אוקטובר 2025 בשווקים: הבשורות החיוביות במישור הלאומי תרמו לעליות נאות בשוק ההון המקומי

ברקע לעליות בתל-אביב, אוקטובר הסתיים כחודש חיובי גם בשווקים בחו"ל

תאריך פרסום: נובמבר 2025

במהלך חודש אוקטובר נראה היה שסוף סוף התקבצו להן יחדיו מספיק דרמות, על מנת להביא לחודש ראשון של מימוש במדדי המניות בארה"ב מאז השפל של תחילת אפריל. השבתת ממשל שלא נראה שעומדת בפני סיום, רטוריקה מחודשת של מלחמת סחר, נתונים מדאיגים לגבי חובות של המגזר הפרטי והלוואות פרטיות, זהב מזנק ללא מעצורים, נפילה לטריטוריית פחד מובהקת במדדי סנטימנט המשקיעים, וכמובן אינספור דיונים על בועת AI ותמחור חריג בשוק המניות. האיום המחודש (והרגעי ביותר) של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על סין אכן הביא באמצע אוקטובר לירידה היומית החדה ביותר במדדים האמריקאיים מאז חודש אפריל, אולם גם זה לא הרשים יותר מדי את המשקיעים. בתקופה בה אין כמעט יום שעובר מבלי שאנו שומעים על עסקאות ענק חדשות בתעשיית ה-AI ונגזרותיה, המשקיעים ממשיכים לדבוק בגישה שכל ירידה הינה הזדמנות להגדיל פוזיציה, על אפם וחמתם של התמחורים הגבוהים בשוק ושל רואי השחורות לסוגיהם. כל עוד המוזיקה של הסכמי סחר, השקעות ב-AI, הקלה מוניטארית ודו"חות טובים ממשיכה לנגן, התמחור הגבוה כשלעצמו אינו צפוי לעצור את הסנטימנט החיובי.

סוף השבוע ששינה את הסנטימנט

במקרה או שלא במקרה, ביום בו נודע לטראמפ כי מסע השלום העולמי שלו בישראל ומצרים לא יזכה אותו בפרס נובל, הוא שלח איום חריף להטיל מכס של 100% על הסינים החל מחודש נובמבר, לאור מגבלות שהטילו על ייצוא מתכות נדירות. שוק המניות, שנסחר בסנטימנט של אופוריה מוחלטת בימים שלפי כן, לא היה צריך יותר מזה על מנת להתממש באופן חד. מדד ה-VIX גם הוא הציג קפיצה יומית חריגה מאוד וסנטימנט המשקיעים צנח לטריטוריות של פחד. למזלם של המשקיעים, מיד לאחר אותו יום בא סוף השבוע. בכירים בממשל, לרבות שר האוצר סקוט בסנט, ניצלו זאת על מנת לשלוח מסרים מרגיעים על כך שאין באמת עניין לנהל מלחמת סחר עם סין וכי הם עומדים לפתוח בסבב שיחות נוסף על מנת ליישר את ההדורים ולגבש הסכם. בעידן טראמפ, לא ברור האם זה היה מהלך מתוכנן של "שוטר טוב ושוטר רע", או התנהלות ספונטנית יותר. אולם בשורה התחתונה, הרגעת הרוחות החזירה את המדדים מהר מאוד חזרה לרמות שיא. מאוחר יותר באוקטובר, טראמפ כבר יצא לסיבוב פגישות נוסף במזרח אסיה, בו נחתמו הסכמים עם מדינות כגון מלזיה, יפן ואוסטרליה, בין היתר לגבי ייבוא מתכות נדירות מהן. התפתחויות אילו גם הן כמובן התפרשו על ידי השוק כמסר חיובי והעניקו דחיפה נוספת למגמה החיובית.

