רוחות מלחמת הסחר לא יורדות מסדר היום וביוני הן באות לידי ביטוי ביתר שאת, גם מבחינת השווקים. מבחינת איומים טראמפ לא בוחל במילים ומוכן לשחק בפינג פונג של איומי המכסים ההדדיים עד הסוף. טראמפ מציג לעולם, ובעיקר לבוחריו, תמונה לפיה כל צמצום בגירעון הסחר הוא ניצחון לארה"ב, גם אם ההשלכות על הפעילות הכלכלית הן שליליות בצורה מובהקת. על השאלה האם טראמפ באמת מאמין למה שהוא משדר רק הוא יכול לענות, וגם זה לא בטוח. הגישה של בתי ההשקעות הגדולים בעולם הינה שזוהי רק טקטיקת ניהול מו"מ מבית טראמפ. תרחיש הבסיס של רובם הינו כי לבסוף הצדדים יגיעו להסכמות, הכלכלה העולמית לא תיפול מרגליה והגלובליזציה טרם הגיעה לקיצה. לא שציפינו אחרת, אבל נקווה שלא כולם ימצאו את עצמם לבסוף אוכלים את הכובע. תחת הנחה כי הצד שיש לו יותר מה להפסיד יתקפל לבסוף, אפשר דווקא להיות אופטימיים. לסינים אין אפשרות אמיתית להשוות היקפי מכסים של מאות מיליארדי $ כפי שהאמריקאים מאיימים להטיל. גם לאירופאים אין מענה שווה ערך להטלת מכסים על ייבוא רכבים ומתכות מצד האמריקאים.

בנוסף לאמור להלן, האירופאים והסינים מוצאים עצמם בתזמון משמעותית פחות נוח מארה"ב להיכנס לתקופה של טלטלה כלכלית עולמית. באירופה הנתונים הכלכליים מציגים האטה מתחילת השנה והמצב הפוליטי בגוש פחות יציב לאחרונה בעקבות תוצאות הבחירות באיטליה והיחלשות הקואליציה של מרקל בגרמניה. הבנק המרכזי אמור לצמצם ולהפסיק סופית את תוכנית הרכישות עד סוף השנה וארגז הכלים המוניטארי שלו מוגבל מאוד למצב של משבר. עליית הריבית בארה"ב והתחזקות הדולר משפיעות לרעה על השווקים המתעוררים ומייצרות חשש להאטה גם שם. במדינות כמו טורקיה, ארגנטינה ולאחרונה גם בברזיל אנו רואים יציאת כספים אגרסיבית והיחלשות של המטבעות, סנטימנט שבקלות יכול להתפשט לכלל השווקים המתעוררים, כולל סין. במספר שווקים מתעוררים נאלצים להעלות את הריבית כדי להילחם בהידרדרות המטבעות, מה שמכביד עוד יותר על הכלכלות שם. ארה"ב לעומת זאת נהנית (בינתיים) מנתונים כלכליים הרבה יותר יציבים והמדיניות המוניטארית משאירה מקום לגמישות רבה יותר בהמשך.

 

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף

ישראל – החודש נפתח עם עדכון של השכר הממוצע במשק כשהוא מסכם עליה של .8% בשלושת החודשים האחרונים על רקע הירידה בשיעור דורשי העבודה ועליה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה במשק. את עיקר תשומת הלב בענף הנדל"ן ניתן לייחס לירידה בחלקם של השקיעים בענף כאשר מספר הדירות שמכרו משקיעים ברבעון הראשון של השנה הגיע לכ-7500 דירות , הרמה הגבוהה ביותר מאז רמת השיא שנרשמה ברבעון הראשון של 2017 ערב ההערכות בשוק ליישום חוק מיסוי דירה שלישית. באמצע החודש פורסם מדד חודש מאי שהצביעה על עלייה של 0.5% בהתאם לממוצע תחזיות האנליסטים (סה"כ אינפלציה מצטברת של 0.5% בשנה החולפת) . בהמשך לכך, החלה להתפתח בשוק עליה קלה בציפיות האינפלציה לשנה הקרובה על רקע התחזקות הדולר מול השקל. בענף הקמעונאות ניצלו דווקא את קריאת המדד החיובית והפריחו "בלוני ניסוי" לאוויר בדמות כותרות בעיתונים על העלאת מחירי מוצרי מזון בסיסיים על רקע מה שהם מכנים "עליית מחירי התשומות" אלא שבירור קצר מעלה דווקא תמונה מתמשכת של ירידה במחירי אותן "תשומות" בשנים שמאז המחאה החברתית שלא באו לידי ביטוי בהוזלה של מחירי המזון אלא רק בקיפאון בתחום. זאת עוד מבלי להתייחס לייסוף בשער השקל לעומת המטבעות המובילים בעולם שהיה אמור לתרום עוד יותר להוזלה של מחירי מוצרי המזון.

