כפי שלמדנו בשנים האחרונות, כשיש שינוי מגמה השוק מגיב באופן הרבה יותר מהר ועוצמתי מבעבר, והדבר נכון גם לשוק האג"ח. ציפיות האינפלציה עלו לאורך כל העקום ומתמחרות סביבה אינפלציונית מתמשכת, כלומר הרבה מעבר לעניין זמני. רוב החודש הריבית הקצרה נותרה עם שינויים מינוריים ובסה"כ לא סטתה משמעותית מציפיות ה-FED לטווח הקצר. ואולם, העליות החדות בתשואות הארוכות ובתלילות העקום מתמחרות עלייה מהירה בריבית והישארותה באופן קבוע ברמות שלא ראינו מאז ימי טרום משבר 2008. גם ציפיות האינפלציה מתמחרות סביבה אינפלציונית ממושכת שלא נראתה מאז תקופה זו. לכן, לטעמנו שוק האג"ח כבר משקף תרחישים די מרחיקי לכת, ועל הנתונים בפועל יש חובת הוכחה לא מעטה כדי לאשרר אותם. היקפי החוב התופחים בעולם לא יכולים לעכל רמות ריבית גבוהות לזמן ממושך כפי שהשוק מתמחר, גם בעוד מספר שנים. בנוסף, המגמות הטכנולוגיות הדיסאינפלציוניות גם הן כאן כדי להישאר ולהוביל את הצמיחה הכלכלית קדימה. משבר הקורונה רק חיזק שני עניינים אלו. אי לכך, אין לתשואות סיבה כלכלית להמשיך ולעלות באופן חד לאחר המהלך האחרון.

פעילות כלכלית צומחת או התחממות יתר?

אז אם ה-FED הוא לא הסיבה לעליית התשואות, נותרו בגדול שתי סיבות עיקריות: סיבה רצויה וסיבה פחות רצויה. הסיבה הרצויה הינה התאוששות כלכלית מואצת וציפיות להימשכותה. הדבר בא לידי ביטוי גם בשוק המניות במחצית השנייה של החודש, עם ביצועי יתר משמעותיים של סקטורים מחזוריים על פני המדדים הראשיים, בהובלת אנרגיה, פיננסים ומניות Small Cap. הנתונים הכלכליים שפורסמו החודש בארה"ב היו ברובם חיוביים מאוד, בדגש על נתונים הקשורים לצרכן. הירידה בתחלואה, הפריסה המואצת של החיסונים והסרת המגבלות הכלכליות גם הם מפיחים הרבה אופטימיות. אלמנט נוסף, שמתואם באופן חיובי מאוד עם עליית תשואות וציפיות אינפלציה, הינו העלייה במחירי הסחורות והאנרגיה שחלה מתחילת השנה. הנפט עלה לרמות בהן שהה הרבה לפני משבר הקורונה ומחיר הנחושת זינק לרמה הגבוהה ביותר מזה כמעט עשור. עליות אלו במחירי הסחורות מהוות גם הן אינדיקציה לפעילות כלכלית עולמית צומחת.

הסיבה הפחות רצויה לעליית התשואות הינה התחממות יתר. קצת מוזר לדבר על כך בזמן שהפעילות הכלכלית ושיעורי האבטלה עדיין לא חזרו בכלל לרמות של טרום משבר הקורונה. אם בדרך כלל כלכלה מתחממת כחלק טבעי של תהליך מחזורי, אז הפעם החשש הוא מ"נדיבות יתר" של קובעי המדיניות בארה"ב. כפי שצוין מקודם, הנתונים הכלכליים חיוביים מאוד ומצביעים על הרבה מאוד אופטימיות לגבי התאוששות הכלכלה. למרות זאת, ביידן ויילן ממשיכים להעביר מסר של נחיצות בהמשך הרחבות פיסקאליות ומתן תשלומים לאזרחים. כבר בינואר זינקה ההכנסה הפרטית ב-10%, על רקע חבילה שאושרה לפני מספר חודשים, וזאת לפני העברת תוכנית נוספת של 1.9 טריליון דולר בסוף השבוע האחרון.

