יולי 2025 בשווקים: למשקיעים יש סיבות להיות אופטימיים לאור חתימה על הסכמי הסחר

בטווח הזמן הקצר, האצה בהשקעות ספקולטיביות עשויה להוביל לעליה בתנודתיות

תאריך פרסום: אוגוסט 2025

לאחר הדרמות הגיאופוליטיות של חודש יוני, לאור המלחמה בין ישראל לאיראן וההצטרפות הנקודתית של ארה"ב למערכה, המוקד בחודש יולי חזר במהירות לנושא המכסים ומתיחויות הסחר. אולם באופן מפתיע (או שאולי כבר לא כל כך), על אף הצהרות דרמתיות של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ במהלך יולי על הטלת מכסי ענישה גלובאליים בשיעור של 30% החל מה 1 לאוגוסט, וללא דחיות נוספות, המשקיעים למדו להבחין בין מילים בומבסטיות למדיניות בפועל. כל עוד טראמפ הינו זה שיושב בבית הלבן, אין למשקיעים שום ברירה אחרת. השוק המשיך לנוע כלפי מעלה ולשבור שיאים חדשים, תוך שהמשקיעים מהמרים על כך שלמרות החרפת איומי המכסים על מדינות רבות, לבסוף רוב הצדדים יגיעו להסכמי סחר חדשים עם ארה"ב. החלק האחרון של יולי, שעמד בסימן הסכמות ופשרות, העיד על כך שהמשקיעים צדקו בהימור שלהם. גם ההתכתשויות בין טראמפ ליו"ר ה-FED, ג'רום פאוול, איומי הסרק של הנשיא לכיוונו של פאוול והספקולציות לגבי התפטרותו האפשרית, נחסמים לחלוטין במסננת רעשי הרקע של השוק.

ירידה ברמת חוסר הוודאות הגלובאלית, שעדיין אינה נמוכה

במבט קדימה, ישנה סיבה להמשיך לדבוק בצד האופטימי, אולם ישנם גם צדדים שצריכים להדליק נורת אזהרה מסוימת. ארה"ב חתמה על הסכמי סחר עם מרבית שותפות הסחר המרכזיות שלה – האיחוד האירופאי, יפן, דרום קוריאה, בריטניה ועוד. כמו כן, האמריקאים הפגינו גמישות רבה מול סין והודיעו על 90 ימים נוספים לניהול מו"מ, על מנת להשיג הסכם סחר סופי. דווקא מול הודו, שהסתמנה במהלך החודש ככזו שצפויה להיות מהראשונות שיסגרו הסכם מול האמריקאים, טרם הושג הסכם סופי. בנוסף למדינות שצויינו נחתמו הסכמים מול מדינות נוספות, ובסה"כ חלק לא קטן מאי-הוודאות שעטפה את הכלכלה בחודשים האחרונים הוסרה. אפשר להתווכח לגבי העלות מול התועלת של מציאות הסחר החדשה. אולם בפועל יש הסכמים שמקנים וודאות לממשלות ולמגזר העיסקי לגבי המציאות בה הם פועלים מעתה ואילך. גם אם באופן אבסולוטי רמת אי-הוודאות הגלובאלית אינה נמוכה כלל, באופן יחסי אי-הוודאות התמתנה, דבר שהינו הפרמטר החשוב ביותר עבור שוק ההון. לכל הסכם יש ניואנסים משלו, אולם ישנם מאפיינים משותפים לכולם. דבר ראשון, שיעור מכס בסיסי של 15% על מרבית המוצרים, למעט החרגה של תחומים ספציפיים ומס גבוה יותר על מוצרים אחרים כגון מתכות. כמו כן, ישנה התחייבות של המדינות להשקעות ורכש משמעותיים בהיקף של מאות מיליארדי דולרים בארה"ב, בתחומים כגון תשתיות, טכנולוגיה, חקלאות, תעשיות ביטחוניות ועוד. בנוסף, ארה"ב דרשה להוריד חסמים עבור חברות אמריקאיות לפעול במדינות אחרות מבחינה רגולטורית וחקיקתית. אין דרך לדעת כיום כמה מהתחייבויות אלו אכן יתממש, אולם נכון לרגע זה נראה שטראמפ בהחלט יכול לטעון להישגים חיוביים מבחינתו. מחצית השנה הראשונה לכהונתו של טראמפ התאפיינה בהפיכת שולחנות, איומים ויצירת זעזועים על מנת לגרום לכלום להבין שיש 'שריף' חדש בעיירה. כפי שציינו בעבר, זו הדרך של טראמפ לנהל מו"מ. להתחיל בדרישות ובאיומים מרחיקי לכת, על מנת להתכנס בסופו של דבר לתוצאה שמבחינתו היא מספקת. יש גבול כמה זמן יכולה הכלכלה לתפקד באי וודאות כה גבוהה. על מנת להגיע לבחירות אמצע הכהונה בשלהי 2026 במומנטום חיובי, טראמפ צריך לסיים את מרבית הזעזועים כבר השנה, על מנת שבשנת 2026 הכלכלה תרוץ באופן חלק על פי המציאות החדשה, ללא שיבושים רציניים (לפחות מהצד שלו). אם להשתמש במטאפורה מהעולם שלנו, הגיע הזמן שטראמפ יעבור מ Day Trading ל Buy & Hold.

