בכל העולם נרשמו באפריל עליות שערים חדות שלא נראו כמותן שנים רבות, כשברקע הצפייה לסיום מגיפת הקורונה בעולם

הזכרנו רבות את העובדה שבשנים האחרונות הדינאמיקה בשווקים נעשית יותר ויותר קיצונית, אך המגמה הזו ממשיכה להפתיע כל פעם מחדש.

מדד ה-S&P 500 נחתך ב-34% במהלך 23 ימי מסחר (עד ה-23 במרץ) ואז זינק ב-27% תוך 15 ימי מסחר בלבד. המשותף לשני המקרים הוא שלא היה תקדים לשינויים כה קיצוניים במדד בזמן כה קצר. לכן, לפני שמנתחים את מצב השוק והכלכלה ומבצעים מגוון רחב ויצירתי של השוואות היסטוריות, כפי שכלכלנים טובים אוהבים לעשות, צריך להבין שאנחנו חיים בשוק עם דינאמיקה הרבה יותר קיצונית מבעבר – ואת ההשלכות שנובעות מכך.

אם המשבר הנוכחי הוא אכן החמור ביותר מאז תולדות האנושות, מדוע השוק תיקן כל כך מהר למעלה? ואם המצב לא כזה חמור, מדוע התרחשה מלכתחילה הקריסה הקיצונית מטה? דבר אחד בטוח: אם בעבר היה מאוד קשה לתזמן את השוק לטווח ארוך, היום זה בלתי אפשרי לחלוטין. גם אם מצליחים לממש לפני התחתית אין לכך משמעות, כל אין באמת אלטרנטיבות השקעה.

משבר הקורונה משפיע על חייהם של אזרחי העולם באופן כזה שלפחות בימי חיינו, אף אירוע לא השפיע במקביל על חלקים כה רבים בגלובוס. אף על פי כן, מדדי המניות הראשיים בעולם איבדו מתחילת השנה 10%-15% בלבד ולמרות שהעולם רחוק מסיום הפרשה. האם זה כל השווי של אירוע בסדר גודל כזה?

על פניו (לפחות אינטואיטיבית), על השוק להיות נמוך יותר מהרמות הנוכחיות: הנתונים הכלכליים המתפרסמים בעולם שוברים שיאים שליליים מדי יום, החברות צפויות להציג ירידה לא מבוטלת ברווחיותן וה-S&P 500 שוב נסחר במכפיל גבוה מאוד ביחס לרווחים הצפויים השנה. הירידות החלו, כאמור, בהתפשטות משבר הקורונה מחוץ לסין, התעצמו במלחמת הנפט בין סעודיה לרוסיה והגיעו לשיא בשבוע שבו שוק האשראי לא תפקד. אמנם משבר הקורונה עובר לשלב החזרה לשגרה במדינות רבות בעולם, אך אי הוודאות עדיין גבוהה. היה צפוי שבמועד הנוכחי העולם ינסה לחזור בהדרגה לנורמליזציה, כך שבשלב הזה לא מדובר בתהליך שאמור להפתיע יותר מדי לטובה. כמובן שקיים גם חשש לגל שני של הדבקות תוך כדי התהליך.

ניתן להניח שבחלק מהמדינות הדבר יעבור בהצלחה מסוימת, בזמן שמדינות אחרות ייתקלו בקשיים רבים יותר. נכון, בעולם עובדים במרץ על מציאת תרופות וחיסונים, אולם בהיבט הזה צפוי שתחלוף עוד שנה לפחות עד שתהיה "כיפת ברזל" רפואית הולמת שתמנע את התפשטות הנגיף, ותאפשר שגרה קרובה לזו שידענו לפני המשבר. ענפים רבים צפויים להמשיך לסבול ולהיאבק על קיומם, גם אם החזרה לשגרה תעבור חלק יחסית.

לגבי הנפט, יש מספיק כותרות שעסקו באותו חוזה מפורסם למאי 2020, שלפני פקיעתו גילה שנפט יכול להיות לא רק זול יותר ממים – אלא גם זול יותר מאוויר. אי לכך, התשובה לעמידותו של השוק לא טמונה בשינוי כיוון של הזהב השחור.

אז מה השתנה המשבר הזה מכל המשברים? מדוע השוק מציג כזו עמידות?

