אז מה היה לנו? חודש מרץ 2020 ייזכר כחודש בו חלה הכניסה המהירה ביותר אי פעם לשוק דובי. תוך 16 ימים בלבד השוק ירד בכ-20% מהשיא, כשברקע עלייה קיצונית בתנודתיות לרמות חסרות תקדים. דיברנו רבות על כך שהדינמיקה של השוק הופכת בשנים האחרונות למהירה וקיצונית יותר, ונראה שהפאניקה של משבר הקורונה הביאה את הקיצוניות הזו לשיאים חדשים.

משבר הקורונה הינו משבר שכולו חוסר וודאות אחת גדולה. זה בדיוק מסוג התסריטים שהשוק הכי מתקשה להכיל – שכן שום מודל כלכלי לא יכול לנתח משבר מסוג כזה. כלכלנים רבים עברו התמחות זריזה באפידמיולוגיה והחלו לנתח השתטחות עקומי תחלואה במקום עקומי תשואה, בזמן שרוסיה וסעודיה החליטו ללבות את האש ושלחו את מחירי הנפט לצניחה חסרת תקדים, שבתורה יצרה לחץ נוסף על שוק המניות והאג"ח. חוסר הוודאות והלחץ על שוק האשראי והאג"ח הביאו לפדיונות בהיקפים שמגמדים אפילו את שנת 2008, וחייבו פעולות מאסיביות של הבנקים המרכזיים כדי לשמור על תפקוד תקין של המערכת הפיננסית.

כל אלו העצימו את הירידות בשוק המניות, שהגיעו לכ-30% ויותר במהלך החודש, ולקרב בלימה עיקש ואינטנסיבי של הבנקים המרכזיים והממשלות. גם בשוק אג"ח הקונצרניות נרשמה פתיחת מרווחים משמעותית במהלך החודש החולף – אפילו בקרב חברות השורה הראשונה, שלא לדבר על דירוגים נמוכים בהם המרווחים גילמו שיעורי חדלות פירעון של תרחיש קיצוני.

ומה הלאה? החדשות הרעות הן שהנתונים השליליים עוד לפנינו. הרבעון השני של השנה צפוי להציג התכווצות בשיעורים חסרי תקדים בעולם, ובארה"ב מדברים על מספרים שלא נראו אפילו בימי השפל הגדול. צריך כמובן לזכור שנקודת הפתיחה של המשבר הינה תוצר עולמי שעולה עשרות מונים על זה שלפני מספר עשורים, ולכן הגיוני שהשיתוק המיידי שאנו חווים יביא לצניחה בשיעורים כה חדים.

מאחר ומדובר באירוע חסר תקדים, קשה מאוד לחזות את המספרים מבחינת התכווצות הכלכלה, עלייה באבטלה, ירידה במדדי הפעילות הכלכלית השונים וכו'. נראה שכל מספר זוכה, ולכן המספר עצמו פחות משמעותי, אלא הזמן שהשיתוק יימשך בכל מקום. לתעשיות שנמצאות בחזית המשבר, כגון תיירות, תעופה ואנרגיה, ייקח זמן רב להשתקם, ולכן השאלה הינה לגבי שאר הענפים והתעשיות. ככל שהשיתוק ימשך, כך יותר ויותר עסקים שאינם בחזית המשבר יתקשו לשרוד, וכתוצאה מכך מפוטרים זמניים רבים עשויים להפוך לקבועים. אמנם ממשלות משיקות תוכניות פיסקאליות רחבות על מנת להקל על עסקים, אולם עבור רבים מהם זהו חיבור למכונת הנשמה שלא תוכל להחזיק אותם בחיים למשך חודשים ממושכים. בארה"ב, טראמפ מנסה שוב ושוב לנקוב דד ליין לסוף השיתוק על מנת להחזיר את הכלכלה לנורמליזציה מסוימת מוקדם ככל שניתן. כרגע כולם נוטים לזלזל בגישה ובהחלטות שלו, כמו תמיד, אולם בלא מעט מקרים הוא זה שצחק אחרון ובינתיים שיעורי התמיכה בו עולים לשיא.

