חודש נוסף של פוליטיקה לחוד ושוק לחוד. החודש חלה עליית מדרגה נוספת בלחץ על השווקים המתעוררים, דבר שבא לידי ביטוי בירידות חדות של מספר מטבעות (ובראשן הלירה הטורקית), ותשואות חסר משמעותיות של מדדי שווקים אלו מול השווקים המפותחים. מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין מתקרבת לנקודת הכרעה, כאשר בימים הקרובים טראמפ אמור להחליט לגבי אפשרות העלאת המכסים לרמה של 200 מיליארד $, במידה ולא יושגו הבנות בין הצדדים.

בניגוד לחודשים קודמים בהם מרבית האנליסטים העריכו כי מדובר בסה"כ בטקטיקת מו"מ של טראמפ, כעת לא מעט סקירות מנתחות את ההשלכות של מהלך כזה בסבירות שצריכה להילקח בחשבון באופן רציני. אמנם ארה"ב ומקסיקו הגיעו להבנות לגבי הסכם סחר חדש, אולם זה לא משנה את העובדה שסין היא ה DEAL BREAKER האמיתי.

תשואות האג"ח באיטליה חזרו לעלות ולשקף חששות לגבי המצב הפיננסי של הכלכלה השלישית בגודלה בגוש האירו, זאת' כשהבנק המרכזי מתכנן בכלל לצמצם את רכישות האג"חים בגוש.

טראמפ הולך ומסתבך מדי יום בפרשיות מפוקפקות שהפכו את המונח Impeachment לאחד המוזכרים ביותר בתקשורת האמריקאית בתקופה האחרונה/ בתגובה לאיומים אילו ולכל האמור לעיל, מדד ה S&P 500 זינק לשיא חדש והשכיח לחלוטין את הירידות החדות של פברואר-מרץ.

שוב קיבלנו הוכחה לגבי מה שכביכול אמור להיות מובן מאליו, הנתונים הכלכליים ותוצאות החברות הם הדבר היחיד שבאמת משפיע לבסוף על השוק. בארה"ב הנתונים הכלכליים טובים מאוד והחברות מפרסמות דו"חות מצוינים, דבר שבצדק מבדיל אותה ממקומות בעייתיים יותר בשאר העולם. זה לא אומר שאין עיוותים, אך בסופו של יום המספרים מספרים את המצב באופן הטוב ביותר ולא כותרות עיתונים. אין ספק ששוק המניות בהחלט משקף את גישת America First של טראמפ, עם ביצועי יתר בולטים של ארה"ב על שאר העולם.

במידה והדמוקרטים יזכו לרוב בבית הנבחרים ויקדמו תהליך הדחה לטראמפ, כמה דרמתי זה אמור להיות לשווקים? מבחינת הכלכלה נראה שטראמפ סיפק כבר כמעט את כל מה שבאמת חשוב. רפורמת המס, דה-רגולציה ותוכניות השקעה רחבות היקף בתשתיות וביטחון כבר אושרו. מעבר לכך, היכולת של טראמפ להעביר רפורמות משמעותיות מוגבלת מאוד עקב ההשלכות הגירעוניות שהרפורמות הקיימות כבר היום יוצרות שנים קדימה. יתכן כי מנקודה זו הוא יכול יותר להרוס מלהועיל.

מילה נוספת לגבי הקריסה של הלירה הטורקית. למעט השמחה שלנו לראות את ארדואן מתחנן בפני הטורקים להמיר את הזהב והדולרים חסרי הערך שלהם בלירה טורקית משובחת, העניין כשלעצמו לא באמת אמור להיות סיפור כזה דרמתי עבור המשקיע הנורמטיבי. מה שכן מעניין זו העובדה שישנם בנקים באירופה שאירוע כזה מייצר חשש ליציבות הפיננסית שלהם. אם כל כך הרבה שנים לאחר המשבר הפיננסי של אירופה עדיין ישנם בנקים שרגישים לאירוע מסוג זה, מה יקרה כשבאמת יחול משבר בלכלכה העולמית בכלל, והאירופאית בפרט.