הספקולציות בעקבות קריסתן של שתי חברות רכב

אירוע נוסף שהצית חששות בקרב משקיעים במהלך אוקטובר מקורו בידיעה על קריסתן של שתי חברות מתחום הרכב ומחיקות של שני בנקים אזוריים בסדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים. מדובר באירועים נקודתיים שהיקף הנזק הישיר שלהם מסתכם כאמור בסדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים, סכום שרחוק עשרות מונים מלייצר איזשהו חשש מערכתי. על אף זאת, בשוק החלו להתגבש ספקולציות לגבי האפשרות על כך שזוהי סנונית שמבשרת על משבר רחב יותר. היטיב לתאר זאת ג'יימי דיימון, מנכ"ל JP Morgan, באמירתו המטאפורית כי כשמוצאים מקק אחד, כנראה ישנם עוד רבים בדרך (לשמחתי מהחוויה האישית שלי, בדרך כלל כשיש אחד זה נגמר בזה, אבל לא נרחיב בנושא….). אכן לא ניתן להתעלם מכך שישנו שוק הלוואות פרטי גדול מאוד, שרודפי תשואות למיניהם החליטו לקחת בו חלק בשנים האחרונות. מדובר כמובן בשוק פחות מפוקח מזה של הלוואות בנקאיות סטנדרטיות. המציאות של ריבית גבוהה ונתונים עקביים לגבי עליה בפיגורי תשלומים של כרטיסי אשראי והלוואות רכבים, ביחד עם חוסר השקיפות של שוק זה, הינם מקור לספקולציות וחששות גוברים כאשר מתפרסמות הודעות מעין אלו של מחיקות בבנקים כאלו ואחרים. מדדי הבנקים בכלל, ובנקים אזוריים בפרט, ירדו בחדות באותו יום, עם פרסום ידיעות אלו. אולם גם במקרה זה, מבחן המציאות מראה תמונה הרבה פחות דרמתית, לפחות מבחינת שוק ההון. הדו"חות של הבנקים הגדולים היו חזקים מאוד, בכל קנה מידה. גובה ההפרשות להפסדי אשראי מסך נכסי הסיכון נותר יציב ולא הראה שום סימנים לדאגה כלשהי. חריקה בבנק אזורי כזה או אחר יכולה להתרחש מעת לעת, אולם הבנקים הגדולים אינם מציגים שום סימן לבעיה מערכתית בשוק האשראי בעת הזאת.

מחיר הזהב שהרים עוד דגל אדום

דגל אדום נוסף שחווינו באוקטובר הגיע מהמשך הזינוק במחיר הזהב, סימן שבדרך כלל מתקשר למשבר אמון במטבע ובמערכת הכלכלית, וכן חשש מפני מפולת בנכסים הפיננסיים השונים, לרבות מניות ואג"ח. בתחילת השנה התנהגות השוק בהחלט הצדיקה חששות אלו. תחילתה של מלחמת הסחר על ידי טראמפ יצרה אי וודאות רבה, והשוק ההון חווה שילוב חריג של ירידות הן במניות האמריקאיות, הן באג"חים והן היחלשות חדה של הדולר בעולם. שילוב זה הינו אידאלי ביותר למחיר הזהב, כנכס מפלט מפני אי וודאות זו. היום אנו במציאות שונה לגמרי. שוק המניות לא מפסיק לעלות, אי-הוודאות לגבי יחסי הסחר ירדה משמעותית, שוק האג"ח חוזר לתפקד בהתאם לנתונים כלכליים, והדולר מתייצב סביב הרמות הנוכחיות מול המטבעות המובילים. נראה שהריצה לזהב בתחילת אוקטובר נבעה בעיקר ממשקיעי ריטייל שרודפים בכוח אחרי הטרנד החם, ולא ממקום מושכל במיוחד. ואכן בנקודה מסוימת מחיר הזהב ביצע היפוך וחווה מימוש די משמעותי. על פניו נראה שהטיעון מאחורי המשך הריצה לזהב הגיע למיצוי בעלות הזאת, בהיעדר תרחישים דרמתיים חדשים. בניגוד לזהב, הנפט חווה ירידה עקבית במחירו מזה מספר חודשים, דבר שמהווה חדשות טובות לשוק מכיוון הקלה בלחצי המחירים.