מניות ה- Meme חזרו לרכז עניין – מה המשמעות?

אם כבר מדברים על Trading, נעבור לנקודות שמדליקות נורות אדומות, לפחות בטווח הקצר. הרגיעה בשוק ההון מביאה בזמן האחרון לעליה חדה בהיקפי המסחר הספקולטיבי באפיקים שאינם אמורים להוות עוגן השקעה סטנדרטי. מניות Meme למיניהן חוות עלייה משמעותית בחודש יולי בהתעניינות בהן ובהיקפי המסחר. המניה של רובינהוד, פלטפורמת המסחר המזוהה מאוד עם משקיעי ה-Meme, מזנקת בחדות ומהווה אינדיקציה להיקפי הספקולציות בשוק. באווירה זו כמובן שמטבעות הקריפטו גם הם מהווים חלק נכבד מהטרנד. בחודש האחרון חלו גיוסים מאסיביים של עשרות מיליארדי דולרים ל ETFים ומכשירי ההשקעה השונים שמשקיעים במטבעות אלו. מדדי הפחד מצויים בנקודה שמצביעה על אופטימיות יתר מובהקת, וכפי שציינו שוק ההון מפגין אדישות מפתיעה לדיווחים והצהרות שלפני מספר חודשים היו גורמים להרבה יותר עצבנות. שוק האג"ח גם הוא שותף למגמה הספקולטיבית, עם ירידת מרווחי אג"ח בסיכון גבוהה לרמות שקרובות לשפל ההיסטורי. בתוך אפיק האג"ח בסיכון גבוה חלה עליה בביקוש לשכבות הנחותות ביותר בקבוצת דירוג CCC. כל זאת על אף ריבית בסיס גבוהה בשוק, מה שלכאורה לא אמור לגרום למשקיעים לרוץ בכוח לשכבות הסיכון הגבוהות ביותר. בנקודה זו, מימוש טבעי שיחול בשוק עשוי להיות אגרסיבי יותר מתקופות אחרות. אולם כל עוד לא יחול אירוע משמעותי, בסה"כ כיוון האירועים האחרונים אמור לתמוך במגמה החיובית בטווח הארוך יותר.