בתור התחלה, ההתייצבות של שוק האשראי הורידה הרבה מאוד לחץ משוק המניות. הבנקים מרכזיים שולחים את המפציצים הכבדים ביותר שלהם, כאשר גם אג"חים מתחת לדירוג השקעה הצטרפו לחגיגת הרכישות. הבנקים ה"מנומסים יותר", כגון ה-ECB, מציגים מסגרת רכישות מוגדרת (שעולה ככל שנדרש) בעוד שביפן מודיעים בלי בושה שאין גבול לכמות הרכישות הפוטנציאלית של הבנק.

עקב כך, מרווחי האשראי של אג"חים בדירוגים גבוהים חזרו לרמות סבירות ביותר, וגם בשוק ה-HY לא מעט חברות כבר חוזרות לגייס. לחגיגה זו מצטרפות הממשלות עם תוכניות פיסקאליות חסרות תקדים. המשמעות של תכניות אלה, בין היתר, הינה מתן כספים בדמות מענקים והלוואות לעסקים רבים על מנת שיחזיקו מעמד. אלא שהמרוויחים הגדולים ממצב זה אינם בהכרח אותם עסקים שזקוקים לכספים הללו על מנת להישאר בחיים, אלא הספקים שלהם וחברות אחרות ב"שרשרת המזון הכלכלית" שאינן בחזית המשבר. אלמלא התכניות הפיסקאליות, המשבר היה זולג באופן מהיר ועוצמתי בהרבה לכלל השרשרת, כך שהדבר עשוי להסביר את הירידות המתונות יותר בענפים שפחות חשופים להשלכות של המשבר הנוכחי.

הענף שבולט באופן המובהק ביותר בעמידותו למשבר הינו כמובן סקטור הטכנולוגיה. משקלן של 5 חברות הטכנולוגיה הגדולות במדד ה-S&P 500 עלה לשיא של כל הזמנים. כשחברות במשקל כה גבוה מציגות ביצועי יתר משמעותיים על פני מרבית הענפים האחרים, וחלקן במחירי שיא, הירידות של המדד כולו מוגבלות משמעותית מבחינה מתמטית (לעומת משברים בהם הירידות החדות חלו בסקטורים המובילים).

החברות שנפגעו הכי קשה עד כה עברו, ככל הנראה, את רוב אירועי הקיצון שיכולים להשפיע עליהן. בתחום האנרגיה, לא ניתן לצפות לתרחיש קיצוני יותר ממחירי נפט שליליים. בתחום התעופה, התיירות והפנאי, קשה לראות שיתוק משמעותי יותר מהשיתוק הכמעט מוחלט שענפים אלה חוו. גם מגזר הפיננסים נשחט מספיק ביחס למגזרים אחרים, וברור שהבנקים המרכזיים יעשו הכל כדי לשמור על תפקודו.

לאור זאת, על מנת לראות ירידות משמעותיות במדדים הראשיים בהמשך, החברות הגדולות והעמידות יותר יהיו חייבות להיפגע גם כן באופן משמעותי. ההשפעה של המשבר הכלכלי הנוכחי על חברות הטכנולוגיה עדיין אינה חד משמעית. מצד אחד, מיתון כמובן אינו טוב לאף אחד. מצד שני, ה-New Normal המתהווה עקב המשבר משרת לא מעט מהפעילויות של חברות הטכנולוגיה המובילות. עד כה דו"חות Q1 ממשיכים להציג צמיחה בהכנסות של חברות טכנולוגיה רבות, ולפחות עד הדו"חות הבאים יהיה קשה להבין אם וכמה הן נפגעו.