מצד שני, ההוצאה הפרטית עלתה ב-2.4% בלבד והגדילה מאוד את שיעור החיסכון ופוטנציאל ההוצאות הנדחות של הצרכנים. מכאן הגיוני מאוד לשאול לגבי צורך בהעברת נדבות נוספות לכלל הציבור. הכסף שכבר הועבר עדיין לא הגיע ברובו לכלכלה הריאלית ונותר בחיסכון. לכן, ההשפעה השולית של כסף נוסף תהיה זניחה מאוד לגבי הפעילות הכלכלית בטווח הקרוב, אולם היא תעלה את הסיכון להתחממות אינפלציונית. בתחילת השנה שוק המניות דווקא שאב עידוד רב מהציפיות לתוכניות פיסקאליות. כעת נראה שהשוק התפכח יותר לגביהן ולגבי הנחיצות שלהן. דווקא הורדה מסוימת של הרגל מהגז מצד הממשל, כל עוד הנתונים הינם כפי שהם, יכולה להסיר חששות משוק המניות והאג"ח. החדשות הטובות לבינתיים הן שעניין העלאת שכר המינימום הפדרלי לא נכלל בתוכנית הנוכחית שעברה, דבר בעל פוטנציאל להשלכות שליליות נוספות מהכיוון האינפלציוני, בנוסף להיבטים בעייתיים אחרים.

שאלה נוספת שנשאלת שוב, על רקע התנהגות השוק לאחרונה, הינה לגבי הימשכות הרוטציה בין מניות הטכנולוגיה והצמיחה למניות המחזוריות (פיננסים, אנרגיה, חומרי גלם וכו'). זו לא פעם ראשונה או שנייה בחודשים האחרונים ששאלה זו עולה. גם אם בימים ספציפיים נראה שיש שונות גבוהה מאוד בין הסקטורים, לאורך החודשים האחרונים שניהם תפקדו טוב מאוד. עובדה זו הינה מעודדת, שכן היא הופכת את העליות בשוק המניות ליותר רוחביות. עליות רוחביות הינן אינדיקציה אמינה יותר להתאוששות כלכלית יציבה וברת קיימא, מאשר עליות שמובלות על ידי מספר קטן של מניות, כפי שהיה ביציאה מהתחתית בשנה שעברה.

האם אנו לקראת תהליך מתמשך של שינוי העדפות בשוק המניות? הסקטורים המחזוריים נהנו ממגמות שספק אם יוכלו להימשך בעוצמה זו עוד זמן רב. סקטור הפיננסים נהנה מעליית התשואות והתלילות של העקום. כפי שהרחבנו מקודם, עליית התשואות כבר בהחלט מתמחרת בעת הזו תרחישים מרחיקי לכת. סקטורים של אנרגיה וחומרי גלם נהנו מעליית מחירי הסחורות, שכבר מצויים קרוב לרף העליון של השנים האחרונות. מניות Small Cap פתחו מבערים לאחרונה ומציגות תשואות עודפות מרשימות על המדד הראשי, הן בשנה האחרונה והן בהסתכלות של 5 שנים אחורה. מצד שני, מניות ותחומים רבים מעולם הצמיחה והחדשנות עדיין מצויים בשלבים ראשוניים של התפתחותם. העולם כנראה עבר את נקודת האל חזור מבחינת התלות של צמיחתו בהמשך השקעות בקדמה טכנולוגית. התאמות תמחור בין מניות מחזוריות למניות צמיחה וחדשנות יקרו מעת לעת, אך קשה לראות שוק שבו הסקטורים המחזוריים המסורתיים הינם הקטר שידחוף אותו לאורך זמן.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