נעבור לחדשות החיוביות, ובראשן כל מה שהמשבר הזה לא צפוי להיות. ראשית, המשבר הנוכחי לא צפוי להתגלגל למשבר פיננסי כמו בשנת 2008. כפי שצפינו, הבנקים המרכזיים מזרימים – וככל הנראה יזרימו – נזילות בכל כמות, צורה ואופן אפשרי, על מנת לשמור על מערכת פיננסית מתפקדת. המונח "נזילות בלתי מוגבלת" הוזכר לא מעט פעמים על ידי קובעי המדיניות השונים ותוכניות בהיקפים של מאות מיליארדים וטריליוני דולרים כבר לא מרגשות אף אחד. ה-FED הודיע מדי יום שהוא מגוון את תיק ההשקעות שלו בעוד ועוד סוגי ניירות ערך וקונה מכל הבא ליד, החל מאג"חים מגובי משכנתאות ועד לקרנות סל של אג"ח קונצרניות. פעילויות אלו ייצבו במהירות את שוק האג"ח הקונצרני האמריקאי, שסבל מבעיית נזילות בתחילת המשבר והביאו לתיקונים חדים בחלק מאגרות החוב.

גם הממשלות נרתמות למלחמה ומציגות גמישות רבה בהשקת תוכניות פיסקאליות רחבות היקף (לרבות גרמניה השמרנית), ללא מתן דין וחשבון על הגירעונות הצפויים לתפוח ללא רסן. בארה"ב, הדמוקרטים ניסו תחילה לעשות שרירים מול התוכנית בהיקף 2 טריליון דולר של הממשל אך לבסוף, ועל אף התיעוב בין שני הצדדים, התוכנית עברה די חלק. בניגוד להרחבות הכמותיות שבאו בעקבות משבר 2008, הפעם סביר בהרבה שלשליפות חסרות רסן מעין אילו יהיה מחיר לא זניח בעתיד.

שנית, המשבר הנוכחי אינו צפוי לשנות סדרי עולם בשוק ההון. משברים רבים מסמנים סיום של מחזור כלכלי וגם חילופי משמרות בין תעשיות שונות, כפי שקרה בשנת 2000 ובשנת 2008. משברים מבניים נוטים להיות ממושכים יותר, לעומת משברים מחזוריים או משבר מעין זה שמובל על ידי אירוע שאינו כלכלי. המשבר הנוכחי לא רק שאינו צפוי לשנות את יחסי הכוחות בין התעשיות המובילות של הכלכלה העולמית, אלא שהוא הולך להעצים את המגמות שחלו לפניו – והדומיננטיות של תעשיות טכנולוגיות וחדשניות רק הולכות להתעצם.

המשבר הנוכחי יאיץ את מגמת ה-Dematerialization בה יותר ויותר הרגלי צריכה ושירותים הופכים להיות מבוססי פלטפורמות דיגיטליות, על חשבון פלטפורמות פיזיות. חברות מתעשיות כגון E-Commerce, Streaming, Gaming, Fintech, Cloud ייצאו אפילו נשכרות. אוכלוסיות רבות מאמצות פלטפורמות חדשניות בקצב מואץ לנוכח הנסיבות, כגון הסבים והסבתות שלומדים לבצע וידאו-צ'אטים, לרכוש מוצרים אונליין ולשלם באמצעים דיגיטליים. חברות המספקות שירותי מחשוב ענן רואות עליה משמעותית בביקוש לשירותים שלהן עקב נקיטת צעדי המשכיות עסקית של גופים רבים ומעבר לפלטפורמות עבודה מרחוק.

מצד שני, המשבר הנוכחי צפוי להאיץ את הדעיכה של עסקים מסורתיים מתחום האנרגיה, מרכזים מסחריים וגופים פיננסים קטנים כגון בנקים אזוריים. מגמות אילו באות לידי ביטוי באופן מובהק בשוק המניות. חברות הטכנולוגיה והצמיחה, שמגיעות למשבר עם תמחורים לכאורה גבוהים בהרבה מאילו של חברות דיבידנד וחברות מתעשיות מסורתיות, הן דווקא אלו שנפגעות באופן מתון יותר בירידות האחרונות.

המשבר הנוכחי צפוי גם להסיר מהשולחן הקשחה רגולטורית על חברות הפארמה והטכנולוגיה הגדולות בעתיד הנראה לעין. ללכת בעת הזו כנגד ה"אווזה שמטילה את ביצי הזהב" במשק הינה התאבדות כלכלית. לכן גם חברות שונות בתעשיית הבריאות עשויות לצאת מחוזקות מהמשבר, לרבות חברות הבריאות העוסקות בטכנולוגיות חדשניות עליהן בנויות התקוות למצוא מזור למגיפה הנוכחית ולמגפות עתידיות בהקדם האפשרי. ממשלות רבות יאלצו להשקיע משאבים ברכישת ציוד ומכשור רפואי על מנת להיות ערוכות טוב יותר להתמודדות עם משברים מסוג זה בעתיד. עם כל הכבוד לגרטה, העולם מבין היום שישנם איומים ממשיים ומידיים בהרבה על האנושות מאשר קרחונים נמסים וקשיות פלסטיק.