התחזקות גישת ה-K Shape Economy

השבתת הממשל סוגרת חודש שלם, ובינתיים לא נראה שיש פיתרון באופק. לכאורה היינו מצפים לעליה במפלס אי-הוודאות לאור זאת. בפועל, ההיסטוריה מראה שלהשבתות אילו אין באמת השפעה על הכלכלה. אם ההשבתה תימשך הרבה מעבר לזמן סביר, הסיטואציה עשויה להשתנות. אולם בסופו של יום, הצמיחה הכלכלית מונעת מהמגזר הפרטי והיצרני. ככל שעובדי ממשל לא ימצאו עצמם מפוטרים בהמוניהם לאחר ההשבתה, אין צורך לחשוש מפני הבאות במשק האמריקאי. עיקר הפגיעה לכאורה מבחינת שוק ההון הינה היעדר נתונים להסתמך עליהם, כאשר יש לקחת בחשבון שגם אלו שיתפרסמו עם סיום ההשבתה יסבלו מרמת דיוק מאוד בעייתית, לפחות בשלב הראשון. מצד שני, ככל ששאר התהליכים שמתרחשים הינם חיוביים עבור השוק, היעדר נתונים שיכולים לקחת את תשומת הלב אינו דבר שלילי במיוחד. נתוני האינפלציה שכן פורסמו היו מתחת לצפי, כך שמבחינת ה-FED חלה לגיטימציה מוחלטת להורדת ריבית נוספת החודש, בהיעדר נתונים אחרים. ככל שאין נתונים רשמיים והממשל מושבת, הבנק המרכזי מניח בהודעתו ששוק העבודה צפוי להמשיך ולחוות האטה, דבר שמקבל חיזוק מלא מעט הודעות על חברות שמפטרות עובדים. קונספט נוסף בגזר המאקרו, שמקבל תשומת לב לאחרונה, הינו גישת ה-K Shape Economy. על פי גישה זו, ישנה שכבה של בעלי הכנסה גבוהה שדפוסי הצריכה שלהם אינם מראים כל פגיעה, ומנגד שכבות הביניים והנמוכות כן מציגות האטה. אינדיקציות אילו מתקבלות בעיקר מחברות בתחומי מזון, רכב ותעופה. הגידול העקבי בפיגורי הלוואות בכרטיסי אשראי והלוואות לרכב גם הוא מחזק תמונה זו. מרבית החברות הגדולות בארה"ב מתחום הצריכה והקמעונאיות פונות לקהל נרחב של צרכנים. על כן, כוח התמחור שלהן ויכולתן להעלות מחירים תלוי בעיקר בביקוש של המאסה העיקרית של הצרכנים, הנמצאים בשכבות הביניים והנמוכות. מצבם הטוב של השכבות הגבוהות תקף למספר מוגבל בהרבה של תעשיות ומוצרים. מכאן שאנו צפויים להמשיך ולחוות התמתנות בסביבת האינפלציה בארה"ב, מה שיאפשר את המשך תהליך הורדות הריבית.

