גם ביולי נמשכה ההתאוששות המרשימה בשוקי המניות. התבוננות פנימה מגלה את הסקטור שידו על העליונה

הטירוף המוחלט ששוק המניות והעולם כולו חווים בשנה האחרונה הופך את היכולת לבסס תחזיות מושכלות לכמעט בלתי אפשרית. חודש יולי היווה דוגמה מצוינת לכך: לאורך החודש התקבל הרושם שיולי עשוי להוות נקודת מפנה מסוימת, לפחות בטווח הקצר. מהרגע שהקורונה השתלטה לחלוטין על סדר היום, חלו מספר מגמות ברורות בשווקים. לאורך כל התקופה מניות מענפי הטכנולוגיה, החדשנות והדיגיטציה (להלן טכנולוגיה מורחב) הניבו תשואה עודפת משמעותית ועקבית על מניות מענפים מסורתיים. מבחינה גיאוגרפית, מדדי המניות בארה"ב וסין בלטו לטובה מול מדדי אירופה ושווקים מתעוררים אחרים. נראה היה שמגמות אלו עמדו בפני לא מעט אתגרים בתקופה האחרונה.

משבר הקורונה הסתמן כדבר הטוב ביותר שיכל לקרות לחברות רבות מענף הטכנולוגיה המורחב. החברות הגדולות חוו צמיחה מרשימה במרבית תחומי פעילותן כגון שירותי ענן, צריכה אונליין ושירותים דיגיטליים נוספים. חברות אלו הן יצרניות מזומנים, כך שהן הגיעו למשבר יציבות מאוד מבחינה פיננסית. החברות הקטנות קיבלו דחיפה חזקה מאוד בביקוש לשירותים דיגיטליים שונים, באופן שרבות מהן גייסו בחודשים בודדים כמות לקוחות ונחשפו למשתמשים חדשים, שבמצב עולם רגיל היה לוקח להן שנים לגייס.

מספר גורמים אתגרו לאחרונה את ההגמוניה של סקטור הטכנולוגיה המורחב. Sweep דמוקרטי מסתמן בבחירות בארה"ב צפוי להחזיר לסדר היום את נושא הרגולציה על ענקיות הטכנולוגיה והרעיון של הפרדת פעילויותיהן. בסוף השבוע האחרון של החודש הוזמנו המנכ"לים של ארבעת ענקיות הטכנולוגיה לשימוע בקונגרס בדיוק בעניין זה. העלאת מס על חברות ודיבידנדים תפגע גם היא בחברות שונות בענף. כמו כן, המתיחות הגוברת בין ארה"ב לסין עשויה לפגוע שוב בחברות ששרשרת הייצור והשיווק שלהן תלויה ביחסים בין שתי המדינות. לכך יש להוסיף שהחברות הגיעו במחירים גבוהים מאוד לעונת הדו"חות. פוטנציאל ההפתעה, באופן שימשיך לדחוף אותן למעלה, היה נראה מוגבל בתמחורים אלו. ואז, לקראת סוף החודש, הגיע מבול דו"חות שהשאיר הרבה מאוד פיות פעורים. בזמן שרוב הסקטורים חווים צניחה של עשרות רבות של אחוזים ברווחים, מרבית חברות הטכנולוגיה הציגו עד כה צמיחה פנומנאלית, בהובלת חברות הענק. תוצאות אלו מהוות חותמת לפערי הביצועים הקיצוניים בין ענפי הטכנולוגיה המורחב לשאר הענפים מתחילת השנה.

רבים משווים את המשקל הגבוה של חברות הטכנולוגיה הגדולות כיום בשוק לזה של שנת 2000 כאינדיקציה לתמחור יתר. אולם בניגוד לשנת 2000, הרווח המצרפי של חברות אלו מסך רווחי החברות במדדים הראשיים הינו משמעותי בהרבה, החברות ממשיכות לצמוח באופן עקבי בשיעורים גבוהים מאלו של מרבית השוק, והדבר בא לידי ביטוי ביצירת מזומנים במספרים בלתי נתפסים לעומת תקופות אחרות.