 

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

  • ה-FED חתך את הריבית בשתי פעימות אגרסיביות החודש לרמה של 0%-0.25%, בישיבות שלא מן המניין, עקב התגברות ההשפעות של משבר הקורונה. זהו צעד ראשון מסוגו מאז המשבר הפיננסי של 2008. בנוסף, הודיע ה-FED על הזרמה של טריליוני דולרים לשוק במספר תכניות ואופנים, כגון השקת תכנית הרחבה כמותית, הזרמה מאסיבית בשוק ה-REPO, רכישת ני"ע מסחריים, אג"חים מוניציפאליים, אג"חים קונצרניים, צעדים לאספקת נזילות דולרית עבור בנקים מרכזיים אחרים – והיד עוד נטויה.
  • הממשל השיק תכנית פיסקאלית בהיקף חסר תקדים של 2.2 טריליון דולר. עיקרי התוכנית כוללים תשלום ישיר של 1,200 דולר לכל אזרח, הלוואות לעסקים, הקלות ודחיית מיסים, תקציבים לבתי חולים וציוד רפואי, הגדלת דמי אבטלה ועוד.
  • הפתעה חיובית מאוד בדו"ח התעסוקה בתחילת החודש, עם יצירה של 273 אלף משרות חדשות, כ-100 אלף מעל הצפי. בנוסף לכך, חל עדכון חיובי של החודשים הקודמים. השכר השעתי ירד מעט לקצב שנתי של 3% (הדו"ח שפורסם טרם מכיל את השפעות המשבר).
  • מדד ה-ISM למגזר התעשייה ירד מעט לרמה של 50.1 נקודות, אך עדיין מצוי חודש שני ברציפות ברמת התרחבות. מדד ה-ISM למגזר השירותים הפתיע לטובה ועלה לרמה של 57.3 נקודות, הרמה הגבוהה ביותר מזה שנה. המדדים מתייחסים לתקופה שעדיין לא משקפת את השפעת שיתוק הקורונה.
  • לפי הקריאה האחרונה, התוצר ברבעון הרביעי צמח ב-2.1%, בהתאם לצפי.
  • המכירות הקמעונאיות ירדו החודש ב-0.5%, לעומת צפי לעליה של 0.2%, אולם עם עדכון כלפי מעלה של ינואר. במונחים שנתיים עומד קצב הצמיחה על 4.3%.
  • הייצור התעשייתי עלה בפברואר ב-0.6% והקצב השנתי עומד על 0%, יציאה מטריטוריה שלילית לראשונה מזה 6 חודשים, אולם הדבר צפוי כמובן להשתנות בחודש הבא.
  • שיעור האינפלציה עלה החודש ב-0.1%, מעט מעל הצפי  ל-0%. אינפלציית הליבה עלתה ב- 0.2%, בהתאם לצפי.
  • מספר דורשי העבודה, שפורסם בסוף החודש, הציג את הקפיצה הגבוהה ביותר אי פעם לרמה של 3.28 מיליון איש.

אירופה 

  • לפי הקריאה האחרונה, התוצר בגוש האירו צמח ב-0.1% בלבד ברבעון הרביעי של 2019. קצב הצמיחה השנתי התמתן ל-1% בלבד.
  • ה-ECB הותיר את הריבית בינתיים ללא שינוי, אך הודיע על הגדלת ההרחבה הכמותית ב-750 מיליארד אירו וכן על הקלות רגולטוריות לבנקים. כחלק מהתוכנית ההרחבה הכמותית, הסיר ה-ECB את מגבלת רכישות האג"ח המקסימלית של כל מדינה.
  • מדדי מנהלי הרכש צנחו החודש בגוש האירו בעקבות השפעות הקורונה. מדד השירותים חטף במיוחד וצנח לרמה של 28.4 נקודות, בין היתר עקב שיתוק ענפי התעופה, תיירות, פנאי, מסעדות וכו'. מדד התעשייה מציג בינתיים ירידה מתונה יותר בפעילות, לרמה של 44.8 נקודות.
  • מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו צנח לרמה של 49.5- נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2011.
  • שיעור האינפלציה בגוש האירו עלה בהתאם לצפי ב-0.2% והקצב השנתי עומד על 1.2%, זהה לקצב השנתי של אינפלציית הליבה.
  • המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו החודש ב-0.6%, בהתאם לצפי. השיעור השנתי נותר ברמה של 1.7%.
  • הייצור התעשייתי בגוש האירו עלה החודש מעל הצפי ב-2.3%. קצב הירידה השנתי התמתן ל 1.9%-, אולם עדיין מדובר בקצב התכווצות של 15 חודשים רצופים.
  • שיעור האבטלה בגוש האירו נותר ברמה של 7.4% החודש.
  • בגרמניה הושקה תכנית פיסקאלית בהיקף של 750 מיליארד אירו, תכנית אשר ביחס לתמ"ג גבוהה אפילו יותר מזו שהושקה בארה"ב.
  • בבריטניה, הבנק המרכזי חתך את הריבית לרמה של 0.1% והשיק תכנית הרחבה כמותית בהיקף של 200 מיליארד פאונד.