בועה או לא בועה? זו השאלה בעולם ה-AI

אי אפשר לסיים מבלי לדון בשאלת טריליון הדולר (ולמעשה הרבה מעבר לכך), האם אנו מצויים בבועת AI? התשובה הקצרה והכנה הינה שלא באמת נדע עד שהבועה, אם קיימת, תתפוצץ. מדובר בטכנולוגיה שלא דומה בשום צורה שהיא לכאלו שפגשנו בעבר, במגוון רחב של היבטים. טיעונים רבים ולגיטימיים קיימים לשני הצדדים, וניתן לכתוב ספר שלם על מנת לדון בהם לעומק. אולם לפני כן, נכון יהיה בכלל להגדיר מהי בועה, בניגוד לתמחורים גבוהים שיכולים לעבור תיקון כזה או אחר, כפי שקורה באופן טבעי בשוק מעת לעת. התפוצצות בועה הינה מצב בו מניות של חברות רבות קורסות באופן אגרסיבי וחריג מאוד, ולא מתקרבות בחזרה לרמות השיא במשך זמן ממושך מאוד לאחר מכן. בדיוק כפי שחוו המשקיעים בשנת 2000 ואלו שהשקיעו במניות ספקולטיביות ונישתיות בשנת 2020. בשנת 2022 ובתחילת השנה הנוכחית חווינו גם כן ירידות חדות במניות הטק, אולם אילו חזרו די מהר לרמות השיא, ועל כן אלו דוגמאות קלאסיות לתיקון של תמחורים ותו לא. בנוסף, אם יש בועה, חשוב להבין איפה היא קיימת. להמחשת הנקודה, בשנת 2020 התנפחה בועה במניות רבות, אשר החל לצאת מהן האוויר כבר בשנת 2021. העניין הוא שמי שמתבונן במדדי השוק העיקריים, נאסד"ק ו S&P 500, יבחין שהם עלו באופן נאה מאוד בשנת 2021. המניות שהתנפחו הינן של חברות קטנות מתחומים מאוד נישתיים, על רקע הריבית האפסית והטרנד של פלטפורמות אינטרנטיות, לאור מציאות הסגרים. רבות מהן עם הכנסות ורווחים מינוריים, אם בכלל. מכאן, שעל אף יציאת האויר המשמעותית ממניות אלו, שנת 2021 ממש לא תיזכר כשנת התפוצצות בועה. עיקר ההשקעות של הציבור חשוף כמובן למדדים הראשיים, שלא הושפעו כלל ממניות נישתיות אילו. כיום, סביר מאוד ששוב אנו חווים הייפ מוגזם במניות של חברות קטנות מתחומים נישתיים, הקשורות במישרין או בעקיפין לטרנד ה-AI, ומקבלות דחיפה למחיריהן בפורומים "מקצועיים" ברשתות החברתיות. אולם בדומה ל 2020, גם היום אנו צריכים להתמקד בחברות הנסחרות במדדים הראשיים, ולא חברות ה-MEME למיניהן. לא עובר שבוע אחד מבלי שאנו שומעים על תוכניות השקעה מאסיביות בתשתיות בינה מלאכותית והודעות על חידושים ופרויקטים עתידיים של החברות הפועלות בתחום. דו"חות חברות הטכנולוגיה הגדולות, אלו שנסחרות במדדים הראשיים, ממשיכים להצביע על צמיחה מרשימה מאוד בהכנסותיהן ודיווחים על הגדלת היקפי השקעה בתחום. ככל שהעלייה במניות מלווה בהמשך צמיחה בהכנסות ותזרימי המזומנים המפלצתיים שמייצרות החברות, קשה לייחס אליהן את הטענה שהן בועה שצריכה להתפוצץ. תמחור גבוה הינו טיעון בהחלט לגיטימי, אשר יכול להוביל אותנו שוב לתרחיש דומה לזה של תחילת השנה, בהינתן טריגר כזה או אחר. אולם המציאות והנתונים ממש לא צריכים לגרום לנו להניח שאנו בפני בתרחיש דומה לזה של שנת 2000, או כזה שחוו מניות ספקולטיביות שהתנפחו בשנת 2020.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

• ה-FED הוריד כצפוי את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.75%-4%. בנוסף, הבנק המרכזי הודיע על עצירת צמצום המאזן בדצמבר, תהליך שנמשך מזה 3 שנים. נגיד הבנק הדגיש את ההאטה בשוק העבודה כגורם המרכזי להחלטה להוריד ריבית, אולם מנגד הבהיר שהורדה נוספת בדצמבר אינה וודאית ותלויה בנתונים (אם וכאשר יפורסמו).
• מדד המחירים עלה באוקטובר ב-0.3% והליבה ב-0.2%, שניהם נמוכים ב-0.1% מהציפיות. המדד הראשי עלה לקצב שנתי של 3% מ-2.9% בחודש קודם לכן. מדד הליבה ירד לרמה של 3% מ-3.1%. סעיף האנרגיה האיץ באוקטובר, אולם סעיפי דיור ומזון הציגו עליות מתונות.
• מדד ה-ISM למגזר התעשיה עלה באוקטובר לרמה של 49.1 נקודות מ-48.7 בחודש קודם לכן. זהו חודש שביעי ברציפות של רמת התכווצות. סעיף תפוקה הציג שיפור ומנגד סעיף הזמנות חדשות ירד. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 50 נקודות, מ-52 בחודש קודם לכן. סעיפי פעילות עסקית, הזמנות חדשות ומלאים הציגו חולשה.