 

ארה"ב – דו"ח תעסוקה טוב החודש עם יצירה של 223 אלף משרות, מעל הצפי של 190 אלף. שיעור האבטלה ממשיך לרדת ועומד על 3.8%, אולם עם ירידה בשיעור ההשתתפות. השכר השעתי עלה לקצב שנתי של 2.7% מ 2.6% בחודש הקודם.

ה-FED העלה כצפוי את הריבית ב-25 נ"ב, ושינה את טון ההודעה לניצי יותר מזה של החודשים הקודמים. מאזן תחזיות הריבית של חברי הוועדה השתנה לטובת 2 העלאות ריבית נוספות השנה (4 סה"כ), לעומת העלאה נוספת אחת בלבד לפני כן. חברי הוועדה צופים 3 העלאות ריבית בשנת 2019 ועוד אחת ב 2020, כך שבסוף התהליך הריבית צפויה להגיע לרמה של 3.25-3.50, מעל הריבית הניטראלית לטווח ארוך. ההודעה הציגה טון בטוח יותר לגבי הצמיחה הכלכלית, ירידת האבטלה והתייצבות האינפלציה ביעד.

טראמפ הודיע על כוונתו להטיל מגבלות על השקעות של חברות זרות (מכוון בעיקר לסין) בחברות טכנולוגיה מקומיות על מנת למנוע "גניבה" של ידע וקניין רוחני ופגיעה ביתרון הטכנולוגי של ארה"ב על מדינות אחרות.

נתון חזק מאוד של המכירות הקמעונאיות הצביע על עליה חודשית של 0.8% ו-0.9% ללא רכבים, הרבה מעבר לצפי. גם הנתון של חודש קודם עודכן כלפי מעלה. המכירות הקמעונאיות עלו לקצב שנתי של 5.9%, רמה גבוהה מאוד ביחס לשנים האחרונות.

מדד ה ISM בתעשייה חזר לעלות לאחר 3 חודשי התמתנות לרמה של 58.7 נקודות. במגזר השירותים גם חזר המדד לעלות לאחר 4 חודשי התמתנות לרמה של 58.6 נקודות. שני המדדים חזרו להתייצב ברמות גבוהות יחסית, שמצביעות על המשך צמיחה בפעילות המגזרים.

 

אירופה – ה-ECB הודיע כצפוי על צמצום תוכנית רכישות האג"ח בספטמבר וסיומה בסוף השנה, אלא אם סביבת האינפלציה תרד שוב. בנוסף, הריבית תישאר ללא שינוי לפחות עד קיץ 2019, ולאחר מכן תיקבע בהתאם לנתונים הכלכליים. כמו כן, תחזית הצמיחה ל 2018 נחתכה ל 2.1%, לעומת 2.4% בתחזית הקודמת.

המכירות הקמעונאיות ממשיכות להצביע על התמתנות בצריכה בגוש האירו. אמנם בוצעו עדכונים למעלה לחודש הקודם, אולם החודש הנתון הצביע על עליה של 0.1% בלבד, לעומת צפי של 0.5%. הקצב השנתי נותר נמוך יחסית ברמה של 1.7%.

מדד מנהלי הרכש הצביע על תמונה מעורבת החודש. מדד השירותים עלה במפתיע מעל הצפי ואילו מדד התעשייה ירד מעט.

שיעור האינפלציה בגוש האירו עלה בהתאם לצפי לרמה שנתית של 1.9%, בעיקר עקב עליה במחירי האנרגיה. אינפלציית הליבה עלתה מעט ל 1.1%, בהתאם לצפי.

הנתון הסופי של הצמיחה בגוש האירו לרבעון הראשון נותר זהה להערכות הקודמות ועומד של קצב שנתי של 2.5%, ירידה לעומת 2.7% ברבעון הקודם.

 

אחר – סעודיה ורוסיה הגיעו להסכם על הגדלת תפוקת הנפט, אולם בכמויות נמוכות מהצפיות המוקדמות, מה שהביא לעלייה במחיר החבית.
בסין הודיע הממשל באופן מעורפל על הקלות מוניטאריות לבנקים עקב חשש מהאטה והלחץ שחל לאחרונה בשווקים הפיננסיים.

