חודש יולי צפוי להיות חודש מכריע בנושא המכסים ויחסי הסחר
תאריך פרסום: יולי 2025
מנקודת המבט שלנו, יוני 2025 ייזכר כאחד החודשים הדרמטיים ביותר בתולדות העם. לא שחסרו לנו דרמות בשנים האחרונות, אולם אין ספק ש"מלחמת 12 הימים" מול איראן יכולה להוות Game Changer חיובי אמיתי לכלל המזרח התיכון, ואולי אף מעבר לכך. העניין הוא שגם מנקודת מבט גלובאלית, אירוע נפיץ זה היווה פוטנציאל לייצר דרמה משמעותית, אולם באופן לא חיובי כלל. חששות כבדים ממלחמה כוללת במזרח התיכון, שקיעה אמריקאית במלחמה ממושכת ויקרה (טראומת עירק ואפגניסטן), חסימת נתיבי סחר, מחירי חבית נפט תלת-ספרתיים ולקינוח מלחמת עולם שלישית. לשמחתו של העולם כולו, ולשביעות רצונם של המשקיעים, השפעות המלחמה לא חצו את גבולות המזרח התיכון. התקיפה האמריקאית באיראן הייתה נקודתית מאוד, התגובה האיראנית הייתה מגוחכת ולפני שהספקנו להתבדח עליה הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ הנחית הפסקת אש וחזרה לשולחן המו"מ. אין לדעת כמובן לאן יתגלגלו הדברים בהמשך, אולם נכון לרגעים אילו מדובר בתוצאה אידיאלית עבור טראמפ, והשווקים צריכים להיות מעודדים מכך. אפשר לחזור להתעסק בדברים הרגילים והמשעממים כגון מכסים, מדיניות מוניטארית, נתונים כלכליים וכו'. לזכותם של השווקים ייאמר שגם תוך כדי התגלגלות המלחמה, מדדי המניות המובילים לא הגיבו באופן חריג, על אף עלייה חדה במחירי הנפט וחששות מהידרדרות למלחמה כוללת. קיבלנו עדות נוספת לחזרתו בגדול של הסנטימנט החיובי בשווקים, מה שבא לידי ביטוי גם בשיאים חדשים של מדדי המניות המובילים בארה"ב. תחושת ה-FOMO חוזרת להציק לכל מי שאינו בפוזיציה מלאה, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מלא מעט אתגרים שמחכים ממש מעבר לפינה.
ועידת נאט"ו ייצרה חדשות טובות לחברות באירופה ולאמריקאים
חודש יוני היה חיובי מאוד לא רק עבור המשקיעים, אלא גם עבור הנשיא האמריקאי. הפעולה הנקודתית באיראן, שהביאה לסיום המערכה (לפחות בשלב זה) ולהשתקה של כל מבקריו החרדתיים מההשלכות של התערבות זו, לא הייתה ההישג היחיד. בוועידת נאט"ו הסכימו חברות הארגון להגדיל את תקציב הביטחון ל-5% מהתמ"ג עד לשנת 2035. לא ברור איך כלל חברות הארגון יוכלו לעמוד ביעד שאפתני זה, שנכון להיום עומד על 2% בלבד. אולם זו כבר לא תהיה בעיה של הנשיא הנוכחי. נכון לעכשיו זהו הישג נוסף שמנקודת המבט של המשקיעים מראה שיש לו יכולת לגרום למנהיגים בעולם ללכת לכיוון בו הוא מעוניין. ידיעה זו נתפסה כחדשות טובות עבור החברות באירופה, שייהנו מגידול בהשקעות הממשלתיות. אולם הלך הדברים מהווה חדשות לא פחות טובות גם עבור האמריקאים, שיכולים להתעודד מהיכולת של טראמפ להביא הסכמים שמשרתים את האינטרס שלהם. הישג נוסף שהשיג טראמפ ביוני הוא ההודעה של קנדה בסוף החודש, כי היא מבטלת את המס על שירותים דיגיטליים של חברות אמריקאיות, לאחר שאיים כי יעניש אותם אם לא יעשו כך. כמו כן, נחתם הסכם סחר מול סין, שגולת הכותרת שלו הינה המשך אספקה של אותם מחצבים ומינרלים נדירים (Rare Earth Minerals), שמהווים חומר גלם נחוץ לתעשיות בעלות חשיבות עליונה. כמו כן, מספר חברים בבנק המרכזי האמריקאי מתחילים לאותת על נכונות לתמוך בהורדות ריבית כבר בקרוב, על אף ההתעקשות של יו"ר הפד, ג'רום פאוול, להמשיך ולהמתין. ישנה אפשרות שהם עושים זאת עקב האמירה של טראמפ כי הוא יודיע על זהות הנגיד החדש כבר בחודשים הקרובים, על אף שזה יכנס לתפקידו רק באמצע 2026. יתכן ואותם חברי FED, המעוניינים בתפקיד הנחשק, מנסים להתחבב על הנשיא וליישר עימו קו. בכך טראמפ מצליח לעקוף את הנגיד ולשדר לשוק מסרים יוניים, בזמן שפאוול ממשיך לדבוק בעמדתו.