 

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף

ארה"ב

מספר המשרות החדשות החודש עמד על 157 אלף, נמוך מהצפי אולם הוא לווה בתיקון משמעותי למעלה של החודש הקודם. בסה"כ קצב המשרות החדשות הממוצע נותר מרשים מאוד. שיעור האבטלה ירד ל 3.9% והשכר השעתי נותר על קצב שנתי של 2.7%, בהתאם לצפי.

לאחר תקופה בה ה FED הציג רטוריקה ניצית, החודש בוועידת ג'קסון הול הציגו חברי הבנק המרכזי טון יוני יותר. אין שינוי לגבי תוואי הריבית בשנה הקרובה, אולם לגבי ההמשך מתקבל הרושם שסוף תהליך העלאות הריבית הנוכחי קרוב לסיום. ההחלטות יתקבלו יותר לפי נתונים בפועל ופחות לפי מודלים ותחזיות.

נתוני האינפלציה יצאו בהתאם לצפי, עם עליה של 0.2% הן במדד הראשי והן במדד הליבה. קצב אינפלציית הליבה עלה לרמה שנתית של 2.4%, לעומת 2.3% בחודש שעבר.

מדדי ה ISM הציגו חולשה החודש, לאחר שהגיעו לרמות גבוהות מאוד לפני כן. מדד התעשייה ירד לרמה של 58.1, לעומת צפי של 59.5, בעיקר עקב האטה בהזמנות חדשות והזמנות לייצוא. מדד השירותים ירד לרמה של 55.7, לעומת צפי של 58.6, בעיקר בגלל חשש מהאטה בעקבות המכסים.

נתון הצמיחה לרבעון השני עודכן כלפי מעלה ל 4.2%, לעומת 4% בקריאה הראשונה. מדד הליבה של מחירי הצריכה (PCE), המתפרסם ביחד עם נתוני הצמיחה, עומד על 2%, לעומת 2.2% ברבעון הקודם.

המכירות הקמעונאיות עלו החודש ב 0.5%, מעל הצפי ל 0.1% בלבד אולם עם עדכון כלפי מטה של החודש הקודם. בסה"כ הקצב השנתי של צמיחת המכירות הקמעונאיות ממשיך להתבסס ברמה יפה של מעל ל 6%.

אירופה

מגמת ההאטה במכירות הקמעונאיות בגוש האירו לא עוצרת. חודש נוסף עם נתון חלש מהצפי והאטה לקצב שנתי של 1.2%, לעומת 1.6% בחודש הקודם. הצמיחה ברבעון השני עודכנה למעלה ל 0.4%, לעומת 0.3% בקריאה הקודמת. השיפור הגיע בעיקר מעדכון כלפי מעלה של הצמיחה בגרמניה. מדד מנהלי הרכש בתעשייה ירד מעט מתחת לצפי לרמה של 54.6 נקודות, ובמגזר השירותים עמד בצפי ברמה של 54.4 נקודות. שיעור האבטלה בגוש האירו נותר ברמה של 8.2%, בדומה לחודש הקודם. מדד ביטחון הצרכנים בגוש האירו ירד חודש שלישי ברציפות, עם ירידה חדה במיוחד בחודש האחרון. שיעור האינפלציה עלה מעט החודש לקצב שנתי של 2.1% של המדד הראשי ו 1.1% של מדד הליבה. עליה זו היתה בהתאם לציפיות. הבנק המרכזי בבריטניה העלה את הריבית ב 0.25% לרמה של 0.75%, בהתאם לצפי.

ישראל

החודש פורסמו מספר נתונים כלכליים שיש בהם להעיד על תחילתה של האטה כלכלית בישראל ובראשם האטה בקצב הגידול בצריכה הפרטית בישראל. על פי הערכות משרד האוצר, צפויה חולשה כמעט בכל מרכיבי התוצר השנה. לא זאת בלבד, אלא שבהמשך החודש פורסמו נתוני גביית המיסים מתחילת השנה שהצביעו על גידול מתון בלבד של כ-2% בגביית המיסים לעומת עליה ממוצעת של כ-6% בכל אחת מארבע השנים האחרונות.