נראה היה שגם העמידות של מדדי המניות האמריקאים מול שאר העולם עומדת בפני נקודת מפנה. קודם כל, עוצמת הלהבות הגוברת בין ארה"ב לסין בוודאי שאינה תורמת לשקט וליציבות של מדדי המניות. בתקופה האחרונה השוק היה סובלני מאוד לעליה במתיחות בין הצדדים, אולם ככל שמתקרבים לבחירות בארה"ב כך חילופי המהלומות עשויים להתגבר בעוצמתם. ההידרדרות של טראמפ בסקרים מציבה אותו בפוזיציה של "חיה פצועה" שאין לה מה להפסיד והוא עשוי לדרדר רחוק מדי את המתיחות בין המדינות. ארה"ב אינה מצויה כיום בעמדת כוח ברורה במאבק זה, כפי שהיה לפני שנתיים. לכך יש להוסיף את ההתפשטות המואצת של המגיפה בארה"ב והחלטתן של יותר ויותר מדינות לחזור לסגרים והגבלות כאלו ואחרות. תהליך זה צפוי להחזיר לאחור את השיפור הנאה בנתונים הכלכליים של החודשיים האחרונים.

התקווה העיקרית של המשקיעים טמונה בתוכנית פיסקאלית נוספת שאמורה לצאת לפועל, אולם בינתיים היא נדחית עקב פער גדול בין הממשל לבין הקונגרס הדמוקרטי. הממשל הרפובליקני מעוניין בתוכנית "רזה" של טריליון דולר, שאמורה אמנם להמשיך לחלק תשלומים למובטלים, אך בהיקפים מתונים יותר מהתוכנית הקודמת. הדמוקרטים, לעומת זאת, מעוניינים בתוכנית בומבסטית בהרבה, בהיקף של 3.5 טריליון דולר, שתמשיך "לפנק" אנשים בשביל לשבת בבית ולתמרץ מעסיקים להשאיר את עובדיהם בבית. בסופו של דבר הצדדים יאלצו להתפשר, אולם הבחירות המתקרבות והפילוג המקצין בין הצדדים לא מאפשר גיבוש תוכניות פרודוקטיביות ארוכות טווח בעת הזו, הנדרשות על מנת להבריא באמת את הפעילות הכלכלית (מזכיר את הסיטואציה של עוד מדינה, קטנה יותר…).

ההבדלים הקיצוניים בין ביצועי הסקטורים השונים בעולם לא פסחו על אירופה

אירופה, לשם שינוי, נמצאת בכיוון חיובי. על אף עליה לאחרונה בתחלואה במספר מקומות ביבשת, עקומת התחלואה האירופאית נמצאת הרבה יותר בשליטה מזו האמריקאית. מבחינה פיסקאלית, מדינות האיחוד האירופאי חתמו על הקמת קרן משותפת שצפויה להגביר את שיתוף הפעולה ותחושת הסולידריות בין המדינות. במשבר ה-PIGS של תחילת העשור הקודם היו פערים רבים בין המדינות החזקות שדרשו צעדי צנע, לאלו החלשות שהתנגדו להידוק החגורה. כיום אף אחד לא מדבר על צנע וישנה תמימות דעים לגבי הצורך בהרחבות מוניטאריות ופיסקאליות, ככל שיידרש. כמו כן, התוכניות הפיסקאליות באירופה מנותבות לצעדים רב שנתיים ורפורמות תומכות צמיחה כגון השקעות בתשתיות ירוקות. האיחוד האירופאי אמור להיות הגוש שיצמח בשיעור הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות בשנת 2021.

ההבדלים הקיצוניים בין ביצועי הסקטורים השונים בעולם לא פסחו על אירופה. במדדי המניות האירופאים הראשיים עלה משקלם של סקטורים כגון טכנולוגיה ובריאות על חשבון בנקים ואנרגיה, כך שהם יותר מוטים מבעבר למקומות העמידים. האם אירופה בדרך להיות יותר כמו ארה"ב וארה"ב יותר כמו אירופה? למרות התהליכים החיוביים לאחרונה, התשובה לשאלה הראשונה הינה ממש לא, ולגבי השאלה השנייה נקווה מאוד שלא.