וכמובן אי אפשר לסיים בלי להתייחס לדרמה בשוק הנפט בחודש החולף. מבחינה מקצועית, אין מה להוסיף על אינספור הכתבות והמסרונים שהסבירו איך מחיר הנפט צונח לרמות שליליות. מה שיותר מעניין זה כמות משקיעי ה-retail שנכנסו במאסיביות לתעודות ה"חכמות" שמשקיעות בחוזים על הנפט ככל שהוא ירד, בזמן שמשקיעים ריאליים נמצאים מחוץ למשחק. אנשים חשבו שהם קונים חבית נפט במחיר של סוכריה על מקל, בזמן שהכספים הרבים שנצברו באותן תעודות אילצו אותן לזרוק חוזים קצרים במאסות אדירות ובכל מחיר לפני הפקיעה, ולקנות חוזים ארוכים יקרים בהרבה על חשבון כספי הספקולנטים. המסקנה המתבקשת, בהמשך למה שכתבנו בתחילת הסקירה, היא הבנת הדינאמיקה ההולכת ומקצינה של השוק במצבים לא שגרתיים. צריך לקחת בחשבון שלכל תרחיש קיצון יכול להיות תרחיש קיצוני עוד יותר, ולכן חובת ההבנה לעומק של כל פוזיציה שנכנסים אליה נהיית משמעותית יותר ויותר. אתמול זה ביטקוין, היום זה נפט, ומחר סחורה אחרת שתתפוס כותרות. ספקולציה היא לא מילה גסה, אבל המשקיעים לא תמיד מבינים את האסטרטגיה של הפוזיציה אליה הם נכנסים, וכן יש לבדל אותה מהשקעות מבוססות יותר לטווח ארוך.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

  • דו"ח התעסוקה הצביע על אובדן של 701 אלף משרות, הרבה מתחת לצפי לאובדן של 100 אלף בלבד (צפי שנראה מתון מאוד מלכתחילה ביחס למצב). באופן  טבעי, עיקר אובדן המשרות התרכז בענף הפנאי, תיירות ואירוח, אולם אפילו בענף הבריאות חל אובדן משרות. למעשה, חל אובדן משרות בכל הענפים הראשיים. שיעור האבטלה עלה ל-4.4% מ-3.5% בחודש הקודם. השכר השעתי דווקא עלה לקצב שנתי של 3.1% מ-3% בחודש שעבר.
  • ה-FED הרחיב את תוכנית רכישות האג"חים שלו באופן שיכלול, תחת תנאים מסוימים, גם אג"חים בדירוג נמוך מדירוג השקעה וכן קרנות ETF שמשקיעות באג"חים מתחת לדירוג השקעה.
  • גם הממשל הרחיב את התוכנית הפיסקאלית והשיק תמריצים נוספים בהיקף של כ-480 מיליארד דולר, המיועדים בעיקר לתמיכה בעסקים קטנים.
  • התוצר האמריקאי התכווץ ברבעון הראשון ב-4.8%, לעומת צפי להתכווצות של 4%. ההוצאות של משקי הבית ירדו בשיעור הרבעוני החד ביותר מאז הרבעון הרביעי בשנת 1980.
  • מדד ה-ISM למגזר התעשייה עדיין מצוי ברמות סבירות ביחס למצב. המדד ירד מעט לרמה של 49.1 נקודות, לעומת צפי לרמה של 45. מדד מגזר השירותים שפורסם עדיין מצוי ברמת התרחבות של 52.5 נקודות, לעומת הצפי שירד לרמה של 44 נקודות.
  • שיעור האינפלציה ירד החודש ב-0.4% לקצב שנתי של 1.5% בלבד, לעומת 2.3% בחודש הקודם. עיקר הירידה נובעת ממחירי הדלקים. אינפלציית הליבה ירדה ב-0.1% לרמה שנתית של 2.1%.
  • המכירות הקמעונאיות צנחו החודש ב-8.7%, הירידה החודשית החדה ביותר מאז פרסום המדד. ירידות חדות מאוד נרשמו בביגוד, ריהוט ומסעדות. מנגד, חלה עליה חדה בצריכת מזון וכן עליה במוצרי ושירותי רפואה.
  • הייצור התעשייתי ירד החודש ב-5.4%, הירידה החודשית החדה ביותר למעלה מ-70 שנה.
  • מלאי הנפט בארה"ב הציג במהלך החודש את הקפיצה השבועית החדה ביותר מאז שהחלה המדידה, קפיצה שבועית של 19.25 מיליון חביות.

