מדדי המניות בעולם סגרו עוד חודש חיובי, שחתם רבעון חזק מאוד

חודש יוני היה אמנם חיובי אך הפכפך מאוד, בניגוד לחודשים שלפניו שהתאפיינו במגמות חדות וברורות (הן למטה והן למעלה). תחילת החודש התאפיינה בהמשכיות של המגמה החיובית בשווקים מאז התחתית במרץ, כאשר מדד הנאסד"ק עלה לשיאים חדשים ומדד ה-S&P 500 עמד לרגע על תשואה חיובית מתחילת השנה. מה שהעצים עוד יותר את תחושת האופטימיות בתחילת החודש היה ריבאונד נאה מאוד בסקטורים החבוטים כגון פיננסים, תעופה, נדל"ן מסחרי ועוד. עליות אלו יצרו תקוות להתאוששות רוחבית יותר בשוק המניות, שהתאפיין לאורך השנה בשונות קיצונית מאוד בין סקטורים שונים. ריבאונד זה נתמך, בין היתר, בחדשות של מספר חברות פארמה לגבי התקדמות במציאת תרופה או חיסון לקורונה ותקוות להתאוששות אמיתית בטווח הנראה לעין.

לצערנו, למציאות האמיתית לא לקח הרבה זמן להפעיל את השעון המעורר ולהעיר את המשקיעים מהחלומות הוורודים מדי בעת הזו. לאורך החודש התחוור לנו שהתפשטות הקורונה לא באמת האטה יותר מדי בעולם. היא אמנם שינתה כתובות ויתכן שהפכה לפחות קטלנית מבחינת מספר המתים ביחס לחולים, אך קצב ההתפשטות עדיין משמעותי בלא מעט מקומות. המושג "גל שני" מיד נשלף מהמגירות לכותרות העיתונים ומהדורות החדשות, אולם לא נראה שהגל הראשון באמת חלף. זה לא שחזרנו למציאות בה רוב העובדים חזרו מחל"ת, אנשים מילאו את אולמות הקולנוע והמוני נופשים הסתערו על נתב"ג ומילאו עגלות בדיוטי פרי עד שהקורונה הארורה נחתה עלינו מחדש.

תגובת השוק למציאות האמיתית היתה מהירה מאוד: ירידות חזקות בחלק מהימים וחזרה למגמה שאפיינה את השוק השנה, עם ביצועים עודפים של מניות טכנולוגיה על פני התעשיות המסורתיות. השוק חזר להעדיף את הסקטורים שההתאוששות שלהם מהתחתית מבוססת על תהליכים ממשיים, לעומת אלו שהריבאונד שלהם בתחילת יוני היה מבוסס בעיקר על תקוות וספקולציות (להלן טרנד רובינהוד). סקרים שנערכו בתקופה האחרונה בקרב מנהלים של חברות מובילות בעולם המחישו עוד יותר עד כמה ההתאוששות רחוקה בחלק מהענפים. לדוגמה, כ-50% ממנהלי חברות ה-Fortune 500 צופים שכמות הנסיעות העסקיות בחברותיהן לא תחזור לעולם לרמה שלפני הקורונה (אינדיקציה למצב הקשה של חברות התעופה).

ננסה להשוות את המציאות הנוכחית (הגל השני) לעומת המצב שהעולם נאלץ להתמודד איתו בסוף פברואר (הגל הראשון):