על אף האמור לעיל, מדדי המניות האירופאיים פיגרו החודש משמעותית אחר המדדים האמריקאים. ניתן להסביר זאת מכיוון ההתחזקות החדה של האירו לאחרונה, שבד"כ מתואמת באופן שלילי עם ביצועי המדדים ביבשת. כמו כן, אירופה גם היא חשופה לא מעט להשלכות ההידרדרות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. ואולם, ההסבר העיקרי טמון בנושא שנידון לעיל. המשקל של סקטור הטכנולוגיה במדדים האמריקאים גבוה בהרבה מכל מדד ראשי אחר בעולם. מצב זה הופך את שיקולי האלוקציה בין ארה"ב למדינות אחרות בראש ובראשונה לשיקול סקטוריאלי, ולא גיאוגרפי. כל עוד סקטור הטכנולוגיה ימשיך לספק ביצועים עודפים, סביר מאוד שמדדי המניות בארה"ב ימשיכו גם כן להוביל.

על אף הביצועים המרשימים, האתגרים של סקטור הטכנולוגיה שציינו לא נעלמו. משקל השיא של מניות הטכנולוגיה המורחב בארה"ב, ושל ה- TOP 5 בפרט, פוגע בפיזור של המדד ומהווה חיסרון במידה וסיכונים אילו יתממשו. מצד שני, המצב הנוכחי עדיין ממש לא מאיר פנים לסקטורים החבוטים, כגון תעשייה, אנרגיה, תיירות, פנאי וכו'. האג"חים הבטוחים כבר צמצמו מרווחים לרמות שלא משאירות מקום להרבה תשואה קדימה ובדירוגים הנמוכים יותר צפויים עוד לא מעט הורדות דירוג ופשיטות רגל.

אז מה עושים? הקושי למצוא תשובה טובה לשאלה זו בא לידי ביטוי החודש בריצה לזהב כחוף מבטחים מפני אי הוודאות וחוסר האלטרנטיבות שקיימות בנכסים בסיכון נמוך. ההיחלשות של הדולר והצפי להמשך תוכניות פיסקאליות והזרמות כספים אינסופיות גם הם תומכים במתכת הצהובה. בגזרה שלנו, תקופה זו מצריכה בחירה סלקטיבית יותר של אפיקי ההשקעה, תוך ירידה לתתי סקטורים ותעשיות ספציפיות שלא בהכרח מקבלות ביטוי משמעותי במדדים הראשיים. עקב כך, ישנה הצדקה גוברת לשימוש בהשקעות תמטיות המתבססות על אפיונים ומודלים שונים מאילו של מדדי המניות והסקטורים הראשיים.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

  • חודש נוסף בו דו"ח התעסוקה מפתיע לטובה משמעותית מעל הציפיות. החודש נוספו 4.8 מיליון משרות, לעומת צפי ל-3 מיליון ובנוסף לעדכון כלפי מעלה של 700 אלף משרות בחודש הקודם. שיעור האבטלה ירד לרמה של 11.1% מ-13.3%. השכר השעתי הממוצע ירד ב-1.2%, אולם זאת עקב התווספות משרות חדשות בשכר נמוך יותר. עיקר תוספת המשרות חלה בענפי האירוח ופנאי, הענף שספג את המכה הקשה ביותר במשבר הנוכחי. הרוב המוחלט של הענפים חוו החודש תוספת משרות חיובית, למעט ענף הכרייה שהמשיך לאבד משרות.
  • התוצר האמריקאי התכווץ ברבעון השני ב-32.9% (במונחים שנתיים), לעומת צפי להתכווצות של 34.1%. מדובר כצפוי ברבעון הגרוע ביותר אי פעם, כאשר כל סעיפי התוצר ירדו בחדות, למעט הוצאות הממשל הפדרלי.
  • מדד ה-ISM למגזר התעשייה עלה מעל הצפי לרמה של 52.6 נקודות, רמה של התרחבות לאחר שלושה חודשים של התכווצות. מדד מגזר השירותים קפץ משמעותית מעל הצפי, לרמה של 57.1 נקודות, מ-45.4 בחודש שלפני.
  • שיעור האינפלציה בארה"ב עלה ב0.6%, לעומת צפי של 0.5%, עליה ראשונה מזה 4 חודשים. מחירי הדלק והמזון היו הגורמים העיקריים לעליה החודש. אינפלציית הליבה עלתה ב 0.2%, לעומת צפי של 0.1%.
  • המכירות הקמעונאיות המשיכו להתאושש בעוצמה ועלו החודש ב-7.5%, לעומת צפי לעלייה של 5%. במונחים שנתיים המכירות הקמעונאיות חזרו לטריטוריה חיובית של 1.1%.
  • הייצור התעשייתי עלה החודש ב-5.4%, מעל הצפי לעליה של 4.3%. במונחים שנתיים הייצור התעשייתי נמוך ב-10.8% לעומת התקופה המקבילה לפני שנה.