אירופה

  • בדומה ל-FED, גם ה-ECB נקט צעדי תמיכה באג"חים מתחת לדירוג השקעה בדמות היתר קבלת אג"חים בדירוג זה כבטוחות להלוואות.
  • הכלכלה של גוש האירו התכווצה בשיעור רבעוני של 3.8% ברבעון הראשון של השנה, ההתכווצות החדה ביותר מאז תחילת מדידת הנתונים לגוש האירו. צרפת, איטליה וספרד בלטו לשלילה בהתכווצותן.
  • שיעור האינפלציה בגוש האירו התמתן לקצב שנתי של 0.7% בלבד, לעומת 1.2% בחודש הקודם. אינפלציית הליבה התמתנה ל-1% מ-1.2% בחודש הקודם.
  • מדד מנהלי הרכש ממשיך לצנוח בגוש האירו. מדד מגזר התעשייה צנח לרמה של 33.6 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז פברואר 2009. במגזר השירותים חלה צניחה חסרת תקדים לרמה של 11.7 נקודות, שמצביעה על שיתוק כמעט מוחלט של מגזר זה.
  • המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו ב 0.9%, לעומת צפי לעליה של 0.1% בלבד, בעיקר על רקע עליה חדה בהצטיידות של מזון ותרופות.
  • הייצור התעשייתי בגוש האירו ממשיך לרדת ונפל לקצב שנתי של 1.9%-. הנתון הינו לפברואר, כך שהוא עדיין אינו מגלם את השפעת הקורונה.
  • מדד ה-ZEW של הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו קפץ באפריל במפתיע לרמה חיובית של 25.2 נקודות מ-(49.5-) בחודש הקודם. על פי מדד זה, בגוש כנראה מניחים ששיא המשבר כבר מאחור.

ישראל

את עיקרי האירועים הכלכליים של החודש ניתן לסכם בכמה נקודות עיקריות:

  • תעסוקה – מספר הפונים ללשכות התעסוקה חצה בתחילת החודש את המיליון, וההערכות הראשוניות היו כי כ-20% מהם לא ישובו לשוק התעסוקה תוך מספר שנים (כאשר בנק ישראל מניח שיעור אבטלה של 7% בשנה הקרובה). במעט לאחור ומעט מפוקח יותר, סקירות בנק ישראל הצביעו על כך שרק 10%-15% מהפונים ללשכות התעסוקה אכן פוטרו והרוב המוחלט אכן הוצאו לחל"ת – תמונה מעט פחות קודרת באשר לשוק העבודה ביום שלאחר הקורונה.
  • ריבית בנק ישראל – חודש אפריל נפתח עם מסר מרוסן מבנק ישראל, שהעדיף להמתין להתפתחויות הכלכליות בטרם יקבל החלטה לגבי הריבית לחודש מאי. לפי שעה החליט הבנק שאין צורך מיוחד בהפחתת ריבית בישיבת חודש אפריל, חרף העובדה שציפיות האינפלציה הנגזרות משוק ההון ממשיכות לרדת כל העת כתוצאה מהקיפאון הכלכלי ומירידת מחירי הנפט בפרט. אך הקערה התהפכה על פיה ביום ראשון (4.5.20) בערב כאשר בנק ישראל הכריז, במקביל להודעתם של בנקים מרכזיים אחרים בעולם, על הפחתת ריבית מ-0.25% ל-0.1%. במקביל הוא השיק כלים מונטריים נוספים לסיוע לשווקי ההון: 1. מתן אשראי לבנקים בריבית קבועה ל-3 שנים בשיעור של 0.1% (כלומר שווה ערך להשטחה של עקום התשואות של אג"ח ממשלתי ל-3 השנים הקרובות עבור הבנקים) במידה ואשראי זה יגולגל הלאה לעסקים קטנים וזעירים. 2. השקת תכנית ריפו לגופים מוסדיים – שמשמעותה אי מתן אפשרות לגופים מוסדיים ( קרנות פנסיה, גמל וביטוחי מנהלים) לבצע עסקת החלפה של אג"ח ממשלתיות (ולראשונה, גם אג"ח קונצרניות!) כנגד מזומן בתמורה לתשלום ריבית בגובה ריבית ב"י בלבד. 3. השקת תוכנית רכישת אג"ח ממשלתיות בהיקף של עד 50 מיליארד ₪.
  • מדד המחירים לצרכן – מדד מרץ עלה בשיעור של 0.4% , מעט מעל קונצנזוס תחזיות גופי המחקר בישראל, בעיקר הודות לעליית מחירי המזון ללא פירות וירקות ועליית מחירי השכירות מעט מעל צפי החזאים. בהקשר זה ניתן לציין כי השפעתם של רכיבים במדד המחירים אשר נפגעו מאוד כתוצאה מנגיף הקורונה (כגון מחירי הטיסות ומחירי השהות בבית המלון) והשפעתם המוגבלת בזמן בשלב זה, לא נלקחה בחשבון והשינוי בהם נזקף לזכות המדד הכללי. כלומר, כאילו השינוי במחיריהם היה זהה לשינוי במדד הכללי.
  • דירוג האשראי של ישראל – חברות הדירוג הזרות הורידו את תחזית דירוג האשראי של ישראל אך לא את הדירוג עצמו, אשר נותר ברמת A+. זאת, על רקע העלייה ברמת החוב של המשק לאור הצורך של הממשלה לתמוך בכלכלה המקומית באמצעות גיוס חוב.