ישראל

חודש מרץ נפתח באופטימיות יחסית ששידר בנק ישראל ביחס לפגיעה האפשרית במשק, בעקבות הצעדים שמשרד הבריאות נקט במטרה לצמצם את התפשטות הנגיף, אך כבר בתחילת החודש ניתן היה להניח כי התפשטות אפשרית של הקורונה בישראל תפגע בצורה משמעותית בשוק העבודה המקומי. בהקשר זה נזכיר כי שוק העבודה הישראלי היה במגמה של התמתנות עוד בטרם התפשטות נגיף הקורונה, כאשר כבר בסוף שנת 2019 קצב הגידול במשרות שכיר במשק ירד בצורה משמעותית, כמו גם קצב הגידול בשכר במשק. עם התפשטות הנגיף בישראל ובעולם והחרפת צעדי המנע, שמשמעותם סגירה זמנית של יותר ויותר מקומות תעסוקה, מספר המובטלים במשק זינק בצורה משמעותית (רובם לחל"ת) ובסוף החודש מספר דורשי העבודה עמד על למעלה ממיליון איש. ע"פ הערכת בנק ישראל, במידה והשבתת המשק תסתיים בהדרגה החל מסוף חודש אפריל, שיעור האבטלה בישראל בשנת 2020 יעמוד על כ-7% בממוצע, בהשוואה לכ-3.3% ערב המשבר.

  • מדיניות מוניטרית: חרף ההחמרה הצפויה במצב המשק הישראלי והירידות בשווקים שצברו מומנטום שלילי מתגבר, בנק ישראל אותת כי הורדת ריבית בתחילת חודש אפריל אינה מעשה וודאי, בניגוד לציפיות של חלק מחזאי המאקרו. הבנק גם לא נקט בשום צעד משמעותי עד אמצע החודש, בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים בעולם שהכריזו על הורדות ריבית ו/או תוכניות לביצוע הרחבה כמותית (רכישה של אג"ח ישירות בשוק ההון). ככל שהירידות בשווקים העמיקו בנק ישראל החל לפעול, באיחור קל, והודיע על שלושה מהלכים עיקריים: הגדלת היצע הדולרים, לאור העלייה החדה בביקוש על רקע רכישות דולרים של גופים מוסדיים בישראל; ביצוע מכרזי ריפו מול הבנקים המסחריים בישראל, כלומר מתן אשראי לבנקים המסחריים כנגד נכסים פיננסיים שנמצאים במאזניהם במטרה להגדיל את היקף המזומן המוחזק אצלם (כדי שזה ישמש בתורו להגדלת היצע הכסף במשק); ותכנית לרכישת אג"ח ממשלתיות בישראל.
  • מדיניות פיסקאלית: המשבר הנוכחי מצא את הממשלה המקומית בסוג של "ריסון תקציבי", שכן הכנסות המדינה ממסים בחודש פברואר הצביעו על עלייה קלה לעומת פברואר אשתקד. בצד הוצאות הממשלה, היעדר ממשלה והיעדר התקציב (אשר יצרו תקציב המשכי לשנת 2019) יצרו קיפאון בהוצאות והקטנה טכנית של הגירעון ל -3.1% במונחים שנתיים. החיסרון העיקרי של היעדר ממשלה מכהנת הוא חוסר היכולת להגדיל את התמיכה הממשלתית באמצעות הגדלת הוצאותיה, ולכן עד אמצע החודש התמקדה הממשלה בהעמדת ערבויות. רק לקראת סוף החודש הוחלט על חבילת תמריצים ממשלתית בהיקף של 80 מיליארד ₪ – מחציתה הוצאה כספית תזרימית ומחציתה דחיית התחייבויות של הסקטור העסקי/פרטי כלפי המדינה.