אירופה

  • לאחר תקופה ארוכה של דיונים, מדינות האיחוד האירופאי הגיעו להסכמה לגבי חבילת סיוע להתאוששות מהקורונה, שתכלול בין היתר הנפקת חוב משותף בסך של 750 מיליארד אירו. קרן הסיוע תכלול מענקים בסך 390 מיליארד אירו והלוואות בריביות מועדפות בסך 360 מיליארד אירו.
  • התוצר בגוש האירו התכווץ ב-12.1% ברבעון השני (במונחים רבעוניים), בדומה לצפי. כלכלת גרמניה התכווצה ב-10.1%, צרפת ב-13.8%, איטליה ב-12.4% וספרד ב-18.5%.
  • מדד מנהלי הרכש למגזר התעשייה עלה לרמה של 51.1 נקודות, רמת התרחבות ראשונה מאז ינואר 2019. מדד מגזר השירותים עלה לרמה של 55.1 נקודות, מעל הצפי לרמה של 51.
  • המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו החודש בשיעור של 17.8%, לאחר צניחה חדה בחודשיים שלפני כן. הקצב השנתי התמתן לירידה של 5.1%, לעומת 19.6% בחודש הקודם.
  • שיעור האינפלציה בגוש האירו עלה מעט במונחים שנתיים לרמה של 0.3%, לעומת 0.1% בחודש הקודם. אינפלציית הליבה ירדה לקצב שנתי של 0.8%, לעומת 0.9% בחודש הקודם.
  • הייצור התעשייתי באירופה עלה החודש ב-12.4%, לעומת צפי לריבאונד חזק יותר של 15%. במונחים שנתיים הייצור התעשייתי נמוך ב 20.9% לעומת התקופה המקבילה לפני שנה.
  • שיעור האבטלה בגוש האירו עלה מעט ל-7.8% מ-7.7% בחודש הקודם.
  • מדד הסנטימנט הכלכלי של ה-ZEW בגוש האירו ממשיך לשהות בטריטוריה גבוהה המצביעה על אופטימיות לגבי התאוששות הכלכלה קדימה.

ישראל

חודש יולי עמד ללא ספק בסימן של העלייה המחודשת במספר חולי הקורונה בישראל, כששיעור התוצאות החיוביות עלה לכ-4.5% בממוצע. בפן הכלכלי – החשש מ"גל שני" החל להשפיע על סנטימנט הצרכן הישראלי כאשר בימים האחרונים של חודש יוני הצטמצם משמעותית היקף הרכישות של הציבור בכרטיסי אשראי (רמה הנמוכה בכ-10% מזו של ערב המשבר). בנימה מעט אופטימית, נתוני חודש יולי הצביעו על התייצבות היקף הרכישות ביחס ליוני, אולם עדיין ברמה נמוכה משמעותית מהממוצע בחודשי השנה הראשונים, טרם המשבר.