שוק האג"ח מסרב להמר על ירידת ריבית מהירה

הנתונים הכלכליים שפורסמו בארה"ב ביולי לא הציגו שום דבר חדש. מכאן ניתן להבין את גישת ה-Wait and See של ה-FED, כל עוד השפעת המכסים מאחרת להגיע וקיימת אי-וודאות באשר לעוצמתה. נתוני התוצר הראשוניים היו חזקים מהצפי, אולם בעיקר על רקע סעיף הייבוא, שבתקופה זו בלתי אפשרי לחזות אותו. סעיפי הליבה, בדגש על הצריכה הפרטית, הציגו האטה. נתוני האינפלציה השונים יצאו גם הם על פי הצפי, או מעט מתחת. שוק האג"ח, כמו הבנק המרכזי, מסרב גם הוא להמר בינתיים על ירידת ריבית מהירה כפי שהיה רוצה הממשל האמריקאי. זאת על אף הנתונים השוטפים שבימים אחרים, ללא מכסים, היו מצדיקים זאת. פאוול עומד בלחצים פוליטיים לא פשוטים, שרק הולכים וגוברים. על אף הותרת הריבית ללא שינוי החודש, 2 חברים בוועדה הצביעו בעד הורדתה, בניגוד לעמדת הנגיד. מדובר באירוע חריג מאוד שלא התרחש מזה 3 עשורים. אין ספק שזה לא מקרי, בתקופה בה הממשל מנסה להשפיע באופן עקיף על מדיניות הריבית. למזלו של פאוול באוגוסט אין ישיבת ריבית, כך שיש לו חודשיים של שקט בגזרה זו. במידה והנתונים הכלכליים ימשיכו להציג התמתנות בפעילות הכלכלית ונתוני האינפלציה לא יפתיעו מעלה, יכול להיות של-FED יהיה נוח יותר להוריד ריבית בספטמבר, תחת הטענה שעבר מספיק זמן מאז תחילת מלחמת הסחר בשביל לקבוע שהשפעתה על האינפלציה אינה מהותית.

באירופה מחפשים 'סיפור' חדש שיסייע 'לתדלק' עליות נוספות

השווקים בעולם ממשיכים לעלות ברובם, אולם גם ביולי מסתמנת "עייפות" מסוימת של השווקים מחוץ לארה"ב, בדגש על אירופה. הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בהיחלשות של האירו, לאחר רצף עליות חד במחצית הראשונה של השנה. חוסר שביעות הרצון של מנהיגים באירופה מהסכם הסחר של האיחוד מול ארה"ב מהווה אינדיקציה לגבי איזה צד יוצא מרווח יותר, ומי פחות. לפני ההודעה על ההסכם היו תקוות שתעשיות מסוימות, כגון ענף הרכב, יזכו למכסות פטורות ממכס, מה שלא קרה לבסוף. תוכניות ההשקעה בתשתיות וביטחון שהוצגו בתחילת השנה כבר מגולמות במחירי החברות הרלוונטיות וכעת צריך סיפור חדש כדי לתדלק המשך עליות במדדי היבשת ה"מנומנמת". בגזרה המוניטארית ברור שתהליך הורדות הריבית קרוב מאוד למיצוי, כך שגם מכיוון זה לא צפויות בטווח הנראה לעין חדשות שיכולות להפתיע לטובה את השוק. כמו כן, ביפן מסתמנת מציאות לא פשוטה. ההודעה על הסכם הסחר הפתיעה תחילה את השוק היפני לטובה והביאה לעליה נאה במדדים, אולם זה היה מהלך רגעי וקצר מאוד. הממשלה איבדה את הרוב בבחירות לבית העליון של הפרלמנט, מה שיקשה על נקיטת מדיניות שתוביל ליציאה ממצב לא פשוט של אינפלציה מאיצה וחוב עצום שהריבית עליו עולה. הריבית על אג"ח ממשלתי ל-10 שנים ביפן עלתה לרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2008, ואג"ח ל-30 שנה לרמה שלא נראתה מזה 4 עשורים. עם יחס חוב/תוצר של 240%, מדובר באתגר לא פשוט כלל להתמודד עימו.