הפד לא מתרגש מהתמתנות בנתוני האינפלציה
על אף השיאים החדשים בשוק, וההצלחות של טראמפ במספר גזרות, ישנם לא מעט אתגרים בטווח הקצר. כזכור, הרבעון השני של השנה החל עם הכרזת המכסים הדרמטית של טראמפ במה שהוא כינה Liberation Day. מאז עברו הרבה מים בנהר, אולם גם תחילתו של הרבעון השלישי עשויה להיות דרמטית, עם פקיעת 90 ימי ה"חסד" שטראמפ הקציב לניהול מו"מ מול שותפות הסחר. באופן אירוני, דווקא סין, שהוחרגה מאותם ימי חסד, כבר הגיעה להסכמות עם ארה"ב. זאת בזמן שמול מרבית המדיניות טרם נחתמו הסכמים חדשים. לטענת הממשל האמריקאי, ישנה התקדמות משמעותית עם מדינות נוספות, אולם כבר שמענו לא מעט הצהרות מסוג זה עד כה. החולשה של הדולר האמריקאי ממשיכה לאותת על חששות של המשקיעים לגבי עתיד מעמדו בעולם, וכן גם שוק האג"ח ממשיך לגלם פרמיות גבוהות בטווחים הארוכים. זאת על אף המשך התרחבות פערי הריביות בין ארה"ב למרבית השווקים המרכזיים, מה שאמור במצב עולם נורמאלי לחזק את הדולר. האישור הצפוי של התוכנית הכלכלית של טראמפ (One Big Beautiful Bill) וההשלכות הגירעוניות שלו יכולים להוסיף לחץ נוסף בכיוון זה. כמו כן, המשך התמתנות בנתוני האינפלציה לא מרגש את הבנק המרכזי, שחוזה דווקא האצה לקראת סוף השנה, עקב השפעות המכסים. במידה וה-FED צודק, מדובר בסיכון שהמשקיעים לא ממש מתמחרים. נתונים רבים מצביעים על מגמת היחלשות בצריכה הפרטית, מגמה שלא צפויה להשתפר ככל שהריבית תיוותר ברמה מרסנת. בסיטואציה זו ישנו סימן שאלה בקשר ליכולת של חברות לגלגל עלויות על הצרכנים, מה שיביא לפגיעה ברווחיותן. במידה והן כן יחליטו לגלגל עלויות בכח, הרי שהצריכה צפויה להתמתן עוד יותר, מה שגם יפגע בחברות ובכלכלה כולה. לגבי עניין המכסים, לא נופתע אם טראמפ יצהיר על הארכה נוספת של ההשהיה. בכל זאת הוא היה עסוק בלא מעט עניינם אחרים לאחרונה. טראמפ שינה לחלוטין את גישת הרבעון הראשון של Short Term Pain לגישה הרבה יותר ידידותית לשווקים. על כן פחות סביר שהוא יבצע "הפיכת שולחנות", אלא ישלח איומים נקודתיים, כפי שעשה לאחרונה מול קנדה וספרד. בסנטימנט הנוכחי של השוק, לא זה מה שצפוי להפוך את המגמה.