  1. סגרים ומגבלות תנועה – הדבר אולי החשוב ביותר כיום הינו הקונצנזוס בקרב הממשלות בעולם שלא ניתן לחזור לסגר כללי כפי שהיה במרץ. סגרים ומגבלות תנועה יחולו באופן הרבה יותר נקודתי והגישה הרווחת הינה שגרה תחת קורונה ולא שיתוק מוחלט. מערכת הבריאות העולמית עברה תהליך למידה ואמורה להיות מסוגלת להתמודד טוב יותר עם המצב כיום. מציאות זו תמשיך לחדד את הבדלי הסיכון בין עסקים ממגזרים שונים. עסקים שקשורים לפנאי ומותרות ימשיכו לסבול מאי וודאות גבוהה מאוד, שכן הם הראשונים לסבול מהחמרה בהנחיות. מצד שני, עסקים חיוניים ושירותים מקצועיים יותר (היי טק, פיננסים, עריכת דין וכו') צפויים לעבוד באופן חלק יחסית. הפעילות העסקית תמשיך להיות ממותנת ביחס ל-2019, אולם הזעזועים ברמת המאקרו של הכלכלה העולמית אמורים להיות פחות חדים מאלו של חודש מרץ.
  2. מדיניות מוניטארית ושוק האשראי – הבנקים המרכזיים הוכיחו שאין להם שום כוונה לאפשר חוסר תפקוד של השווקים הפיננסיים, כפי שהיה במרץ. כל נכס פיננסי הינו לגיטימי לרכישה היום עבור הבנקים המרכזיים, ובכל סכום. בתחילת המשבר הערכנו שהבנקים המרכזיים יזרימו כל סכום שיידרש על מנת למנוע הפיכת משבר הקורונה למשבר פיננסי. מדיניות זו הפכה להיות מובנת מאליה כיום עבור המשקיעים. ישנה תחושה שכל ירידה חדה יכולה להפוך מהר מאוד להזדמנות קניה, דבר שאמור למזער זעזועים בשווקים הפיננסיים כפי שחווינו בחודש מרץ. הדבר נכון ביתר שאת למרווחי האשראי, שלא צפויים לחזור לרמות השיא מלפני מספר חודשים כל עוד ה-FED פועל בגזרה. לראשונה, כמעט כל העקום הממשלתי האמריקאי נסחר ברמות תשואה אפסיות ולמעשה אין שום נכס חסר סיכון בעולם שמניב תשואה שניתן להגדירה כאלטרנטיבת השקעה. המשקיעים מצפים מה-FED לשמור על תשואות נמוכות מאוד לאורך כל העקום, בין אם תחת מדיניות מפורשת או מרומזת. מצב זה הופך את החשש לפספס עליות ללא פחות קיצוני מהחשש לחוות ירידות, במיוחד עבור משקיעי טווח ארוך. מצד שני, הגנה על תיק השקעות מפוזר ע"י אג"ח ממשלתי הופכת לכמעט חסרת השפעה.
  3. מדיניות פיסקאלית – רוב הממשלות בעולם המערבי הגיעו למשבר עם שיעור חוב/תוצר גבוה, כך שלא היה ברור בתחילת המשבר עד כמה הן יוכלו לתמוך בכלכלה באמצעות צעדים פיסקאליים. מהר מאוד התברר שבמציאות הנוכחית חוב גבוה אינו מכשול להרחבות פיסקאליות חסרות תקדים, שעקב הנחיצות לפעול מהר עברו ללא קשיים פוליטיים מיוחדים. מצד אחד, אנו יותר מודעים היום לנכונות ולנדיבות הרבה של הממשלות בעולם לבצע הרחבות פיסקאליות. מצד שני, אי הסכמות פוליטיות יכולות להכשיל צעדים נוספים עקב נחיצות פחותה יותר לפעול כאן ועשיו.
  4. אלוקציית נכסים גלובאלית – השילוב של ירידות בשוק המניות השנה והזרמת כספים חסרת תקדים של הבנקים המרכזיים הפחיתה את שיעור החשיפה העולמי למניות, ביחס לסך המזומן והנכסים הפיננסיים בעולם, לרמה נמוכה משמעותית מהממוצע של השנים האחרונות. מצב זה שונה מהסיטואציה ערב המשבר, בה שיעור החשיפה למניות היה ברמה גבוהה יחסית. לטווח ארוך, שיעור חשיפה מנייתית נמוך הינו משתנה מסביר חזק מאוד לעליות עתידיות בשוק המניות. מבחינה סקטוריאלית, השונות הקיצונית בין ענפים שונים הביאה לעלייה במשקל של סקטורים מוטי טכנולוגיה לרמות שיא במדדים הגלובאליים, בדגש על ארה"ב. למעשה, ההתפלגות הסקטוריאלית של מדדים שונים בעולם הינה המשתנה המסביר המשמעותי ביותר לביצועיהם השנה, ולא המיקום הגיאוגרפי.
  5. פוליטיקה – הקורונה שינתה הרבה סדרי עולם, אבל דבר אחד היא טרם הצליחה לעשות וזה לעצור את הזמן. המשמעות היא שאנו מתקרבים יותר ויותר לבחירות בארה"ב והפוליטיקה לצערנו הולכת לשחק תפקיד לא מבוטל לצד הקורונה. אם במרץ כולם שמו את הפוליטיקה בצד ונרתמו לקרב בלימה מול האויב הביולוגי המשותף, הרי שהיום זהו אינו המצב. המהומות בארה"ב מתפשטות ללא שליטה והקורונה אינה מהווה פתאום סיבה למנוע התקהלויות, כל עוד האינטרס הפוליטי הינו לאפשר את התפשטותן והשפעתן על דעת הקהל. גם סין חזרה להיות כלי פוליטי עבור טראמפ, שמצייץ להנאתו איומים להקשיח עמדות נגדה מדי כמה ימים. איומים אילו נשארים בינתיים בפן הרטורי ולא המעשי, כך שהשוק ממש לא מתרגש או מגיב לכך בינתיים. מדדי המניות בסין ממשיכים לתפקד טוב ביחס למרבית מדדי המניות בעולם. השיח הפוליטי החל גם לחלחל לתוך המגזר העסקי, עם החלטתן של חברות רבות להפסיק לפרסם בפייסבוק ורשתות חברתיות נוספות עקב ביקורת ציבורית גוברת שהן לא עושות מספיק בשביל למנוע שיח של שנאה ופילוג, וכן הפצת מידע שקרי. על פניו נראה כאילו מדובר בכוונות טובות, אולם מדובר בפרקטיקה בעייתית מאוד למגזר העסקי, שכן מי קובע מה מותר ומה אסור? האם חופש הביטוי החוקתי כבר אינו סטנדרט מקובל? ברגע שקבוצות כאלו ואחרות, שצוברות כוח ופופולאריות, מנכסות לעצמן את הזכות לקבוע עבור החברות מהם הסטנדרטים המקובלים, זה לא מתכון מוצלח לסקטור העסקי. היום זו פייסבוק, ומחר כל חברה אחרת יכולה להיות השעיר לעזאזל התורן.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