גוברים הסימנים להעמקת הטמעת תהליכים מבוססי בינה מלאכותית בקרב חברות

גם את חודש יולי לא ניתן לסכם מבלי להתייחס לקטר המרכזי שמושך את השוק האמריקאי מעלה, תעשיית הבינה המלאכותית והחברות הפועלות בתחום. כל חודש אנו מופתעים מחדש לא רק מהחידושים והפיתוחים המוצגים, אלא גם מהיקפי ההוצאות וההשקעות המפלצתיים שהתחום מייצר. מכרז של מפעילת תשתית החשמל הגדולה בארה"ב נסגר בחודש החולף במחיר למגה וואט שגבוה ב 22% מהמחיר שנסגר לפני שנה. מדובר בעליה חריגה מאוד, שממחישה את הביקוש האדיר של מרכזי דאטה שנבנים בקצב מסחרר, בהיקפי צריכה של ג'יגהוואט ואף מולטיג'יגהוואט. מדובר בהיקפי צריכה של ערים גדולות ואף מדינות. החברות המובילות מציגות צמיחה מרשימה בתחום הענן, שמכה בפער נאה את התחזיות המאוד חזקות של האנליסטים מלכתחילה. עקב כך, גם היקפי ההשקעות ההוניות גדלים, מתוך צורך לעמוד בצמיחת הביקושים לשירותי ענן לתעשיית ה AI. הממשל האמריקאי הציג ביולי תוכנית מקיפה להסרת חסמים, האצת פיתוחים בתחום הבינה המלאכותית, בניית תשתיות לאומיות לתעשייה ועוד. זאת בנוסף להשקעות ששותפות הסחר התחייבו כביכול לבצע בארה"ב, בין היתר בתחומים טכנולוגיים. מיתון המגבלות על ייצוא שבבים לסין ימשיך להבטיח כי מירוץ החימוש הטכנולוגי ימשך ויחייב את ארה"ב להשקיע בתחום בכל הכוח מבלי להשתהות, על מנת לא להיוותר מאחור. בנוסף, גוברים הסימנים כי המגזר העיסקי מטמיע יותר ויותר תהליכים מבוססי בינה מלאכותית בפעילותו. חברות מקטינות גיוסי עובדים ואף מבצעות פיטורים, לאור יכולות הבינה במלאכותית לבצע לא מעט מהפונקציות של אותם עובדים ו/או לאפשר לעובדים קיימים לייצר תפוקה גבוהה יותר. כמו כן, גוברת השכיחות של עסקים הדורשים מעובדים חדשים התמצאות בפלטפורמות AI  שונות. שימוש גובר ביכולות האג'נטיות (סוכני AI) של הפלטפורמות השונות דורש כוח מחשוב ואנרגיה גבוהים משמעותית מהשימושים ה"מסורתיים" (של עד לפני פחות משנה) של שאילתות צ'ט פשוטות, מה שמסביר את הצפי להמשך הגידול המאסיבי בהשקעות בתשתיות בתחום. על פי השמועות, במהלך אוגוסט צפויה להיות מושקת גירסת ChatGpt5, שעל פי לא מעט ספקולציות אמורה להציג קפיצת מדרגה טכנולוגית חדשה. המשמעות הינה עוד כוח מחשוב ואנרגיה. אז אין מה להתפלא שסקטור הטכנולוגיה רותח וממשיך למשוך את כל השוק למעלה.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

• המשק האמריקאי הוסיף ביולי 147 אלף משרות, מעל הצפי של 110 אלף. בניגוד למגמה בתקופה האחרונה, ביולי חלו עדכונים כלפי מעלה בנתוני החודשיים הקודמים. מגזרי החינוך, בריאות ושירותים סוציאליים בלטו בגיוסים. גיוסי המגזר הפרטי היו חלשים מהצפי. שיעור האבטלה ירד לרמה של 4.1%, תוך ירידה בשיעור ההשתתפות לרמה הנמוכה ביותר מאז מרץ 2022. השכר השעתי האט לקצב שנתי של 3.7%.
• ה-FED הותיר את הריבית כצפוי ללא שינוי ברמה של 4.25%-4.50%. באופן חריג מאוד, 2 חברי וועדה הצביעו בעד הפחתה, בשונה מההחלטה שהתקבלה, מה שעשוי להכין את הקרקע להורדת ריבית מתקרבת. בבנק המרכזי ציינו את הנתונים התנודתיים מאוד מכיוון סחר חוץ, אולם ככלל הנתונים האחרונים מצביעים על האטה בכלכלה. בשורה התחתונה, בבנק המרכזי ממשיכים לנקוט בגישת ה-Wait and See כרגע.
• על פי האומדן הראשון, התוצר צמח ברבעון השני של השנה ב 3% (במונחים שנתיים), לעומת צפי של 2.4%. כמו ברבעון הקודם, גם הפעם סעיף הייבוא היה חריג מאוד עם צניחה של 30.3% (השפעה חיובית על התוצר). צריכה פרטית עלתה ב-1.4%, מעל הנתון של הרבעון הראשון של השנה, אך עדיין נתון המצביע על האטה. סעיף ההשקעות גם הוא האט משמעותית, בעיקר עקב השקעות בנדל"ן ונכסים קבועים.
• האינפלציה בארה"ב עלתה ביולי ב-0.3%, בהתאם לצפי. מחירי הדיור עלו בקצב נמוך יחסית, לצד עליה במחירי מזון ודלק. הקצב השנתי עלה ל-2.7% מ-2.4%, עקב נתוני בסיס נמוכים שיצאו מהמדידה של שנה שעברה. מדד הליבה עלה ב-0.2%, לעומת צפי ל-0.3%. הקצב השנתי עלה מעט ל-2.9%, לעומת תחזית שיעלה ל 3%.
• מדד ה ISM למגזר התעשיה עלה ביולי לרמה של 49 נקודות, מ-48.5 בחודש קודם לכן. סעיף תפוקה הביא לעיקר השיפור, לעומת סעיפי הזמנות חדשות, צבר הזמנות ותעסוקה שהציגו העמקה של ההאטה. מדד מגזר השירותים עלה ל-50.8 נקודות מ-49.9 בחודש קודם לכן, וחזר לרמת התרחבות. סעיפי הזמנות חדשות, הזמנות לייצוא ותפוקה הציגו שיפור.
• המכירות הקמעונאיות עלו ביולי ב-0.6%, מעל הצפי של 0.1%. זאת לאחר 2 חודשים שליליים. הקצב השנתי עלה ל-3.9%, לעומת 3.3% חודש לפני כן.