 

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (המספר המופיע בסוגריים הינו מתחילת השנה):

מניות בחו"ל – מגמת הבריחה מסיכון וההשפעות של איומי מלחמת הסחר המשיכו לתת את הטון בשווקי המניות גם החודש, וביתר שאת. ארה"ב ממשיכה להפגין יציבות יחסית בתקופה זו כאשר מדד ה S&P 500 עלה ב 0.5% (1.7%), בזמן שמדד ה Eurostoxx 600 ירד 0.6% (0.4%-). מדד השווקים המתעוררים היה המוכה ביותר וירד החודש בחדות ב 4.2% (6.7%-) בעקבות החשש כאמור מהחרפה במלחמת הסחר והידרדרות כלכלית במספר מדינות כגון טורקיה, ארגנטינה וברזיל. ברמת הסקטורים, החודש ניתן היה להבחין במגמה דפנסיבית יותר, וזאת בניגוד לחודש הקודם. צריכה בסיסית, תשתיות ופארמה הניבו תשואה עודפת, כאשר היוצא מן הכלל היה סקטור הצריכה המחזורית שבלט לטובה עקב עליות חדות בתחילת החודש של מניות הצריכה האינטרנטית. הסקטורים החלשים החודש היו בעיקר תעשיה ופיננסים. ביצועי סקטור האנרגיה היו דומים לזה של המדד הכללי, וזאת על אף עליה חדה במחיר הנפט החודש.

מטבעות ואג"ח בחו"ל – בשוק המטבעות והאג"חים מגמת החשש מסיכון הייתה פחות מובהקת. הדולר אמנם התחזק מול סל המטבעות ב-1% (3%), אולם הוא התחזק גם מול מטבעות שנחשבים לחוף מבטחים כגון היין היפני והפרנק השוויצרי. שוק האג"ח גם הוא לא שידר חשש מיוחד, עם שינוי מינורי בתשואות של ה 10 שנים האמריקאי (47+). בשוק הקונצרני חלה עליית מרווחים קלה באג"חים בדירוג השקעה שירדו החודש ב 0.2%  (1.6%-), אולם ב HY המשיכה ירידת המרווחים עם עליה של 0.4% באפיק החודש (0.3%-).

בישראל – מבחינת שוק ההון ההתפתחויות והחדשות הכלכליות של החודש החולף באו לידי ביטוי בעליית תשואות באג"ח הממשלתיות השקליות, במיוחד בארוכות שבהן. מאידך, ירידת תשואות באג"ח הממשלתי הצמוד מדד, במיוחד בטווחים הבינוניים של 2-5 שנים. כלומר, השוק בישראל החל לתמחר העלאות ריבית מהירות יחסית בשנתיים הקרובות.

בכדי שתרחיש זה יתממש עלינו לראות התחזקות משמעותית יותר של האינפלציה בשנה הקרובה, אל מעבר לטווח הצפוי ע"י החזאים הכלכליים כיום.

להערכתו, מדובר בסוג של תגובת יתר לחדשות הכלכליות , מבלי שהדבר נתמך בפועל ע"י המדיניות המוצהרת של בנק ישראל ועל סמך תחזיותיו לשנה הקרובה. על-כן, בתיקים המנוהלים על ידינו, החלטנו להמתין להתפתחויות בשוק ואנו עוקבים אחר שינויי המחיר מידי יום.

גם האג"ח הקונצרניות צמודות המדד (תל בונד 0) לא נותרו אדישות לעליות במחירי האג"ח הממשלתיות הצמודות כשבתום השבוע השלישי רשמו עליות שערים נאות של כ-0.8% בממוצע.

באפיק המנייתי בישראל, התנהל המסחר בחודש יוני ללא תנודות יוצאות דופן למעט סקטור הגז והנפט שנפגע באופן משמעותי יחסית , ירידה של כ- 5% בתגובה על פרסום מצרי על מציאת שדה גז נוסף בעל פוטנציאל הפקדה בקנה מידה משמעותי מאוד ביחס לשדה לוויתן ולשדה זור במצרים. (ידיעה שהופרכה, אגב, לעת עתה ע"י החברה האיטלקית ENI העוסקת באיתור ופיתוח משק הגז במצרים).

בסיכום חודשי, המדדים שבלטו בתשואתם בחודש יוני באפיק הסולידי הם ממשלתי צמוד 0-2 שנים עם תשואה חיובית ומדד שקלי ממשלתי 5 שנים ומעלה עם תשואה שלילית של כ- 1.4%. את חודש יוני סיים מדד תל בונד 60 בתשואה חיובית קלה של כ-0.3% לעומת תשואה שלילית של כ- 0.5% במקבילו השקלי.

באפיק המנייתי מדד ת"א 125 ירד בכ-0.2% כשהובילו את העליות מדדי מניות הטכנולוגיה הישראלית בעליה בשיעור של כ-0.3% ובלט בירידות מדד ת"א גז ונפט כאמור עם ירידיה של כ- 5%.

 

 

סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע”מ ("מגדל שוקי הון”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בו, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד הסקירה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או לחברות בנות שלנו ו/או ללקוחותיהן עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל שוקי הון.

 

כתבות מומלצות

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)