  • חודש חלש נוסף בדו"ח התעסוקה. בינואר נוספו 49 אלף משרות בלבד, לעומת צפי ל-105 אלף, בנוסף לעדכון משמעותי כלפי מטה של חודש קודם. שיעור האבטלה נפל ל-6.3% מ-6.7% בחודש הקודם, אולם עם ירידה בשיעור ההשתתפות ל-61.4% מ-61.5%. שוק התעסוקה ממשיך להציג קוטביות, בין ענפי שירותים עסקיים שממשיכים לגייס באופן נאה למול ענפי אירוח תיירות ופנאי שמאבדים משרות.
  •  על פי העדכון השני, כלכלת ארה"ב צמחה ב-4.1% ברבעון הרביעי של 2020 (במונחים שנתיים), לעומת 4.2% בהערכה הראשונה.
  • שיעור האינפלציה עלה ב-0.3% החודש, בהתאם לציפיות, ואינפלציית הליבה נותרה ללא שינוי, לעומת צפי לעלייה של 0.2%. קצב האינפלציה השנתי נותר ללא שינוי ברמה של 1.4%, ואילו אינפלציית הליבה ירדה ל-1.4% מ-1.6% בחודש הקודם.
  • מדד ה- ISM למגזר התעשייה ירד מעט החודש לרמה של 58.7 מ-60.5 נקודות בחודש הקודם. עדיין מדובר ברמה גבוהה מאוד מבחינה היסטורית המצביעה על צמיחה במגזר זה. במגזר השירותים עלה מדד ה-ISM לרמה של 58.7 נקודות, לעומת צפי שירד לרמה של 56.8.
  • המכירות הקמעונאיות זינקו החודש ב-5.3%, לעומת צפי של 1.1% בלבד ולאחר שלושה חודשים של התכווצות. ברמה שנתית המכירות הקמעונאיות עלו ב-7.4%, הרמה הגבוהה ביותר מאז ספטמבר 2011.
  • הייצור התעשייתי ממשיך להשתפר באופן עקבי, ועלה החודש ב-0.9%, מעל הצפי ל-0.5%.

אירופה

  • גוש האירו חזר להתכווץ ברבעון האחרון של 2020. לפי הקריאה השנייה, כלכלת גוש האירו התכווצה ב-0.6% במונחים רבעוניים. את ההתכווצות הובילו כלכלות איטליה וצרפת.
  • מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה בגוש האירו עלה באופן מרשים לרמה של 57.7, הרמה הגבוהה ביותר מזה שלוש שנים, לעומת צפי שייחלש לרמה של 54.3. במגזר השירותים נחלש המדד לרמה של 44.7 נקודות, לעומת צפי של 45.9.
  • המכירות הקמעונאיות עלו החודש ב-2%. הקצב השנתי חזר לרמה חיובית של 0.6%, מול 2.2%- בחודש הקודם.
  • שיעור האבטלה בגוש האירו נותר החודש ללא שינוי, ברמה של 8.3%.
  • מדד ZEW לסנטימנט הכלכלי בגוש האירו ממשיך להשתפר ועלה לרמה של 69.6 נקודות, לעומת צפי שירד לרמה של 57.
  • הייצור התעשייתי בגוש האירו נסוג מעט החודש, לאחר מספר חודשים של התרחבות, וירד ב-1.6%, לעומת צפי לירידה של 1%.

ישראל

להלן סיכום ההתפתחויות הכלכליות בארץ במספר נקודות עיקריות:

  • מצב הצרכן – הידוק מגבלות הסגר השלישי הוביל לירידה חדה בהוצאות הצרכנים בכרטיסי אשראי. מאידך, סך השכר במשקי הבית יחד עם תשלומי ההעברה היו גבוהים בכ-2.5% לעומת אשתקד, ובשילוב עם ירידה של כ-10% בצריכה של משקי הבית בשנת 2020 לעומת קודמתה. הדבר מהווה מקור לאופטימיות, שכן החיסכון שנצבר יכול להוות בסיס להתאוששות כאשר המשק ייפתח מחדש. ואכן, עם תחילת ההקלות על הסגר כבר ניכרים ניצני ההתאוששות במשק, עם גידול בהוצאות הצרכנים בכרטיסי אשראי יחד עם התמתנות הירידה באשראי הצרכני והקיטון בהיקף ההלוואות הבנקאיות שנדחו במשק כתוצאה ממשבר הקורונה. עוד בנושא זה ניתן לציון מדד אמון הצרכנים לחודש ינואר של הלמ"ס, שנותר ברמה גבוהה מזו שנרשמה בשני הסגרים האחרונים – דבר המעיד על אופטימיות זהירה של משקי הבית.
  • תעסוקה – החרפת הסגר הובילה לעלייה נוספת בשיעור האבטלה המורחב לרמה של 16.7% באמצע חודש ינואר, כאשר השיעור עלה אף ל-19.1% בסוף החודש. הנתון המדאיג יותר הוא דווקא הירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שירד מתחילת המגפה ביותר מ- 2% והוא מתקרב ל- 60% בקרב בני 15 ומעלה.
  • צמיחה – כלכלת ישראל התכווצה בשנת 2020 בשיעור של 2.4%- (4.1%- בחישוב לנפש), על רקע ירידה חדה בצריכה הפרטית עקב הסגרים התכופים. בנימה אופטימית, דווקא ברבעון האחרון של 2020 התוצר המקומי עלה בשיעור של 1.5%.
  • גרעון ממשלתי – הכנסות המדינה ממיסים עמדו על 34 מיליארד שקל בינואר, נתון המשקף עליה של כ-2% בהשוואה לינואר אשתקד. זאת, הודות לעלייה בגבייה של מיסים ישירים (מס הכנסה) על רקע ירידה בגביית מיסים עקיפים הנובעת מהירידה בצריכה במשק. מאידך, הגירעון כאחוז מהתוצר עלה ל-12.1%, בשל המשך תכנית הסיוע הממשלתית.
  • מדד המחירים לצרכן – מדד ינואר ירד בשיעור של 0.1% הודות לירידה במחירי החשמל וההלבשה והנעלה. האינפלציה המצטברת ל-12 החודשים האחרונים עלתה ל-0.4%-. עוד בהקשר זה, מדד מחירי הדירות בבעלות (שאינו חלק מהמדד הכללי) עלה בשיעור של 4% בשנה החולפת.