שונות חסרת תקדים בין חברי ה-FED
נתוני המאקרו ממשיכים ברובם להצביע על המשך המגמה של החודשים האחרונים. האינפלציה ממשיכה להתמתן ומזה מספר חודשים מפתיעה לטובה כלפי מטה. ברמה הטכנית, בחודשיים הקרובים צפויים לצאת מהחישוב השנתי שני מדדים אפסיים של יוני-יולי 2024, כך שאנו עשויים לחוות עליה נקודתית בקצב. ה-FED עשוי לנצל זאת כדי לחזק את טענותיו לגבי הצורך להמשיך ולהחזיק את הריבית ללא שינוי. זאת בזמן שנתוני הצריכה ושוק העבודה ממשיכים להצביע ברובם על התקררות. נתוני הצריכה הפרטית ברבעון הראשון, כפי שמשתקף מנתוני התוצר הסופיים, היו החלשים ביותר מאז שנת הקורונה ב-2020. בנוסף, גם נתוני שוק הנדל"ן, כפי שבאים לידי ביטוי במדד הקבלנים, מצביעים על התקרבות מחודשת לרמות שפל. ב-FED ישנה שונות חסרת תקדים בין קבוצת הניצים, שתומכים בהותרת הריבית ללא שינוי עד לסוף השנה, לבין אלו שעדיין מחזיקים בציפייה ל-2 הורדות ריבית. עקב כך, על אף ירידת תשואות החודש, שוק האג"ח ממשיך לשהות ברמת תשואות גבוהה יחסית. זאת בזמן שבגוש האירו הריבית כבר ירדה לרמה של 2% ובשוויץ חזרה ל-0%. מה שבכל זאת עשוי לתמוך בהמשך הותרת הריבית ללא שינוי הינו המדיניות הכלכלית של הממשל, שכרגע לא נראה שהיא הולכת בכיוון של הקטנת הגירעון. כמו כן, הממשל מתכנן להקל את דרישות ההון הרגולטוריות על הבנקים. הקלה זו עשויה להצמיח את שוק האשראי והנזילות בכלכלה, דבר שמייתר את הצורך להוריד ריבית ועשוי לייצר לחצים אינפלציוניים פנימיים, לצד אילו של המכסים.
זרימת כסף מרובה לשוק ממשקי הבית
עליית המדדים לרמות שיא מציבה את שוק המניות שוב במקום של תמחורים גבוהים, זאת בזמן שצמיחת הרווחים של החברות צפויה דווקא להאט ברבעון הקרוב לקצב חד ספרתי מתון. מספר ענפים צפויים אף להציג צמיחה שלילית ברווחים. מנגד, סקטור הטכנולוגיה חוזר להוביל את השוק ובגדול. צמיחת ה-EPS בסקטור זה צפויה להמשיך להציג מספרים נאים ברבעון הקרוב. מכאן, ככל שהקטר המרכזי של המדדים האמריקאים ימשיך להנות ממומנטום חיובי, ניתן יהיה להמשיך להיות אופטימיים לגבי ביצועי המדד כולו. כמו כן, כסף רב זורם לשוק מצד משקי הבית, אשר עושים זאת ברובם דרך מכשירים פאסיביים (ETFים). תנועה זו של כספים מקטינה את רגישות השוק לתמחור גבוה, לעומת מצבים בהם הכסף החכם הינו זה שמניע את השווקים. השווקים באירופה, אשר רצו חזק למעלה בתחילת השנה ומצויים ברמת תמחור לכאורה נוחה יותר מזו של השוק האמריקאי, דווקא עצרו ביוני. נראה כי מרבית המומנטום החיובי בהם הגיע לידי מיצוי. ה-ECB מתקרב לסיום סייקל הורדות הריבית, הנתונים הכלכליים צפויים להאט, ההתאוששות המרשימה של המדדים האמריקאים בולמת את תחושת הנחיצות לבצע רה-אלוקציה מחוץ לארה"ב, המלחמה בין רוסיה לאוקראינה לא מראה סימני סיום וסוגיית יחסי הסחר עם ארה"ב טרם נפתרה. במידה והסנטימנט החיובי בשוק האירופאי לא יתרומם בחזרה ברבעון השלישי, ניתן יהיה להסיק כי גם הפעם מדובר היה במהלך נקודתי לטווח קצר, וכי הדומיננטיות של השוק האמריקאי עדיין רחוקה מלהתערער.
אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:
ארה"ב
- המשק האמריקאי הוסיף ביוני 139 אלף משרות, מעל הצפי של 130 אלף. כמדי חודש, נתוני החודשים הקודמים עודכנו מטה ב-95 אלף משרות. מגזר הבריאות בלט בגיוסים, לצד פנאי ואירוח. המגזר הממשלתי ממשיך לקצץ משרות. שיעור האבטלה נותר ברמה של 4.2%. השכר השעתי עלה ב-0.4% והקצב השנתי האיץ לרמה של 3.9%, לעומת צפי שיאט ל-3.7%.
