שוקי המניות בעולם ממשיכים לעלות, כשברקע צעדי הממשל בסין

כשמסתכלים על מדדי המניות הראשיים בעולם, והעובדה שמדובר עד כה בשנה עם תנודתיות מאוד נמוכה בשווקים המפותחים, עשוי להתקבל הרושם שזו שנה שקטה ורגועה למנהלי השקעות, עם אי וודאות נמוכה לגבי ההתפתחויות הכלכליות ובהירות רבה לגבי העתיד הנראה לעין. בפועל, על אף העמידות המרשימה של השווקים, מדובר באחת השנים המסובכות ביותר להבנה וניתוח מבחינת התנהגות שוק ההון לעומת הכלכלה.

מתחילת השנה נבנו בהדרגה ציפיות לעלייה בסביבת האינפלציה, אולם לא היה ברור באיזו עוצמה היא תתפתח וכמה זמן היא תחזיק. המילה טרנזיטורי נכנסה חזק לתודעה ומועלית בכל דיון בנושא. ברבעון הראשון של השנה השוק עשה, כזכור, מהלך פרו-אינפלציוני מובהק, שכלל עליית תשואות חדה באג"חים ונהירה למניות מחזוריות כגון פיננסים, סחורות, חומרי גלם ו-Small Cap. ואולם, החל מהרבעון השני החל תהליך של ניתוק בלתי מובן בעליל בין המאקרו לשוק ההון. האינפלציה בארה"ב עלתה הרבה מעבר לציפיות המוקדמות, הן של השוק והן של הבנק המרכזי, לרמות שלא נראו מזה עשרות שנים. טענת הזמניות, שרבים דבקו בה לפני מספר חודשים, מתחילה גם היא להיתקל בלא מעט סימני שאלה. נכון שמחיר רכבים משומשים לא יכול לעלות בעשרות אחוזים לעד ומחירי הנפט לא צפויים לדהור לכיוון 100$ לחבית. ועדיין, ישנם תהליכים אינפלציוניים רחוקים ממיצוי, כגון עליות שכר, עלייה חזויה במחירי דיור וכן צווארי הבקבוק באספקת הסחורות העולמית, אשר ממש לא מראים סימני התמתנות. מדדי המחירים ליצרן גם הם עולים במהירות ברחבי העולם, ומנהלי חברות רבים מדווחים על כך שהם נאלצים לגלגל עלויות על הצרכנים.

אף על פי כן, תשואות האג"חים לא מספיקות לרדת, ולמעשה מחקו יותר ממחצית מהעלייה שלהן מתחילת השנה. מדובר בתהליך עוצמתי שנמשך מזה מספר חודשים ולא באיזה שינוי כיוון נקודתי. הסברים טכניים של סגירת שורטים וירידה זמנית בהנפקות של הממשל לא ממש יכולים להסביר ירידה כזו עקבית וממושכת על רקע עליה חדה בסביבת האינפלציה. זאת בנוסף גם לטון של ה-FED, אשר נהיה ניצי יותר בקשר למהירות ההתאוששות הכלכלית ועלייה ברמת האינפלציה. בנקים מרכזיים רבים בעולם כבר נמצאים בשלב הבא של צמצום רכישות ועליות ריבית. שוק המניות גם שינה טעמים והכסף שנהר למניות קטנות, מניות אנרגיה וחומרי גלם חזר "הביתה" לחברות האיכות הגדולות. למעשה, דווקא בזמן שגילינו שהאינפלציה עולה הרבה מעבר לציפיות, הטרייד הרה-אינפלציוני תפקד הרבה פחות טוב.