אחר

  • שיעור האינפלציה בסין חזר לסביבה שלילית ברמה שנתית, כאשר החודש ירד ל-0.3%- מ-0.2% בחודש הקודם.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

חודש תנודתי נוסף הסתיים הפעם בעליות במדדים המובילים בעולם. מדד ה-S&P 500 עלה ב-2.6% (1.5%), לאור נתונים כלכליים חיוביים במהלך החודש ועל אף החשש מעליית תשואות ואינפלציה. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי סיים בעלייה דומה של 2.4% (1.7%), על אף סביבה כלכלית חלשה בהרבה מזו שבארה"ב. מדד השווקים המתעוררים סיים את החודש עם עלייה צנועה של 0.7% בלבד (3.7%) ועם הרבה תנודתיות לקראת סוף החודש גם כן.

מבחינה סקטוריאלית, החודש חלה מגמה מובהקת של העדפה לסקטורים מחזוריים. סקטור האנרגיה עלה בחדות, כמו גם סקטור הפיננסים והתעשייה. עליית התשואות החדה הביאה לפיגור של הסקטורים הדפנסיביים, כאשר הסקטור החלש ביותר היה תשתיות, ואחריו בריאות וצריכה בסיסית.

בישראל, נמשכת השונות בין מדד ת"א 35 למדד ת"א 90, כאשר בחודש פברואר ירד הראשון בשיעור של 1.86%- ואילו האחרון עלה בשיעור של 1.82% על הרקע המתאם הגבוה יותר של מדד ת"א 90 למדדי המניות בארה"ב.

מטבעות ואג"ח

האופטימיות לגבי התאוששות הכלכלה וציפיות לתוכניות פיסקאליות מרחיקות לכת הביאו לעליית תשואות חדה בשוק האג"ח. התשואות ל-10 שנים בארה"ב עלו ב-37 נ"ב (52+). אג"ח חברות בדירוג השקעה ירד ב-0.8% (1.2%-) ואילו אג"ח HY דווקא צמצם מרווחים והניב תשואה חיובית של 0.2% (0.3%).

בישראל, מדדי האג"ח הממשלתי ירדו על רקע ירידות השערים באג"ח ממשלת ארה"ב, מתוך חשש כי העלייה במחירי הסחורות בעולם יחד עם תוכנית התמיכה הממשלתית בארה"ב יגררו עלייה באינפלציה בשנים הקרובות.

מדד אג"ח ממשלתי שקלי ירד בשיעור של 1.48%- ומדד אג"ח ממשלתי צמוד ירד בשיעור של 1.34%-. באפיק הקונצרני נרשמה ירידה מתונה יחסית של 0.39%- במדד תל-בונד שקלי 50 ואף עלייה של 0.17% במדד תל-בונד 60 הצמוד על רקע גיוסי כספים בענף קרנות הנאמנות.

עליית התשואות והנתונים החיוביים בארה"ב הביאו להמשך ההתחזקות של הדולר מול סל המטבעות העולמי ב-0.44% (1.1%). הדולר התחזק מול מרבית המטבעות העולמיים, לרבות אירו, יין יפני ופרנק שוויצרי. יוצא דופן היה הליש"ט, מולו נחלש הדולר החודש.

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)