ישראל

• צריכה פרטית – לאחר התמתנות משמעותית ברכישות בכרטיסי אשראי ברבעון ה-2, המהווה אומדן מהימן לצריכה פרטית, נתוני חודש יולי הצביעו על התאוששות חדה. זאת, על רקע מבצע "עם כלביא" וסיומו, בדומה למצבים דומים בעבר שהשפיעו באופן חד על הכלכלה הישראלית לפרק זמן קצוב. כמו-כן, שוק העבודה שומר על יציבות מרשימה גם במונחי שיעור האבטלה וגם במונחי השכר הממוצע במשק שממשיך לשמור על קצב גידול נאה, כאשר בשלושת החודשים החולפים הוא גדל בקצב נומינאלי של 4.5% במונחים שנתיים. יחד עם זאת, לאור גיוסי המילואים הנרחבים מעת לעת עוד מוקדם לקבוע בוודאות כי אכן שוק העבודה הישראלי חצה בבטחה את המשוכה הביטחונית הנוכחית, נמשיך לעקוב, כמובן.בהמשך לכך, ניתן להבין את העלאת תחזית הצמיחה של בנק ישראל למשק לשנת 2026 ל- 4.6% על רקע הצפי להמשך ההתאוששות הכלכלית.
• בנק ישראל הותיר ביולי את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%, בהתאם להערכות מרבית החזאים בשוק ההון. בהודעתו אודות הריבית התייחס הבנק לכך שהריבית עודנה צפויה לרדת לשיעור של 3.75% בממוצע ברבעון השני של 2026, בכפוף להתכנסות האינפלציה אל עבר מרכז היעד של בנק ישראל, כלומר לשיעור שנתי ממוצע של כ-2%. יחד עם זאת, התייחס הבנק לכוחות המנוגדים שעשויים להשפיע על האינפלציה בתקופה הנראית לעין – התחזקות השקל מחד, המשפיעה לחיוב על הירידה באינפלציה ומנגד, ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל לאחר המבצע באירן וירידה אפשרית נוספת על רקע אפשרות של סיום המבצע בעזה, שעשויה להרחיב את הביקושים בישראל ולגרום לעלייה מחודשת באינפלציה. בסיכומו של דבר עוד מוקדם לשמוח, שכן לדברי הבנק, מחיר הטעות של הורדה מוקדמת מידי של הריבית עודנו גבוה.
• אכן בהמשך החודש, פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שעלה בשיעור של 0.3% , מעט מעל לקונצנזוס תחזיות החזאים (קצב שנתי של 3.3% ב-12 החודשים האחרונים) בהובלת סעיפי המזון, הפירות והירקות, הטיסות לחו"ל והדיור. הסעיף האחרון הוא המדאיג יותר מכיוון שהוא זה שעשוי להשפיע "לרעה" על המדדים הצפויים בחודשים הקרובים שכן מיעוט העסקאות לרכישת דירות מחד ומספר לא מבוטל של אנשים שדירתם נפגעה וזקוקים לדיור חלופי בעת הנוכחית, יוצרים לחצי מחירים על מחירי השכירות, בפרט באזור המרכז. בהקשר לריבית בנק ישראל, הלחץ שיוצרת עליית מחירי השכירות על עליית מדד המחירים הכללי, תקשה על הבנק לקבל החלטה להורדת ריבית וייתכן ותגרום לדחייתה ו/או להאטה בקצב הפחתתה.
• במהלך יולי סוכנות הדירוג מודיס הותירה את דירוג האשראי של ישראל ללא שינוי ברמה של Bbb1 (BBB+) עם אופק שלילי. הסוכנות התייחסה לגידול בהוצאות הביטחון של המדינה בשנים הקרובות שישפיע לרעה על יחס חוב/תוצר של המשק. כמו-כן התייחסה החברה לאפשרות של המשך החלפת מהלומות בין ישראל לאירן כגורם שעשוי להשפיע לרעה על המצב הגיאו-פוליטי באזור.