לגופים הפיננסים בעולם קשה מאוד להסביר את התהליך שאנו רואים. חלקם הורידו את התחזית לגבי תשואות האג"חים בשנה הקרובה וההמלצות למשקל עודף במניות מחזוריות, וזאת למרות שלא קרה שום דבר מהותי בסביבת המאקרו שמצדיק זאת. הדבר היחיד שכן קרה לאחרונה, הינו עליית החששות לגבי מגבלות על הפעילות הכלכלית עקב התפשטות הווריאנט ההודי. באופן טבעי, חברות מתחומי תעופה ותיירות ספגו מכה קשה וככל הנראה הדרך להתאוששותן תהיה ממושכת יותר. אולם, בהינתן שיעורי התחלואה הקשה והתמותה הנמוכים שיש כעת, הסובלנות של הציבור במדינות רבות לסגרים והחמרות משמעותיות תהיה ככל הנראה אפסית. היד על ההדק של אקדח הסגרים תהיה הרבה יותר זהירה מצד קובעי המדיניות מאשר בשנה שעברה. גם אם השוק חושש שכן יהיו החמרות מסוימות, הרי שסביר מאוד שחיסון משודרג יצא בחודשים הקרובים ויחזיר את העניינים לשגרה. בכל מקרה, גם אם יהיו מגבלות כאלו ואחרות, הן ממש לא צפויות לפתור את בעיות היצע חומרי הגלם ועיכובים בשרשרת האספקה העולמית. בהקשר הזה, אם אכן השוק חושש מהאטה שמובלת ע"י חזרות מגבלות תנועה וריסון הפעילות הכלכלית, הרי שמחירי הנפט צריכים לספוג ירידה נאה, מה שלא קורה בינתיים.

בשורה התחתונה, גם אם מישהו היה מצליח לפני מספר חודשים לחזות במדויק את התפתחות נתוני המאקרו והאינפלציה בכלכלה העולמית, לקיחת פוזיציות על בסיס נתונים אלו ממש לא הייתה מביאה לו הצלחה השקעתית. היכולת להבין מה השוק כבר מתמחר לטווח הקצר ולאילו תרחישים הוא נערך לטווח ארוך הופכת למורכבת מאוד. אם מוסיפים למשוואה את התפשטות הווריאנטים וההתפתחויות בסין, הרי שבעת הזו מובן למה מדדי השוק הראשיים והמניות הגדולות קורצים למשקיעים הרבה יותר מאשר לקיחת פוזיציות נישתיות.

השוק הסיני הפך לגדול מדי בשביל להתעלם ממנו בתיקי ההשקעות הגלובאליים

במהלך השנה האחרונה הממשל הסיני לוחץ חזק מאוד על הגז בכל הקשור להקשחת הרגולציה על חברות בסין, בדגש על חברות האינטרנט. מאז ומתמיד אופי הממשל בסין מהווה את אחד הסיכונים המרכזיים בהשקעה במדינה זו. מצד שני, מזה מספר עשורים, וביתר שאת בעשור האחרון, סין מאמצת יותר ויותר פרקטיקות קפיטליסטיות של יזמות פרטית, לצד פתיחה הדרגתית של הכלכלה להשקעות זרות. צעדים אלו אפשרו לסין להפוך לכלכלה השנייה בגודלה בעולם ולכוח עולמי מוביל בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. בהיבט של שוק ההון, השוק הסיני הפך לגדול מדי בשביל להתעלם ממנו בתיקי ההשקעות הגלובאליים. משבר הקורונה חיזק עוד יותר את הדומיננטיות של סין בכלכלה העולמית, כאשר סין הייתה הכלכלה היחידה שהתוצר שלה לא התכווץ בסיכום שנת 2020.

הצעדים שנקט הממשל הסיני כלפי חברות הלימודים האינטרנטיות כבר היו צפרדע שלא ניתן לבלוע מצד משקיעים זרים. הפיכת חברות בורסאיות למוסדות ללא כוונת רווח, איסור על גיוס השקעות בשוק ההון וגיוס השקעות זרות הם צעד קיצוני, שמנוגד לחלוטין לסטנדרטים מינימליים של פרקטיקה עסקית ראויה להשקעה. צעד זה לא רק הגדיל את פרמיית סיכון הממשל מצד השוק, אלא הצית גל של יציאת כספים מאסיבית מצד גופים שהחליטו לחסל את כלל ההשקעות שלהם בשוק הסיני, יהיה המחיר אשר יהיה.