  • בחודש החולף התווספו 2.5 מיליון משרות, לעומת צפי לגריעה של 8 מיליון. שיעור האבטלה ירד לרמה של 13.3%, לעומת צפי שיעלה לרמה של 19.8%. עיקר תוספת המשרות חלה בענפי הפנאי, בניה ובריאות. מנגד, המגזר הממשלתי ממשיך לגרוע משרות בקצב גבוה יחסית.
  • בפגישת ה-FED החודש הוחלט להותיר את תכנית הרכישות בקצב הנוכחי בשלב הזה, וכן הבנק המרכזי צופה שהריבית לא תעלה לפחות עד סוף שנת 2022. ה-FED צופה ששיעור האבטלה יעמוד בסוף השנה על 9.3% וירד ל-6.5% בסוף 2021. בהמשך החודש ה-FEDהודיע כי יתחיל לרכוש אג"חים קונצרניים ישירות בשוק, בנוסף לרכישות של ETFים שכבר ביצע.
  • שיעור האינפלציה השנתי בארה"ב צנח לרמה של 0.1% בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2015. אינפלציית הליבה צנחה לשיעור שנתי של 1.2%, הרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2011.
  • לפי העדכון הסופי, התוצר התכווץ ברבעון הראשון ב 5% (במונחים שנתיים), בהתאם לצפי.
  • המכירות הקמעונאיות זינקו החודש בארה"ב ב-17.7%, הזינוק החודשי החד ביותר אי פעם. ברמה שנתית, המכירות הקמעונאיות נמוכות ב-6.1% מול התקופה המקבילה לפני שנה, שיפור לעומת 19.9%- בחודש הקודם.
  • מדד ה-ISM למגזר התעשייה עלה מעט לרמה של 43.1 נקודות, לעומת 41.5 בחודש הקודם. מדד מגזר השירותים עלה ל- 45.4 נקודות מ- 41.8 בחודש הקודם.
  • הייצור התעשייתי עלה החודש ב-1.4%, לאחר חודשיים של התכווצות חדה. במונחים שנתיים, הייצור התעשייתי עדיין מצוי ברמת התכווצות חדה של 15.3%.