- ה-FED הותיר כצפוי את הריבית ברמה של 4.25%-4.50%, תוך המשך נקיטת גישה ניצית יחסית לאור אי הוודאות בקשר להשפעה העתידית של מדיניות המכסים. חציון תחזיות הריבית של חברי הבנק עומד על 2 הורדות השנה, אולם תוך שונות גבוהה וציפייה של לא מעט חברים לאי הורדה כלל. תחזית האינפלציה עלתה ל-3% השנה, על אף מגמת ההתמתנות בחודשים האחרונים. מנגד, תחזית הצמיחה נחתכה ל-1.4%, לעומת 1.7% בתחזית הקודמת. תחזית שיעור האבטלה עודכנה מעט מעלה ל-4.5% בסוף השנה.
- על פי האומדן הסופי, התמ"ג האמריקאי התכווץ ברבעון הראשון ב-0.5% (במונחים שנתיים), לעומת 0.2%- באומדן הקודם. הצריכה הפרטית צמחה ב-0.5% בלבד, הנתון הנמוך ביותר מאז שנת 2020. בנוסף, עדכון מטה של נתוני סחר חוץ הוביל לירידה באומדן זה.
- חודש נוסף של הפתעה חיובית במדד המחירים לצרכן. המדד הראשי עלה ב-0.1% בלבד, לעומת צפי של 0.2%. הקצב השנתי עלה מעט, ל-2.4%, לעומת צפי שיעלה ל-2.5%. מדד הליבה עלה ב-0.1%, לעומת צפי של 0.3%. הקצב השנתי נותר ברמה של 2.8%.
- מדד ה-ISM למגזר התעשיה ירד בחודש יוני לרמה של 48.5 נקודות וממשיך מגמה של האטה מתגברת בסקטור זה. הזמנות לייצוא בלטו בחולשתן, לצד האטה בהזמנות חדשות ותעסוקה. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 49.9 נקודות מ-51.6 בחודש קודם לכן. המדד נכנס לטריטוריית התכווצות לראשונה מאז יוני 2024. הזמנות חדשות וסעיף צבר הזמנות ירדו באפן משמעותי, בזמן שחלה עליה נוספת בסעיף לחצי מחירים.
- המכירות הקמעונאיות ירדו ביוני ב-0.9%, מתחת לצפי לירידה של 0.7%. הירידה בצריכה מבטאת את התיקון לעליה החדה שחלה טרם כניסת המכסים לתוקף. הקצב השנתי האט ל-3.3% מ-5% בחודש קודם לכן, הקצב הנמוך ביותר מאז אוקטובר שנה שעברה.
אירופה
- ה-ECB הוריד כצפוי פעם נוספת את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.00%, הורדה שמינית בתהליך ההקלה הנוכחי. תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ירדה ל-2% (2.3% בתחזית הקודמת) ו-1.6% בשנת 2026 (1.9% בתחזית הקודמת). כמו כן, בבנק המרכזי מציינים את פוטנציאל ההאטה, הן של הצמיחה והן של האינפלציה, לאור מתיחות הסחר.
- על פי האומדן השלישי, התוצר של גוש האירו צמח ברבעון הראשון ב-0.6%, לעומת 0.4% באומדן הקודם.
- האינפלציה בגוש האירו ירדה לקצב שנתי של 1.9%, מ-2.2% בחודש קודם לכן, וחזרה שוב מתחת ליעד. מדד הליבה ירד לקצב שנתי של 2.3% מ-2.7% בחודש קודם לכן, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2021.
- מדד מנהלי הרכש של גוש האירו למגזר התעשיה נותר ביוני ללא שינוי, ברמה של 49.4 נקודות. סעיף הזמנות חדשות חזר לטריטוריה נייטראלית, לאחר כ-3 שנים של התכווצות בענף. מדד מגזר השירותים עלה מעט לרמה של 50 נקודות, לעומת 49.7 בחודש קודם לכן.
- המכירות הקמעונאיות עלו ביוני בגוש האירו ב-0.1%, בהתאם לצפי. הקצב השנתי עלה ל-2.3% מ-1.9% בחודש קודם לכן.
- מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו עלה החודש לרמה של 35.3 נקודות, מגמה המצביעה על אופטימיות לגבי המשך הפעילות הכלכלית בגוש.
- האינפלציה בבריטניה האטה מעט לקצב שנתי של 3.4%, מ 3.5% בחודש הקודם. מדד הליבה האט ל 3.5% מ 3.8% בחודש שעבר. הריבית בבריטניה נותרה החודש ללא שינוי ברמה של 4.25%.
- הבנק המרכזי בשוויץ הוריד את הריבית ל 0%, על רקע ירידת האינפלציה החודש לקצב שנתי שלילי של 0.1%-.
ישראל
- ערב המערכה מול איראן, נראה כי הנתונים הכלכליים היו בנאליים בעיקרם: על רקע עליית שכר המינימום בחודש אפריל, ניתן היה לראות גם עלייה בשכר הממוצע של העובדים בישראל במקביל לעליה במספר המשרות במשק. זאת ועוד, משרד האוצר עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה למשק השנה מ-4.3% ל-3.6% ולשנת 2026 משיעור של 5.3% ל-4.4%. אולם, מנגד הגדיל את התחזית להכנסות הממשלה מ-517.1 מיליארד ₪ ל-538.6 מיליארד ₪ כתוצאה מהגידול בהכנסות המדינה ממיסים בתחילת השנה בעיקר על רקע משיכת דיבידנדים מוקדמת.
- מדד המחירים לצרכן – מדד חודש מאי ירד בשיעור של 0.3% , מתחת לממוצע תחזיות האנליסטים שעמד על שיעור ממוצע של כ-0.1%. זאת הודות לסעיף "שירותי דיור בבעלות" שירד במדד חודש מאי ולסעיף מחירי הטיסות שירד בחדות לאחר העלייה החדה בחודש במדד אפריל. אולם ככלל, נראה כי כל סעיפי המדד שהמשיכו לעלות החודש עשו זאת בקצב איטי יותר לעומת הקצב שלהם במדד חודש אפריל.
- אין ספק שהאירוע המשמעותי של החודש החולף לא היה בכלל כלכלי אבל היו ועוד יהיו לו השלכות כלכליות משמעותיות – התקיפה הישראלית באיראן והתגובה האיראנית שבאה בעקבותיה. עם התחלת האירוע עלתה פרמיית הסיכון של ישראל בצורה מתונה יחסית ושער הדולר אמנם עלה בצורה אגרסיבית יחסית בפרק זמן קצר אולם עם היוודע דבר הצלחתה של ישראל בפעולה הזו, חזר הדולר כלעומת שבא והחל מיום 16.06 החל מסע התחזקות משמעותי של השקל. בדיעבד כמובן, כתוצאה מההצלחה הישראלית במבצע הצבאי מול איראן, החל ראלי מטורף בשוק המניות הישראלי שכמותו לא חווינו לפחות מאז היציאה מסגרי הקורונה. זאת מתוך הנחה שתקיפה ישראלית (ואמריקאית ) מוצלחת יכולה לגרום לירידה משמעותית של פרמיית הסיכון של ישראל בטווח של מספר שנים קדימה. יחד עם זאת, הציפיות לצמיחה מהירה של המשק המקומי ביום שלאחר סיום המערכה הצבאית מעט מוגזמות מאחר והצריכה הפרטית ושוק העבודה לא משדרים מצוקה ערב המלחמה או במהלכה – מקום שממנו ניתן לצפות לשיפור משמעותי כלפי מעלה, נהפוך הוא, דווקא האיתנות של שני הגורמים הללו מעידה על כך שלא קיים בהם פוטנציאל שיפור משמעותי. יתרה מזו, בניגוד לתקופת הקורונה למשל, הציבור לא זכה בסבב הזה להזרקת מזומנים שתרמה לשיפור בכלכלה ב"יום שאחרי", כפי שקרה באותה תקופה. הסעיף בתוצר שיושפע לחיוב בצורה המשמעותית יותר הוא סעיף ההשקעה שצפוי לזכות בגידול משמעותי בעיקר הודות לצורך לאשש את התשתיות האזרחיות במקומות שנפגעו.