אירופה

• ה-ECB הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי, לאחר רצף מפגשים של הורדות ריבית מתחילת השנה. בבנק המרכזי מציינים בעיקר את אי-הוודאות החריגה מכיוון מתיחות הסחר מול ארה"ב.
• על פי האומדן הראשון, התוצר של גוש האירו צמח ברבעון השני ב-0.1%, גבוה מהצפי שעמד על 0%. ספרד וצרפת בלטו לחיוב, בזמן שכלכלות גרמניה ואיטליה הציגו התכווצות קלה.
• האינפלציה בגוש האירו עלתה מעט לקצב שנתי של 2%, מ-1.9% בחודש קודם לכן. מדד הליבה נותר ברמה שנתית של 2.3%.
• מדד מנהלי הרכש למגזר התעשיה בגוש האירו עלה מעט ביולי לרמה של 49.8 נקודות, מ-49.5 בחודש הקודם. זוהי הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2022, העת בה נכנס המדד לרמת התכווצות רצופה עד היום. מדד מגזר השירותים עלה לרמה של 51.2 נקודות מ-50.5 בחודש הקודם.
• המכירות הקמעונאיות בגוש האירו ירדו ביולי ב 0.7%, בהתאם לצפי. הקצב השנתי האט ל-1.8% מ-2.7% בחודש הקודם.
• מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו עלה קלות ביולי לרמה של 36.1 נקודות, וממשיך להצביע על ציפיות חיוביות לגבי הפעילות הכלכלית, על אף האתגרים מכיוון יחסי הסחר עם ארה"ב.
• שיעור האבטלה בגוש האירו עלה ביולי לרמה של 6.3% מרמת שפל של 6.2% בחודש קודם לכן.
• האינפלציה בבריטניה ממשיכה להפתיע למעלה. ביולי האיץ הקצב השנתי ל-3.6% מ-3.4% בחודש קודם לכן, הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2024. מדד הליבה עלה ל-3.7% מ-3.5% בחודש קודם לכן.

אחר

• האינפלציה בסין חזרה לקצב שנתי חיובי של 0.1%, לאחר 4 חודשים של קצב שלילי. התוצר הסיני צמח ברבעון השני ב-1.1%, לעומת צפי של 0.9%, על רקע הורדות ריבית וצעדי ממשלה להגדלת הנזילות במערכת הפיננסית.
• האינפלציה ביפן האטה ביולי לקצב שנתי של 3.3% מ-3.5% בחודש קודם לכן. מדד הליבה ממשיך לעלות בעקביות ועמד ביולי על קצב שנתי של 3.4%, לעומת 3.3% בחודש לפני כן. הבנק המרכזי ביפן הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.5%, אולם העלה את תחזית האינפלציה לאור הנתונים האחרונים.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