אחר

  • סין ממשיכה להציג התאוששות החודש, עם שיפור במאזן הסחר. הירידה בייצוא התמתנה ל-6.6%, לעומת 17.2% בחודש הקודם. הירידה בייבוא התמתנה ל-0.9% בלבד לעומת 4% בחודש הקודם. הכלכלה הסינית התכווצה ב-9.8% ברבעון הראשון, בדומה לצפי. בניגוד לעולם המערבי שחווה את שיא המשבר ברבעון השני, בסין הנתון של הרבעון הראשון כבר מגלם את שיא המשבר.
  • קרן המטבע העולמית פרסמה תחזית ראשונה מאז התפרצות הקורונה. הכלכלה העולמית צפויה להתכווץ השנה ב-3% ולצמוח ב-5.8% בשנת 2021, תחת הנחה כי המגפה תיעלם במחצית השנייה של השנה. כלכלת ארה"ב צפויה להתכווץ ב-5.9% וגוש האירו ב-7.5%. שני הגושים צפויים לצמוח ב-4.7% בשנת 2021. סין והודו הינן הכלכלות הגדולות היחידות שצפויות לרשום צמיחה חיובית השנה. סין צפויה לצמוח ב-1.2% השנה וב-9.2% בשנה הבאה. ככלל, ישנה שונות רבה מאוד בשווקים המתעוררים בין כלכלות אסיה לשאר האזורים שצפויים להתכווץ משמעותית.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

חודש של תיקונים חזקים בשווקים, בהובלת השוק האמריקאי. מדד ה-S&P 500 זינק בשיעור של 12.7% (9.9%-), העלייה החודשית החדה ביותר מזה מספר עשורים. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי עלה בשיעור צנוע יותר של 6.5% (17.5%-) ומדד השווקים המתעוררים עלה ב-9% (17%).

בישראל – מדד ת"א 35 עלה בשיעור של 7.24% , מדד ת"א 90 עלה בשיעור מרשים הרבה יותר של 17.73%, על רקע התחזקות מניות הטכנולוגיה הישראליות שמשקלן במדד זה משמעותי.

כל הסקטורים בארה"ב רשמו עליות בחודש החולף. סקטור האנרגיה, המוכה ביותר מבין כלל הסקטורים בארה"ב, היה זה שזינק באופן החד ביותר, למרות הקריסה במחירי הנפט. גם סקטור הצריכה המחזורית הוביל באופן בולט. הסקטורים שעלו באופן המתון ביותר היו בעיקר הדפנסיביים, בדגש על תשתיות וצריכה בסיסית.

מטבעות ואג"ח

מגמת ה-Risk On לא פסחה על שוק האג"ח, בתמיכת תכנית הרכישות המאסיבית של ה-FED. תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב נותרו יציבות עם ירידה מינורית של 3 נ.ב. באג"ח ל-10 שנים (128-). סגירת המרווחים באה לידי ביטוי בעלייה של כ-4% באג"חים קונצרנים בדירוג השקעה (0.7%) ועלייה של 4.2% בשוק ה-HY י (8.6%-)

בדומה למגמה העולמית, גם אפיק האג"ח הקונצרני רשם עליה נאה בחודש אפריל, כאשר המדדים המובילים רשמו את העליות הבאות: תל בונד שקלי 50 – 4.3%, תל בונד 60 – 3.56% (מעט נמוך יותר מאשר מקבילו השקלי, על רקע הירידה בציפיות האינפלציה בשוק ההון).

בשוק המטבעות לא חלו שינויים משמעותיים, כאשר הדולר סיים את החודש ללא שינוי מול סל המטבעות העולמי (2.7%).

הדולר נחלש מול השקל באפריל בשיעור של 1.82%, בהמשך למתאם שאפיין אותו לאורך שנות הגאות האחרונות בבורסות בעולם.

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)