לאור התחזיות הצפויות לגידול בגרעון השנה אל מעל ל-6% (ובשנים הבאות) כפועל יוצא של הוצאות הביטחון הגדלות "ביום שאחרי המלחמה" לא נותר אלא לתלות תקווה ביכולות של המשק המקומי לצמוח לאחר מערכות צבאיות בכדי שיימצא מקור תקציבי שלא יצריך העלאות מיסים נוספות.
אחר
- הייצוא הסיני האט ביוני לקצב שנתי של 4.8%, לעומת 8.1% בחודש הקודם, ביטוי להאטה לעומת הביקושים בחודשים הקודמים טרם כניסת המכסים לתוקף. הייבוא ירד להתכווצות שנתית של 3.4%-, ביטוי לביקושים מקומיים חלשים.
- האינפלציה ביפן ירדה מעט לקצב שנתי של 3.5%, מ-3.6% בחודש קודם לכן. מנגד, מדד הליבה עלה לקצב שנתי של 3.3% וממשיך מגמת עליה עקבית מאז יולי 2024. הבנק המרכזי הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, וציין שהחל מחודש אפריל שנה הבאה הוא צפוי להאט את קצב רכישת האג"חים.
ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):
מניות
- יוני התאפיין בהמשך התאוששות נאה מאוד של השוק האמריקאי, בזמן שבאירופה המגמה החיובית של תחילת השנה נעצרה. מדד ה-S&P 500 עלה ב-5% (5.5%), על רקע המשך התמתנות האינפלציה ונתונים המצביעים כי המשק האמריקאי אינו עומד בפני מיתון, ובהובלה מובהקת של סקטור הטכנולוגיה. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי ירד ב-1.2% (8.8%), על רקע חוסר התקדמות במו"מ מול ארה"ב בנוגע ליחסי הסחר וציפיות לנתונים חלשים יותר בהמשך. מדד השווקים המתעוררים עלה ב-6.2% (14.2%), תוך התבלטות לטובה של מדדי קוריאה וטאיוואן, לאור חשיפתם לתעשיות טכנולוגיות ושבבים בפרט, שתפקדו טוב מאוד ביוני.
- ברמה הענפית המגמה של חודש מאי המשיכה ביתר שאת גם ביוני. ענפי טכנולוגיה ושירותי תקשורת בלטו באופן מובהק מעל שאר הסקטורים. ענפים דפנסיביים כגון צריכה בסיסית, נדל"ן, בריאות ותשתיות הציגו ביצועי חסר.
- השוק בישראל הפגין ביצועים יוצאי דופן על רקע הישגיה יוצאי הדופן של ישראל במערכה מול איראן ובפרט לאחר הצטרפותה של ארה"ב לפעולה. מדד ת"א 35 עלה בשיעור של כ-9.5% , ת"א 90 עלה בשיעור חד יותר של כ-14.4%. גם מדדי חברות הביטוח וחברות הבניה לא טמנו ידן בצלחת ועלו בשיעור של כ-26.7% וכ-28.3% בהתאמה.
אג"ח ומטבעות
- נתוני אינפלציה נמוכים ברובם והתגברות הציפיות לשתי הורדות ריבית השנה הובילו לירידת תשואות של 18 נ"ב באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים (34-), לרמה של 4.22%. המגמה החיובית בשווקים הובילה לצמצום מרווחים קל באפיק הקונצרני. מדד אג"ח חברות בינוני בדירוג השקעה עלה ב 1.3% (4.4%) ומדד אג"ח HY עלה ב 2% (4.6%).
- מדדי האג"ח המקומיים עלו בשיעורים נאים במקביל לעליה במדדי המניות. מדד תל בונד שקלי עלה בשיעור של 1.76% , מדד תל בונד 20 עלה בשיעור של 1.94% ומדד תל-גוב כללי המכיל את כלל האג"ח הממשלתיות בישראל , עלה בשיעור של 2.13%.
- הדולר המשיך להיחלש ביוני מול סל המטבעות העולמי, בעיקר מול המטבעות האירופאים. המטבע האמריקאי ירד ב-2.5% (10.7%-), בדגש על ירידה מול האירו והפר"ש. מול היין היפני הדולר נחלש באופן מינורי בלבד. גם מול השקל הדולר נחלש משמעותית מאותן סיבות שגרמו לעליה משמעותית במניות ובאג"ח והוא רשם תשואה שלילית של 4.12% .
לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>