אירופה

• ה-ECB הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי ברמה של 2%, ישיבה שלישית ברציפות. בבנק המרכזי ציינו שהאינפלציה קרובה ליעד של 2% ומעריכים כי היא צפויה להיוותר ברמות אלו בהמשך. הכלכלה ממשיכה לצמוח ושוק העבודה יציב, על אף האתגרים מצד הסחר הגלובאלי. ישנה עדיין אי וודאות רבה לגבי העתיד, עקב המשך מתיחויות גיאופוליטיות, ועל כן החלטות יתקבלו על בסיס פרטני מישיבה לישיבה.
• על פי האומדן הראשון, כלכלת גוש האירו צמחה ברבעון השלישי ב-0.2%, מעל הצפי של 0.1%. צרפת הפתיעה לטובה עקב עלייה בייצוא, וגם ספרד הציגה צמיחה נאה. מנגד, גרמניה הציגה סטגנציה.
• האינפלציה בגוש האירו עלתה לקצב שנתי של 2.2%, מ-2% בחודש קודם לכן, בהתאם לצפי. מדד הליבה עלה לקצב שנתי של 2.4%, לעומת צפי שיוותר ברמה של 2.3%.
• מדד מנהלי הרכש לגוש האירו למגזר התעשיה עלה לרמה נייטראלית של 50 נקודות, מ-49.8 בחודש קודם לכן. מדד מגזר השירותים עלה לרמה של 52.6, הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2024.
• המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו באוקטובר ב-0.1%. הקצב השנתי ירד לרמה של 1% בלבד, קצב הצמיחה הנמוך ביותר מאז יולי 2024.
• שיעור האבטלה בגוש האירו עלה באוקטובר לרמה של 6.3%, מ-6.2% בחודש קודם לכן.
• מדד הסנטימנט הכלכלי של גוש האירו ירד לרמה של 22.7 נקודות מ-26.1 בחודש קודם לכן, בין היתר על רקע אי הוודאות הפוליטית בצרפת.
• קצב האינפלציה בבריטניה נותר ללא שינוי באוקטובר ברמה שנתית של 3.8%. מדד הליבה ירד ל-3.5% מ-3.6% בחודש קודם לכן, לעומת צפי שיעלה לקצב של 3.7%.

ישראל

• חודש אוקטובר עמד ללא ספק בסימן סיום המלחמה והחזרת כל החטופים החיים חזרה הביתה. מכאן קדימה, ההערכה היא כי הסנטימנט החיובי עשוי להביא לזינוק חד-פעמי בצריכה הפרטית ובזהירות המתבקשת, נראה כי ירידת פרמיית הסיכון של ישראל תוביל להורדת ריבית כבר בנובמבר. יתרה מזו, גם סיום פרק הלחימה, לא בהכרח ישפיע בצורה מהירה על שוק התעסוקה שכן הצורך בחיילי מילואים יימשך לתוך השנה הקרובה לפחות. על כל פנים, נראה כי דווקא הימשכות המלחמה לפרק זמן שלא היה כמותו הוא זה שיגרום לכך שסיומה יביא לאפקט חיובי מתון יותר לעומת מלחמות / מבצעים צבאיים בעבר שכן הציבור כבר התמודד עם תוצרי הלוואי הכלכליים של המלחמה. כך למשל, עוד טרם סיום המלחמה היה שוק העבודה הדוק מאוד וממוצע הנע של סך רכישות הציבור בכרטיסי אשראי החל לצבור תאוצה עוד עם סיום מבצע "עם כלביא". מעבר לכך, גם הכנסות המדינה ממיסים ממשיכות להתקדם בקצב משביע רצון חרף קצה הוצאות ממשלתיות שנותר גבוה ( ושישאיר את הגרעון הממשלתי ברמה גבוהה יחסית גם בשנת 2026). פרמיית הסיכון של ישראל יורדת בהדרגה והיא מתקרבת לרמה שנרשמה ערב המלחמה. על אף שדירוג האשראי הרשמי של ישראל טרם מראה סימני התאוששות, הרי שהירידה מצביעה על כך שהמשקיעים כבר העלו את דירוג האשראי בפועל. הדבר בא לידי ביטוי גם בגזרת שוק המט"ח, כאשר השקל החל להתחזק כבר במהלך השנה החולפת, עוד בטרם סיום המלחמה.

• מדד חודש ספטמבר – המדד ירד ב-0.6% לעומת ממוצע תחזיות החזאים שעמד על ירידה של 3%. קצב האינפלציה השנתי ירד ל-2.5%. מרבית סעיפי המדד הציגו ירידות ובלטו בעיקר סעיפי המזון, פירות וירקות, אחזקת הדירה והתקשורת. מעבר להימצאות מדד המחירים בתוך טווח היעד של בנק ישראל (ב"י), הירידה בקצב האינפלציה תומכת גם היא בהורדת ריבית כמו גם ירידת פרמיית הסיכון של ישראל אם כי הקונצנזוס בשוק ההון הוא שקצב הורדות הריבית לאחר ההפחתה הראשונה יהיה מתון זאת לאור התייחסותו של נגיד ב"י לנושא באוקטובר באומרו מסר בנוסח זה.