אירופה

  • ה"בזוקות" המוניטאריות והפיסקאליות ממשיכות לירות באירופה. ה-ECB הגדיל את תכנית הרכישות ל-1.35 טריליון אירו ובגרמניה הוכרזה תכנית פיסקאלית של 130 מיליארד אירו. בבריטניה הגדיל הבנק המרכזי את תכנית הרכישות ב-100 מיליארד פאונד ל 745 מיליארד.
  • לפי הקריאה הסופית, הכלכלה של גוש האירו התכווצה ברבעון הראשון ב-3.6%, מעט טוב יותר מהצפי להתכווצות של 3.8%. עבור גרמניה, צרפת ואיטליה זהו כבר הרבעון השני של התכווצות (לפני הרבעון הבא, שצפוי להיות חמור בהרבה).
  • מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייתי בגוש האירו עלה לרמה של 46.9 נקודות מ-39.4 בחודש הקודם. מדד השירותים הפתיע לטובה באופן משמעותי, עם עלייה לרמה של 47.3 נקודות מ-30.5 בחודש הקודם.
  • שיעור האינפלציה השנתי בגוש האירו נפל לרמה של 0.1%. אינפלציית הליבה נותרה ברמה שנתית של 0.9%.
  • הייצור התעשייתי באירופה צנח ב-17.1%, הצניחה החודשית החדה ביותר אי פעם. בכל זאת מדובר בנתון מעט טוב מהצפי לצניחה חודשית של 20%.
  • מדד ה-ZEW לסנטימנט הכלכלי בגוש האירו קפץ לרמה של 58.6 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מאז מאי 2015 המצביעה על צפי חזק להתאוששות כלכלית בגוש.
  • שיעור האבטלה בגוש האירו עלה ל-7.3% בלבד מ-7.1% בחודש הקודם וצפי שיעמוד על 8.2%.
  • המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו החודש ב-11.7%, לעומת צפי לירידה חדה יותר של 15%. הקצב השנתי צנח לירידה של 19.6%, לעומת ירידה של 8.8% בחודש שלפני.

ישראל

  • חודש יוני נפתח עם נתונים כלכליים מעודדים – עליית פעילות כלכלית בחודש מאי ושיפור בשוק התעסוקה, אולם רמת הפעילות נותרה מתונה בהשוואה לרמתה לפני המשבר. כך גם בשוק התעסוקה, כאשר הערכת שירות התעסוקה היא שכ-400 אלף איש יישארו מובטלים בסוף אוגוסט, כלומר שיעור האבטלה אמור להישאר מעל 10%. בנק ישראל מעריך כי התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של כ-8%.
  • באמצע החודש החל מספר חולי הקורונה בישראל לעלות, כאשר כוונת הממשלה הייתה ועודנה להימנע מחזרה לסגר ככל שניתן בכדי לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה הכלכלית במשק. במקביל, פורסמו נתונים כלכליים שמעידים על התמתנות אפקט החזרה לשגרה: התמתנות בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי בשבוע הראשון של חודש יוני, ירידה חדה (כמצופה) בהיקף מסירות רכב חדש וירידה חדה בליבת יבוא הסחורות. החודש הסתיים בנימה מעט פסימית מצד המגזר העסקי, מאחר וציפיות המגזר העסקי ביחס לפדיון הצפוי החודש, לאחר היציאה מהסגר, לא התממשו ובעיקר בענף המזון.
  • גירעון – מאז משבר הקורונה, נושא הגירעון תופס הרבה פחות מקום בכותרות העיתונים הכלכליים אולם בניגוד לשנתיים האחרונות הוא גדל בקצב מהיר (ומובן) כתוצאה מהגדלת ההוצאות הממשלתיות לסיוע בנזקיה הכלכליים של הקורונה. במאי לבדו עלה הגירעון ל-6% תוצר בגלל הוצאה של כ-12 מיליארד ₪ ואבדן הכנסות בהיקף דומה. רק להזכיר, הגירעון השנה היה אמור להיות כ-3% תוצר וככל הנראה יסתיים בכ-13%.
  • מדד המחירים – מדד חודש מאי ירד בשיעור של 0.3% בעיקר "הודות" לסעיפי הדיור, ההלבשה, חינוך ותרבות ובידור. זאת, כאשר קונצנזוס החזאים בשוק עמד על עליה 0.1% וב-12 החודשים החולפים מסכם מדד המחירים ירידה של 1.6%. עד כה, משבר הקורונה מוכיח עצמו כבעל השפעה דיפלציונית על אף שהיו לא מעט שחששו כי דווקא למשבר השפעה אינפלציונית, על רקע קיטון בהיצע הסחורות בעולם עם השבתת הייצור בעולם מחד ותופעת "האגירה" של הצרכנים מנגד. נציין כי נכון לעת כתיבת שורות אלו, ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק ההון לשנה הקרובה עומדות על כ-0.1%, נתון שנראה הגיוני כעת, על רקע העלייה המחודשת במספר הנדבקים בישראל והאפשרות שהממשלה תחזיר חלק משמעותי מהמגבלות שיפגעו עוד יותר בכלכלה המקומית.
  • תעסוקה – אמנם שיעור האבטלה הרשמי במשק עלה בחודש מאי ל-4.2% לעומת 3.5% באפריל (ללא התחשבות בשוהים בחל"ת) אך הצד השני של המטבע הוא ירידה מטרידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה, שירד מכ-64% ל-61.6%. כלומר התמריץ לצאת לעבודה הולך ופוחת.