אחר

  • בתחילת החודש פורסמו מדד הייצור התעשייתי בסין, אשר צנח ב- 13.5%, והמכירות הקמעונאיות, אשר צנחו ב- 20.5% עקב השפעות משבר הקורונה. בסוף החודש פורסמו מדדי מנהלי הרכש, שהציגו קפיצה מרשימה מאוד עקב חזרת הכלכלה הסינית לפעילות. מדד התעשייה קפץ לרמה של 52 נקודות, לעומת 35.7 בחודש הקודם. מדד השירותים קפץ לרמה של 52.3 נקודות מ-29.6 בחודש הקודם.
  • כישלון השיחות בין רוסיה לסעודיה הביא להגדלת תפוקת הנפט ע"י סעודיה ושליחת מחיר החבית לצלילה חסרת תקדים של כ-20 דולר, לעומת 45 דולר בתחילת החודש.

 

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

מרץ 2020 היה החודש הקשה ביותר במדדי המניות מאז אוקטובר 2008. מדד ה-S&P 500 נפל בכ-12.5% (20%-) ומדד ה-Eurostoxx 600 נפל בכ-14.5% (22.6%-). מדד השווקים המתעוררים צנח גם הוא בכ-15.4% (23.6%-), אולם עם שונות גבוהה מאוד בין סין שירדה באופן מתון ושאר המדינות, שירדו באופן חד מאוד.

ביצועי הסקטורים שיקפו באופן מובהק את אופי משבר הקורונה. סקטורים דפנסיביים כגון בריאות, תשתיות וצריכה בסיסית ירדו באופן מתון יותר, וכן סקטור הטכנולוגיה ושירותי התקשורת, עקב המעבר המואץ לעולם דיגיטלי יותר על חשבון העולם הפיזי. כצפוי, סקטור האנרגיה חטף באופן החד ביותר עקב קריסת מחירי הנפט, וגם מדדי הפיננסים והתעשייה פיגרו מאחור.

בישראל – מדד ת"א35 ירד בשיעור של 17% ות"א90 ירד בשיעור מעט חד יותר של כ-18%, וזאת לאחר שכבר ירדו כמעט 30% ו-35% בהתאמה בנקודת השפל של החודש. מבין המדדים המקומיים שירדו בצורה החדה ביותר החודש ניתן למנות את מדד ת"א גז ונפט, שירד בשיעור של כ-38% (על רקע הצניחה במחירי האנרגיה העולמיים), ומדד מניות הנדל"ן המקומי שירד בשיעור של כ-28% (לאור הפגיעה של צעדי הממשלה בשוק הנדל"ן המסחרי המקומי, במיוחד בחברות החשופות למגזר הקמעונאות (קניונים) שנעצר כמעט לחלוטין בחודש החולף).

מטבעות ואג"ח

שוק האג"ח, בדומה למניות, המחיש גם הוא את מגמת ה-Risk off החדה שחלה החודש. הבריחה לחוף מבטחים הורידה את תשואות האג"ח האמריקאי ל-10 שנים ב-48 נקודות (125-), בנוסף להורדת הריבית החדה והמהירה של ה-FED. מדד אג"ח בדירוג השקעה פתח מרווחים וירד ב-5.5% (3.2%-) ומדד אג"חים HY צנח ב-10.5% (12.3%-) לרמות מרווחים שצופות קשיי פירעון חסרי תקדים באפיק זה.

בשוק האג"ח המקומי – מדד תלבונד 60 ירד בשיעור חד של 6.45% ומקבילו תלבונד שקלי 50 ירד בשיעור חד מעט יותר של 7.76%, על רקע פדיונות כבדים של המשקיעים בקרנות הנאמנות, פוליסות פיננסיות וכיוב'.

הדולר התחזק מול סל המטבעות העולמי ב-0.9% (2.8%), בעיקר מול מטבעות של שווקים מתעוררים. מטבעות של חוף מבטחים, כגון היין היפני ופרנק שוויצרי, עלו באופן מתון בלבד מול הדולר. מול השקל, הדולר התחזק החודש בשיעור של 2.83%, לאחר שבמהלך החודש הספיק כבר להתחזק בכ-11.5% וחזר את רוב הדרך חזרה לאחר התערבות בנק ישראל באמצעות הגדלת הנזילות בשוק.

 

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

 

 

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

 

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)