אחר

• הצמיחה ביפן הסתכמה ב-0.5% ברבעון השני, לעומת 0.3% באומדן הקודם. סעיפי צריכה פרטית וסחר חוץ תרמו לשיפור, טרם כניסת המכסים לתוקף. האינפלציה ביפן עלתה לקצב שנתי של 2.9% מ-2.7% בחודש קודם לכן, אולם מדד הליבה האט לקצב שנתי של 3%, הנמוך מאז חודש אפריל.
• הייצוא הסיני האיץ בחזרה לקצב שנתי של 8.3%. הייצוא לארה"ב ירד בחדות עקב מדיניות המכסים, אולם חלה עליה נאה בייצוא למדינות אסיה והאיחוד האירופאי. הייבוא צמח באופן מפתיע לקצב שנתי של 7.4%, הגבוה ביותר מאז אפריל 2024. האינפלציה בסין עומדת על קצב שנתי שלילי של 0.3%-, לעומת 0.4%- בחודש קודם לכן, וממשיכה להצביע על סביבת ביקושים ממותנת.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

• חודש חיובי נוסף, על רקע השגת הסכמי סחר וירידה במתיחויות הגיאופוליטיות (לפחות לבינתיים). מדד ה-S&P 500 עלה ב 2.3% (16.3%), תוך שהמתיחות בין ארה"ב לסין נרגעת ועל רקע עונת דו"חות טובה מאוד והמשך אינדיקציות לצמיחת ההשקעות ב-AI. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי עלה ב-2.6% (15.4%), על רקע עמידות שהצמיחה הכלכלית מפגינה בינתיים, למרות אתגרי המכסים והאירועים הפוליטיים ביבשת. מדד השווקים המתעוררים ממשיך לבלוט לטובה ועלה באוקטובר ב-4.1% (30.3%). השוק הסיני דווקא נחלש וירד באוקטובר, אולם שוקי אסיה אחרים, בדגש על קוריאה, הציגו עליות מרשימות. השוק היפני עלה החודש באופן חריג מאוד, על רקע בחירתה של ראשת הממשלה החדשה, שהצהירה שתנקוט במדיניות פיסקאלית מרחיבה מאוד.
• ברמה הסקטוריאלית, חברות הטכנולוגיה ממשיכות להוביל את השוק, על רקע דו"חות טובים והמשך צמיחת ההשקעות בבינה מלאכותית. סקטור הפארמה גם הוא בלט לטובה באוקטובר. ענפי חומרי גלם, פיננסים ונדל"ן בלטו בחולשתם.

אג"ח ומטבעות

• • ירידת תשואות מרשימה נבלמה מעט לקראת סוף החודש, על רקע הספקות שה-FED שידר לשוק בנוגע להורדת ריבית בדצמבר. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה באוקטובר ב-7 נ"ב (49-) לרמה של 4.08%. מדדי אג"ח קונצרני פתחו מרווחים באופן מינורי. מדד אג"חים בינוניים בדירוג השקעה עלה ב-0.4% (7%) ומדד אג"חים HY עלה ב-0.1% (7.4%).
  • מדדי האג"ח בישראל הציגו באוקטובר תשואות נאות ביותר על רקע ירידת פרמיות הסיכון של ישראל והגדילו לעשות האג"ח השקליות: מדד תל-גוב 5+ של האג"ח הממשלתיות הארוכות עלה בשיעור של כ-2.3% בעוד שהמדד המקביל צמוד המדד עלה בשיעור מתון יותר של 0.75%. באפיק הקונצרני, תמונה דומה כאשר מדד תל בונד שקלי 50 עלה בשיעור של 1.35% ומדד תל בונד 60 עלה בשיעור של כ-0.7%.
  • הדולר המשיך להציג התאוששות מסוימת מול סל המטבעות העולמי ועלה באוקטובר ב-2.1% (8%-). עיקר התחזקות המטבע האמריקאי חלה מול היין היפני והליש"ט.
  • מול השקל, נחלש הדולר באוקטובר בשיעור של 1.62%  – אך טבעי על רקע החדשות החיוביות מעזה.

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>