על רקע ההתפתחויות האחרונות והירידות החדות והמהירות, ישנן שתי גישות פעולה עיקריות לגבי המשך השקעה במניות בסין:

גישה אחת מסתכלת על הסיטואציה באופן רוחבי, וגורסת כי ישנו קו מקשר ברור בין הצעדים שננקטו כנגד חברות האינטרנט הגדולות לבין הצעדים הרדיקאליים שננקטו כלפי חברות הלימודים אונליין. לפי גישה זו, הממשל הסיני שבר לחלוטין את כל כללי המשחק הבסיסיים ועקב כך השוק הסיני הפך לבלתי ראוי להשקעה בשום מחיר, שכן מי יודע אם צעדים קיצוניים דומים לא ינקטו בקרוב גם כלפי ענקיות האינטרנט או חברות מתחומים אחרים. זהו סיכון שאין יכולת לתמחר אותו, זה לא עניין כלכלי של שוויים ודו"חות כספיים. לפי גישה זו, לממשל הסיני אין בעיה לנתק את הכלכלה שלו לחלוטין מהשקעות זרות ולהפוך את סין למעין אי מבודד מבחינה כלכלית.

גישה שנייה מנתחת את הסיטואציה באופן פרטני יותר. אין ספק שסיכון ההשקעה בסין עלה, אך דין חברות הלימודים האינטרנטיות אינו כדין חברות האינטרנט האחרות בפרט, וחברות מתחומים אחרים בכלל. סין הינה מדינה עם שלטון ריכוזי בעל עניין לשלוט באופן מוחלט על תכני לימוד וחינוך, והצורך להנגיש תכנים אלו לכלל הציבור. מבחינת הממשל הסיני החברות המדוברות לא מילאו את תפקידן בעניין והעדיפו את רווחיותן על פני הנגשת השכלה לכלל האוכלוסייה. בנוגע לחברות האינטרנט האחרות, חלק מהצעדים שננקטו עושים דווקא לא מעט היגיון. ענקיות האינטרנט הפכו ל Eco-System שלם של שירותים, שהקנה להן כוח עצום ונתחי שוק מונופוליסטיים. מבחינת השלטון הטוטליטרי בסין, ברור שמצב בו ישנה ישות שצוברת כל כך הרבה מידע וכוח  הוא בלתי נסבל, ועל כן השלטון מעוניין בהגבלת כוחן של החברות ופיקוח לגבי המידע שברשותן והשימוש בו. אלא שמצב בו חברות מונופוליסטיות נוקטות בגישה אנטי תחרותית וחוסמות לחלוטין גישה לשירותים של מתחרים, כגון שירותי תשלומים, הינו מצב בלתי נסבל, גם בכל שוק מערבי נורמטיבי. בארה"ב למשל, ישנה לגיטימציה גוברת לאלו שקוראים לפרק את חברות הטכנולוגיה הגדולות, והמנהלים שלהן מזומנים בתדירות גבוהה לשימועים בקונגרס. למרות זאת, מחירי המניות שלהן לא מפסיקים לעלות.

בהקשר הזה, ההבדל העיקרי בין סין לארה"ב הינו יכולת הביצוע ולא הכוונה. הסינים מציגים תוכניות מרחיקות לכת בכל הקשור למובילות גלובאלית בתחומים כגון אנרגיות מתחדשות, רכבים חשמליים, תשתיות תקשורת, בינה מלאכותית ועוד. טרם הומצא מודל בו יעדים של מובילות טכנולוגית מושגים באמצעות הלאמה של חברות ו/או הסרת תמריץ הרווחיות וההשקעה בהן באופן מוחלט. הסינים גם הבהירו שהם מתכוונים להמשיך ולפתוח את שווקי ההון ואין להם שום כוונה לעצור כניסה של השקעות זרות. צעדים קיצוניים כנגד חברות האינטרנט הגדולות ממש לא ישרתו מטרות אלו ונראה שהסינים מבינים כי סבלנותם של המשקיעים הזרים כבר ממש על הקצה. ברור שהסיטואציה מאוד מורכבת ולא ממש נותנת חשק להגדיל פוזיציות בסין, אולם לא נופתע אם לאחר הירידות החדות יצוצו הזדמנויות השקעה מאוד מעניינות לשנה הקרובה בסין. נקווה, גם עבור הצרכן הישראלי, שעלי אקספרס לא תהפוך לגוף ממשלתי. זה בטוח לא ישפר את חוויית הקניה…