• חודש יולי התאפיין במסחר רגוע יחסית במדדים המובילים, תוך תנודתיות נמוכה. מדד ה-S&P 500 עלה ב-2.2% (7.8%), תוך המשך דחיפה של סקטור הטכנולוגיה ודו"חות טובים של מרבית החברות בענף. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי סיים בעליה צנועה יותר של 1% (9.8%), על רקע עצירה בתהליך הורדות הריבית והשגת הסכם סחר מול ארה"ב, שלא התקבל בברכה על ידי חלק מהחברות ביבשת. מדד השווקים המתעוררים עלה ב-1.2% (15.6%). סין בלטה לחיוב בקרב השווקים המובילים בקטגוריה, ומנגד הודו וברזיל ירדו בחדות על רקע אי הגעה להסכמות מול ארה"ב על עניין הסחר.
• ברמה הענפית מגזר הטכנולוגיה בלט לטובה, על רקע דו"חות חזקים של החברות בענף והמשך צמיחת ההשקעות ב AI. גם מגזר התשתיות היה מהמובילים, על רקע הביקוש הגובר לחשמל מצד מרכזי הדאטה הגדולים שנבנים. מגזרי הבריאות והצריכה הבסיסית הדפנסיביים בלטו לשלילה.
• מניות בישראל – שוק המניות בישראל המשיך להפגין חוזקה בחודש יולי אם כי בעוצמה נמוכה יותר ביחס לחודש יוני. ייתכן כי הדבר נובע מתמחור של המניות המובילות בשוק וייתכן כי זהו אפקט של "שקיעת האבק" שלאחר מבצע "עם כלביא" וחזרה למציאות. מדד ת"א 35 עלה בשיעור של כ-1.7%, מדד ת"א 90 עלה בשיעור מעט גבוה יותר של כ-2%. הגדיל לעשות מדד חברות הביטוח שעלה בשיעור של כ-11%.

אג"ח ומטבעות

• תשואות אג"ח ממשלת ארה"ב ל 10 שנים עלו ביולי ב-15 נ"ב (20-) לרמה של 4.37%, על רקע המשך נקיטת גישה של Wait and See על ידי ה-FED, והחשש מהשפעת המכסים על האינפלציה בטווח הקצר. אפיק האג"ח הקונצרני המשיך לסגור מרווחים, שמתקרבים לרמות שפל היסטוריות. מדד אג"ח חברות בינוני בדירוג השקעה עלה ב-0.1% (4.6%), ומדד אג"חים HY עלה ב-0.4% (5%).
• בישראל, מדדי האג"ח הציגו תמונה מעורבת כנראה על רק ההפתעה במדד המחירים לצרכן – מדדי האג"ח השקליות הציגו ירידות במרבית מדדי המשנה כך למשל, מדד תל-גוב שקלי 2-5 ירד בשיעור של כ-0.2% ומדד תל בונד שקלי 5+ של האג"ח הארוכות יותר ירד בשיעור חד יותר של כ-1.2%. מדד האג"ח הקונצרניות השקליות – תל בונד שקלי ירד בשיעור של כ-0.2%. מנגד, מדדי האג"ח הצמודות מדד הציגו עליות נאות – מדד תל גוב צמודות 2-5 עלה בשיעור של כ-0.5% , מדד האג"ח הארוכות יותר צמודות 5-10 עלה בשיעור מתון יותר של כ-0.4% . מקבילם הקונצרני – תל-בונד 60 עלה בשיעור של כ-0.5% .
• תיקון חד נרשם ביולי בשער הדולר, תוך כדי שהוא מתחזק ב-3.2% (7.9%-) מול סל המטבעות העולמי. התחזקות הדולר הייתה רוחבית מול כל המטבעות המרכזיים בעולם, על רקע ירידה בקצב הורדות הריבית הצפוי בארה"ב, כפי שתומחר בשוק נכון לסוף יולי.
• התחזקות זו באה לידי ביטוי גם מול השקל, אך באופן מתון יותר, כאשר הדולר התחזק ביולי מול השקל בכ-0.9%, בניגוד למגמת ההיחלשות שלו מול השקל מאז סיום מבצע "עם כלביא".

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>