מעט בהרחבה, ניתן לסכם את הנקודות הבאות:

  • שוק התעסוקה – בשירות התעסוקה העריכו כי כ-850 אלף איש נמצאים עדיין במעגל האבטלה (שיפור קל לעומת נתוני חודש יוני) – כ- 590 אלף שוהים בחל"ת ו- 260 אלך מפוטרים. נתונים אלו לא כוללים עצמאיים אשר לא נרשמו בשירות התעסוקה, כך ששיעור האבטלה בפועל (מפוטרים + חל"ת) עמד על כ-21%. מנתוני הניידות של גוגל, המתבססים על נתוני המיקום של הטלפונים הניידים, עולה כי מספר המובטלים, כלומר בעלי מכשירים ניידים שלא מגיעים יותר למקום עבודתם, הינו כ-790 אלף איש.
  • מדיניות מוניטרית – בהחלטת הריבית האחרונה (06.07.20) בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% במקביל, הושקו מספר תוכניות לתמיכה בפעילות הפיננסית במשק: תוכנית לרכישת אג"ח קונצרניות בהיקף של 15 מיליארד שקל וחידוש תוכנית ההלוואות בריבית נמוכה לבנקים, במטרה להגדיל את היצע האשראי במשק. באותה מסגרת התייחס גם בנק ישראל בהודעתו לתחזית הכלכלית שלו עבור המשק הישראלי כתוצאה מהעלייה בתחלואה בישראל, והעריך כי התוצר בישראל יתכווץ בשיעור של כ-6% השנה, בהנחה כי לא תחול החמרה נוספת במגבלות וכי האבטלה תישאר גבוהה מ-11% בסוף השנה הנוכחית.
  • מדיניות פיסקלית – ב-09.07.20 הכריזה הממשלה על תוכנית "רשת ביטחון כלכלית 20-21" שמטרתה לשפר, ולו במעט, את מצבם של המובטלים והעצמאיים בישראל שנפגעו כלכלית כתוצאה מהמשבר הנוכחי. עלותה משוערת של התוכנית היא כ-90 מיליארד שקל וכתוצאה מהשקתה, הגירעון הממשלתי צפוי לעלות בשנים 20-21 ל-14% ו-9% בהתאמה. ככל שגירעון הממשלה עולה, יחד איתו עולה החשש להורדת דירוג של ישראל – שמשמעותה היא התייקרות עלות המימון של המשק ופגיעה בצמיחה העתידית. סביר להניח כי לנוכח העלייה העולמית בגירעונות הממשלתיים, דירוג האשראי של ישראל יפגע השנה רק אם לא יאושר תקציב בישראל. במאמר מוסגר ניתן לציין כי הירידה בדירוג האשראי של ישראל לא תוביל בהכרח לעליית תשואות האג"ח שלה, כפי שהדבר לא קרה במדיניות אחרות שלהן הורד דירוג האשראי, לנוכח ההבנה של המשקיעים למצב הנוכחי בשווקים יחד עם היעדר חלופות השקעה ברמת סיכון נמוכה לאור הריביות האפסיות בעולם.
  • מדד המחירים לצרכן – מדד המחירים לצרכן של חודש יוני ירד בשיעור של 0.1%, כאשר העלייה החדה בסעיף הדלק קוזזה עם הירידה בשאר הסעיפים. בלט לשלילה סעיף הפירות והירקות שירד בשיעור של כ-6%. (נכון לעת כתיבת שורות אלו, ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה הנגזרות משוק האג"ח עומדות על כ -0%).

אחר

  • נתוני סחר חוץ בסין הצביעו החודש על מעבר לטריטוריה חיובית במונחים שנתיים. הן הייבוא והן הייצוא עלו בהשוואה לנתון המקביל לפני שנה, לעומת צפי להישארות בטריטוריה שלילית. התוצר בסין צמח ברבעון השני ב-3.2%, מעל הצפי לצמיחה של 2.5%.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

החודש חלה שונות בין מדדי המניות בעולם. מדד ה-S&P 500 סגר עוד חודש חזק עם התחזקות של  5.5% (1.3%), על אף כיוון פחות חיובי של הכלכלה האמריקאית והתפשטות המגפה. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי ירד ב 1% (13%-), על רקע התפשטות מחודשת של המגפה במספר מוקדים ביבשת והתחזקות האירו. מדד השווקים המתעוררים זינק ב 8.9% (1.7%-) על רקע היחלשות הדולר בעולם ועל אף עליה במתיחות במלחמת הסחר. העלייה הייתה רוחבית בכל מדדי השווקים המתעוררים הראשיים.