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

  • דו"ח התעסוקה הצביע החודש על יצירה של 850 אלף משרות, מעל הצפי ל-700 אלף. מרבית ההפתעה כלפי מעלה נבעה ממשרות במגזר הממשלתי. במגזר הפרטי עיקר יצירת המשרות חלה בענפי פנאי ואירוח. שיעור האבטלה עלה ל-5.9% מ-5.8% בחודש הקודם.
  • האינפלציה ממשיכה להאיץ עם עליה החודש של 0.9% במדד, לקצב שנתי של 5.4%, הרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2008. אינפלציית הליבה האיצה לקצב שנתי של 4.5%, הרמה הגבוהה ביותר מאז נובמבר 1991.
  • על פי האומדן הראשון, התוצר האמריקאי צמח ב-6.5% ברבעון הראשון (במונחים שנתיים), לעומת צפי לצמיחה של 8.5%. צריכה פרטית הובילה את נתוני הצמיחה, כשמנגד חלה התכווצות במלאים, השקעה בנדל"ן והוצאות ממשלתיות.
  • מדד ה-ISM למגזר התעשייה ירד מעט החודש לרמה של 60.6 נקודות, מרמה של 61.2 בחודש הקודם. מדד ה-ISM למגזר השירותים ירד לרמה של 60.1 נקודות מ-64. שני המדדים עדיין ברמת התרחבות נאה מאוד.
  • המכירות הקמעונאיות עלו החודש ב-0.6%, לעומת צפי לירידה של 0.4%-, אולם עם עדכון כלפי מטה של החודש הקודם.

אירופה

  • ה-ECB העלה את יעד האינפלציה ל-2%, עם אפשרות לסטות גם מעל היעד. הבנק המרכזי האירופאי למעשה מגדיל את מרחב הגמישות שלו בכל הקשור להותרת ריבית שלילית ומדיניות מאוד מרחיבה.
  • על פי האומדן הראשון, צמח התוצר של גוש האירו ב-2% ברבעון השני, לעומת צפי ל-1.5%. זאת לאחר שני רבעונים של התכווצות.
  • האינפלציה בגוש האירו האטה החודש עם ירידה בקצב השנתי ל-1.9% מ-2% בחודש הקודם. אינפלציית הליבה האטה ל-0.9% מ-1% בחודש הקודם.
  • מדד מנהלי הרכש של מגזר התעשייה בגוש האירו ירד מעט לרמה של 62.6 נקודות, בדומה לצפי. מדד מגזר השירותים עלה לרמת שיא של 60.4 נקודות.
  • המכירות הקמעונאיות עלו החודש ב-4.6%, לעומת צפי של 4.4%.
  • הייצור התעשייתי של גוש האירו אכזב החודש וירד ב-1%, לעומת צפי לירידה של 0.2% בלבד.
  • מדד הסנטימנט הכלכלי של גוש האירו צנח החודש לרמה של 61.2 נקודות מ-81.3, עקב חששות להתאוששות איטית יותר בשל התפרצות הקורונה.
  • שיעור האבטלה בגוש האירו ירד לרמה של 7.7% מ-7.9%.

ישראל

להלן עיקרי החדשות הכלכליות בחודש החולף:

  • בשבועיים האחרונים של חודש יוני היקף רכישת הצרכנים בכרטיסי אשראי ירד באופן רוחבי, על אף תמונה חיובית למדי בסיכום הרבעון השני של השנה. יחד עם העלייה בצריכה הפרטית הגיעה כמובן עלייה חדה בהיקף גביית המע"מ.
  • שיעור האבטלה המורחב נותר בסוף יוני בשיעור גבוה של 8.8% ( שיפור לעומת 9.5% באמצע יוני) כך ששוק העבודה עדיין רחוק מהתאוששות מלאה אולם יש מקום לאופטימיות קלה.
  • עוד בעלייה בגביית המסים, לא ניתן להתעלם כמובן מהעלייה החדה בגביית המיסים מעסקאות נדל"ן. זאת, על רקע המשך המדיניות המוניטרית המרחיבה של בנק ישראל והמשך הכניסה המאסיבית של כספי השקעה זרים לתחום ההייטק הישראלי. התוצאה היא ירידה בגרעון בחודש יוני ל-10.1% לעומת 10.5% במאי בעיקר הודות לגידול בהכנסות המדינה ממסים.
  • בנק ישראל הותיר החודש את הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1% תוך שבהודעתו לעיתונות התייחס לסיכונים הבריאותיים למשק אשר עדיין עומדים בעינם ובפרט הוא עוקב אחר שוק התעסוקה לאחר הפסקת תשלומי דמי האבטלה למרבית המובטלים ששהו בחל"ת.
  • מדד המחירים לצרכן – המדד לחודש יוני עלה בשיעור של 0.1%, מעט מעל לממוצע החזאים. תרמו לעליית המדד: סעיף המזון שעלה בשיעור של 0.8% סעיף הריהוט וציוד לבית שעלה בשיעור של 0.4% על רקע העמסת הגידול בעלויות השילוח על מחירי המוצרים המיובאים. מחירי הדיור, אשר אינם נכללים במדד המחירים לצרכן, המשיכו אף הם לעלות בשיעור של 0.7% בממוצע בחודש יוני ומסכמים עלייה של 7.2% ב-12 החודשים החולפים.
  • ונקנח בחדשות טובות: משרד האוצר העלה את תחזיות הצמיחה של המשק המקומי ל-5.1% השנה ו-4.7% בשנה הבאה. זאת, למרות שתחזיות אלו נמוכות מאלו של בנק ישראל, שעומדות על 5.5% השנה ו-6% בשנה הבאה.