בצד החיובי של פתיחת חודש אוגוסט, חברת S&P העלתה את דירוג האשראי של ישראל לרמה הגבוהה אי פעם – AA-. זאת, כתוצאה משיפור יחס החוב (ציבורי) / תוצר של ישראל שירד ל-60.9% בעוד ברוב מדינות המערב היחס הזה נמצא דווקא בעלייה בשנים האחרונות ונמצא ברמות גבוהות הרבה יותר. מבחינת עלויות גיוס החוב של הממשלה בחו"ל דווקא לא צפוי שיפור שכן, האג"ח של ממשלת ישראל הנקובות בדולר נסחרו כבר לפני ההודעה בתשואה המקבילה לזו של מדינות בדירוג דומה.

במהלך חודש אוגוסט עלה לכותרות נושא עליית מחירי המזון , לאחר תקופה ארוכה של שקט מגזרה זו. הרקע לעלייה במחירים הוא "עלייה במחירי התשומות החקלאיות" כאשר טיעון זה ברובו אינו מגובה באחיזה במציאות לאחר שבשנים האחרונות מחירי הסחורות  היו במגמת ירידה והדבר לא השתקף בהוזלות מקבילות במחירי המזון בישראל.

התחום שבו ניתן להצביע על קשר חזק יותר בין עליית מחירי חומרי הגלם למחירי המוצר הסופי לצרכן הוא  מוצרי החלב. שם, לאור עלייה ב"מחיר המטרה" – מחירי התשומות ללא עלייה מקבילה במחירי מוצרי החלב המפוקחים, החליטו החברות על שורה של העלאות מחירים במחירי המוצרים שאינם מפוקחים. להערכתנו, עלייה זו לכשעצמה אינה בעלת יכולת השפעה על מדדי המחירים הקרובים אולם יש בה בכדי לאותת על העלאות מחירים נוספות בענף המזון, בפרט לאחר תקופת החגים. בשוק ההון הדבר בא לידי ביטוי בעלייה בציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה שהתמתנו במעט החודש לאחר שמדד המחירים לחודש יולי הראה על קריאה ללא שינוי (0.0%) לעומת חודש יוני.

הערכות החזאים באשר למדד המחירים בשנה הקרובה נותרות ללא שינוי מהותי החודש כאשר ממוצע החזאים עומד על 1%-1.2% בשנה הקרובה וזאת על אף שמדד המחירים לצרכן עלה בשנה החולפת בשיעור של 1.4% ומתחילת השנה הנוכחית ב-0.9%.

אחר

הצמיחה ביפן עמדה על 0.5% ברבעון השני ועלתה לקצב שנתי של 1.9%, עליה נאה מעבר לצפי בהובלת השקעות של המגזר העסקי והוצאות משקי הבית. צמיחה זו באה לאחר התכווצות ברבעון הראשון.

ארה"ב ומקסיקו השיגו הבנות לגבי הסכם סחר חלופי ל NAFTA, שכרגע לא יכלול את קנדה. ההסכם שם דגש על תעשיית הרכב ושמירה על קניין רוחני.

 

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה)

מניות

America First במלוא מובן המילה בשוק המניות החודש. עונת דו"חות שוברת שיאים הסתיימה החודש ודחפה את מדד ה S&P 500 לשיא חדש עם עליה של 3% (8.5%). השפעת המתיחויות של מלחמת הסחר והמשברים במספר שווקים מתעוררים לא פסחו גם על אירופה. מדד ה Eurostoxx 600 ירד החודש ב 2.1% (0.6%). מדד השווקים המתעוררים סיים את החודש עם ירידה של 2.7% "בלבד" (7.2%-) לאחר שבמהלך החודש ירד לרמות נמוכות בהרבה.