אחר

  • קרן המטבע העולמית ממשיכה לחתוך את תחזיות הצמיחה. התחזית לצמיחה העולמית השנה ירדה להתכווצות של 4.9%, לעומת 3% בתחזית הקודמת. הנמכת התחזיות נובעת מהערכות שליליות יותר לגבי השפעת מגפת הקורונה. בשנה הבאה הצמיחה העולמית גם כן הונמכה ב-0.4% ל-5.4%. הודו ואמריקה הלטינית בלטו במיוחד בעדכונים כלפי מטה עקב האצת התפשטות הקורונה במקומות אלו. ארה"ב צפויה להתכווץ ב-8% וגוש האירו ב-10.2%. סין הינה הכלכלה המשמעותית היחידה שצפויה לשמור על צמיחה חיובית השנה, של 1%.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

על אף העלייה בתנודתיות, מדדי המניות בעולם סגרו עוד חודש חיובי שחותם רבעון חזק מאוד. מדד ה-S&P 500 עלה ב-1.8% (4%-) והיה חלש יותר ממרבית המדדים המובילים בעולם. זאת, עקב חוסר השקט מהמהומות והאצה בקצב התפשטות הקורונה בארה"ב באופן חד יותר ממקומות אחרים. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי עלה ב-3.1% (12.2%-), על רקע הגדלת ההרחבות המוניטאריות והפיסקאליות. מדד השווקים המתעוררים בלט ביותר לחיוב עם עלייה של 7.4% (9.8%-), שהייתה רוחבית במרבית השווקים המתעוררים, למעט רוסיה שירדה מעט החודש.

ברמת הסקטורים, נראה היה בתחילת החודש כי ישנה רוטציה מסוימת, אולם לקראת אמצע החודש חזרנו ל"עסקים כרגיל". סקטור הטכנולוגיה המשיך לבלוט מעל כולם, כאשר גם סקטור צריכה מחזורית הניב תשואה עודפת נאה. הסקטורים החלשים היו בעיקר הדפנסיביים, על אף העלייה בתנודתיות, עם ביצועים חלשים של תשתיות ופארמה. סקטור האנרגיה בלט גם כן לשלילה.

בישראל – מדד ת"א 35 ירד בשיעור של 5.15% בדומה למדד ת"א 90 שירד בשיעור של 5.21%. הסקטורים שהמשיכו לבלוט לשלילה: מדד מניות הגז והנפט עם ירידה של 10.7%, מדד מניות הנדל"ן שירד בשיעור של 11.61% ומדד מניות הביטוח שירד בשיעור של כ-13%. ממשיך להפתיע לטובה הוא מדד מניות הטכנולוגיה המקומי, עם עלייה של כ-3.2%.

מטבעות ואג"ח

בניגוד לשוק המניות, שוק האג"ח הציג החודש תמונה פחות ברורה. תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב נותרו ללא שינוי (126-), לאחר שעלו בתחילת החודש ל 0.9% וירדו בחזרה ל-0.65%. אג"חים בדירוג השקעה המשיכו לסגור מרווחים באופן נאה, ועלו ב-1.6% (4.2%). מדד אג"חים HY לעומת זאת סיים את החודש עם שינוי מינורי של 0.02% (4.4%-).

הדולר נחלש החודש ב-1% מול סל המטבעות העולמי (1%). ההיחלשות הייתה די רוחבית, הן מול מטבעות של שווקים מפותחים כגון האירו והפרנק השוויצרי, והן מול מרבית המטבעות של שווקים מתפתחים.

בישראל – הדולר המשיך מגמת ההיחלשות אורכת הטווח שלו ונחלש בשיעור של 1.03% מול השקל.

באג"ח ניכרה "בריחה" מסיכון של המשקיעים, שהעדיפו להשקיע באג"ח ממשלתיות שקליות ארוכות ( מדד ממשלתי שקלי 5+ עלה בשיעור של 1.42%) ומכרו מנגד אג"ח קונצרניות מכל הבא ליד  – ובמיוחד את צמודות המדד (מדד תל בונד 60 ירד בשיעור של 2.82%).  להערכתנו, מדובר במהלך שהזין את עצמו וימים יגידו אם הוא לא היה מוגזם מידי.

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

 

 

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)