אחר

  • נתוני סחר חוץ חיוביים החודש בסין. קצב הצמיחה השנתי של הייצוא האיץ ל-32.2%, לעומת צפי שיאט ל-23.1%. קצב הצמיחה של הייבוא עומד על 36.7%, לעומת צפי ל-30%. התוצר הסיני צמח ב-1.3% ברבעון השני, לעומת צפי לצמיחה של 1.2%.
  • קרן המטבע העולמית צופה צמיחה של 6% בכלכלה הגלובאלית השנה, ללא שינוי מהתחזית הקודמת. הקרן עדכנה כלפי מעלה את תחזית הצמיחה למדינות המפותחות וכלפי מטה את המדינות המתפתחות. לשנת 2022 עודכנה תחזית הצמיחה כלפי מעלה ב-0.5% ל 4.9%, גם כן בעיקר עקב שיפור בתחזית לכלכלות המפותחות ובדגש על ארה"ב.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

שוקי המניות המפותחים סיימו חודש נוסף עם עליות, למרות לא מעט חששות מכיוון התפשטות ווריאנט הדלתא והירידות החדות בסין. מדד ה-S&P 500 עלה ב-2.3% (17%) ומדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי הוסיף 2.1% (17.5%). מדד השווקים המתעוררים נסחר במגמה הפוכה וירד ב-6.9% (0.2%), בעיקר עקב הירידות החדות בסין.

חוסר הוודאות וירידת התשואות הובילו לתשואות עודפות של סקטורים דפנסיביים ומניות צמיחה גדולות על פני סקטורים מחזוריים. ענפי הבריאות, תשתיות ונדל"ן בלטו לטובה החודש. מנגד, סקטור האנרגיה ירד בחדות, וכן גם סקטור הפיננסים סיים את החודש שלילי.

בישראל, מדד ת"א 35 עלה בשיעור של 0.52%, כשמנגד מדד ת"א 90 ירד בשיעור של 1.75%. את הפער ביניהם ניתן לייחס בעיקר לעלייה במניות הנדל"ן המניב ומניית נייס.

מטבעות ואג"ח

על אף המשך עלייה בסביבת האינפלציה, תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדו בחדות החודש ב-25 נ"ב (31+). מדד אג"ח חברות בדירוג השקעה עלה ב-0.8% (0.3%) ואג"חים HY עלו ב-0.3% (3.3%).

בישראל, הפער בין תשואות האג"ח הצמודות לשקליות המשיך להיפתח, כאשר באפיק הקונצרני מדדי התל-בונד הצמודים עלו בשיעור ממוצע של 0.3% בעוד שמדדי התל-בונד השיקליים ירדו בשיעור ממוצע של 0.1%. באפיק השקלי נותר הפער בין האג"ח השקליות לצמודות בשיעור של 0.3%, אולם כאן שני האפיקים עלו – האג"ח הממשלתי השקלי עלה בשיעור של 0.69% בממוצע ואלו הצמוד עלה בשיעור של 0.98% בממוצע.

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://www.msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)