מבחינה סקטוריאלית, העליות החודש בארה"ב היו רוחביות בכל הסקטורים, ללא אבחנה ברורה בין דפנסיביים לאגרסיביים, למעט סקטור האנרגיה שירד. את העליות הובילו סקטור הצריכה המחזורית, תשתיות, חומרי גלם וצריכה בסיסית. הסקטורים שפיגרו היו כאמור אנרגיה, וכן פיננסים ונדל"ן.

בישראל – מדד ת"א 35 עלה בשיעור של 2.85% החודש, אולם מבט על מדד ת"א 90 מגלה תמונה מרשימה הרבה יותר – עליה של 7.62% כאשר הפער בין המדדים מתחילת השנה כבר התרחב לכ-9.5% (!) לטובת ת"א 90. מדד הבנקים הוא זה שהכביד על מדד ת"א 35 החודש, מאחר ונותר כמעט ללא שינוי ומציג ירידה של כ-29% מתחילת השנה. מנגד, מדד ת"א טק-עילית התחזק בחודש החולף בשיעור של 11.89% ותרם לתשואת היתר של מדד ת"א 90 החודש.

מטבעות ואג"ח

המגמה החיובית בשוק המניות לא באה לידי ביטוי בשוק האג"ח הממשלתי. על אף ה-Risk On, תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדו החודש ב 13 נקודות בסיס (139-). שוק האג"ח הקונצרני המשיך לצמצם מרווחים עם עליה של 1.5% באג"חים בדירוג השקעה (5.8%) וזינוק של 4.9% באג"חים HY (0.3%).

הדולר צנח בחדות החודש מול סל המטבעות העולמי ב-4.2% (3.2%-) על רקע צפי לחולשה בנתונים בארה"ב והמשך הזרמות ותוכניות פיסקאליות בהיקפים חסרי תקדים. מול השקל הסתפק בירידה צנועה יותר של 1.67%.

אג"ח בישראל – לאור הודעת בנק ישראל, מדדי האג"ח הקונצרני הציגו עליות חדות בסיכום חודשי (שנחלש מעט לקראת סוף החודש) – תלבונד 20 עלה בשיעור של 2.27% כאשר מקבילו השקלי – תלבונד שקלי 50 עלה בשיעור של 2.18%. בלטו בעליות מדד תלבונד תשואות שקלי שעלה בשיעור של 4.96% ותלבונד גלובל (המכיל את  האג"ח האמריקאיות הנסחרות בישראל) שעלה בשיעור של 4.78%.

בגזרת האג"ח הממשלתי היה זה חודש מנומנם למדי, כאשר מדד ממשלתי שקלי עלה בשיעור זניח של 0.04% ואילו מקבילו הצמוד ירד בשיעור של 0.7%, על רקע הירידה בציפיות האינפלציה במשק יחד עם הירידה החדה בצריכה הפרטית בחודש (לאור העלייה המחודשת במספר חולי הקורונה).

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>

קבל הצעה לניהול תיק השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ₪ ומעלה)

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)

הסקירה הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע"מ ("מגדל”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בה, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד פרסומה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הנמען. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או ללקוחותינו ו/או לחברות מקבוצת מגדל שוקי הון עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל.  לפירוט על אודות התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם, ראו את פסקת הגילוי הנאות בקישור הבא https://msh.co.il/migdal-capital-markets/fundsdisclosure/. התאגידים הקשורים למגדל והנכסים הפיננסיים שלמגדל יש זיקה אליהם עשויים להשתנות מעת לעת, והעדכון על אודות השינוי יופיע באתר האינטרנט של מגדל בכתובת הנ"ל, וזאת מבלי שתחול על מגדל כל חובה להודיע על שינוי כאמור. יצוין, כי התאגיד הקשור למגדל – מגדל ניהול תיקי השקעות (1998) בע"מ, עוסק בניהול תיקי השקעות ובשיווק השקעות ואינו עוסק בייעוץ השקעות.

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)