ברמה הסקטוריאלית, ענפים מוטי טכנולוגיה הובילו את השוק גם החודש. הסקטורים שבלטו לטובה היו טכנולוגיה, צריכה מחזורית (בעיקר בהובלת חברות הצריכה האינטרנטית) ופארמה. הסקטורים שפיגרו מאחור היו ענפים מוטי תעשיה מסורתית כגון נפט, חומרי גלם ותעשייה, בין היתר עקב ירידה במהלך החודש של מחירי הסחורות והאנרגיה.

מניות בישראל
באפיק המנייתי בלטו לחיוב כלל מדדי המניות , באופן שאינו אופייני בד"כ לחודש אוגוסט. זאת על רקע עליות במדדי המניות בכל העולם יחד עם גידול ברכישת מניות ישראליות ע"י משקיעים זרים, מה שגרם למדדי המניות בישראל להוביל את תשואות מדדי המניות באוגוסט בהשוואה עולמית. מדד ת"א 125 עלה בשיעור של כ-6% בחודש אוגוסט.

מטבעות ואג"ח

שוק המטבעות והאג"חים הציגו בסה"כ תמונה של Risk Off החודש. הדולר התחזק מול סל המטבעות ב 0.6% (3.3%), כאשר גם הפרנק השוויצרי והיין היפני היו מהמטבעות החזקים החודש. מנגד חלה כמובן ירידה חדה במטבעות של שווקים מתעוררים. התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל 10 שנים ירדו החודש ב 10 נקודות בסיס. בשוק הקונצרני המשיך צמצום המרווחים עם עליה של 0.6% באג"חים בדירוג השקעה (0.6%-) ועליה של 0.75% ב HY (1.7%).

אג"ח בישראל

בסיכום חודש אוגוסט עלו המדדים המובלים בשוק ההון המקומי: מדדי האג"ח הממשלתיות בטווחים הקצרים והבינוניים נסחרו בשינויים מועטים בלבד . בלט לטובה מדד האג"ח הממשלתיות השקליות לטווח של 5 שנים ומעלה שעלה בשיעור של 0.56%. ככלל, האפיק השקלי הניב תשואה עודפת החודש על פני האפיק הצמוד , לאחר מספר חודשים שבהם האפיק הצמוד השיג תשואות גבוהות יותר. הדבר בא לידי ביטוי גם באפיק הקונצרני כאשר מדד תל בונד שקלי הניב תשואה של 1.5% לעומת תשואה של כ-1% במדד תל-בונד 60 הצמוד.

 

 

סקירה זו הינה אינפורמטיבית בלבד, ולא נועדה לשמש הצעה או שידול לקנות/להחזיק/למכור ני”ע ו/או נכסים פיננסיים כלשהם. הסקירה מבוססת על מידע, אשר מגדל שוקי הון (1965) בע”מ ("מגדל שוקי הון”) סבורה כי הוא מהימן. עם זאת, לא אנו, לא כל מי שפועל מטעמנו יכול לערוב לשלמותה או לדיוקה של הסקירה. אין הסקירה מתיימרת להוות ניתוח מלא של כלל הנושאים המפורטים בו, ועל כן אנו מניחים כי הסקירה תקרא יחד עם דוחות זמינים אחרים ונתונים נוספים. הדעות המובאות בסקירה נכונות למועד הסקירה, והן עשויות להשתנות ללא שום הודעה נוספת. אין הסקירה מהווה ייעוץ/שיווק להשקעות והיא אינה באה להחליף את שיקול הדעת העצמאי של הקורא ומתן ייעוץ מקצועי, לרבות ייעוץ מקצועי על ידי יועץ/משווק השקעות מוסמך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של הקורא. יובהר, כי עשויות להיות לנו ו/או לחברות בנות שלנו ו/או ללקוחותיהן עניין ו/או אחזקות בניירות ערך/נכסים פיננסיים המפורטים בסקירה. אין להעתיק, לצלם, להדפיס, לשכפל, להפיץ,  לשדר או לפרסם ברבים, הן במישרין והן בעקיפין, את הסקירה ו/או כל חלק ממנה בכל דרך שהיא ללא הסכמה מראש ובכתב של מגדל שוקי הון.

 

כתבות מומלצות

לפרטים נוספים צור קשר
שדות חובה מסומנים בכוכבית (*)