במבחן התוצאה: רכישת קרן נאמנות מגודרת מט"ח בשנה החולפת הוכיחה את עצמה
תאריך פרסום: פברואר 2026
שנת 2025 הייתה דרמטית למדי בשוק המט"ח, כשבמרכז ניצב הדולר עם היחלשות רוחבית משמעותית מול מטבעות בולטים שונים ובהם השקל. החולשה הגלובלית של המטבע האמריקאי הושפעה במידה ניכרת מחוסר הוודאות הגיאופוליטי העולמי וכן מאירועים הקשורים לכלכלה האמריקאית, וכללו בין היתר חשש מפגיעה בעצמאות הפד ומדיניות סחר שפגעו גם הם במעמדו של הדולר.
מול זאת, בזירה המקומית השקל הישראלי נהנה מתנאי רקע תומכים, בראשם שינוי חיובי במצב הגיאופוליטי שהוביל לירידת פרמיית הסיכון של ישראל ותמך בהתאוששות הכלכלית של המשק, בעליות חדות שנרשמו במדדי הבורסה הבולטים, בכניסת הון של משקיעים זרים, במכירת דולרים כחלק מפעילות גידור של משקיעים מוסדיים ובעלייה בגיוסי הון בחברות ההייטק. כך, את 2025 סיכם השקל בהתחזקות של כ-13% מול הדולר האמריקאי.
מגמה זו הציבה למשקיעים הישראלים תמרור אזהרה בכל הנוגע לסיכון המטבעי לו הם חשופים בהשקעה במדדים גלובליים וחידדה את חשיבותם של ניהול וגידור מט"ח בסביבת פעילות המתאפיינת בתנודתיות גבוהה יחסית.
בסיכום 2025, מגמת ההתחזקות של השקל ביחס לדולר הובילה לפגיעה ניכרת בתשואה השקלית שהניבו קרנות נאמנות דולריות למשקיע הישראלי, למרות שככלל הכיוון החיובי בשווקים הוביל את מרבית קרנות אלה להציג תשואה חיובית במונחים דולריים. אולם, חולשת הדולר מול השקל קיזזה חלק ניכר מאותם רווחים פוטנציאליים, ולעיתים אף מחקה אותם כמעט במלואם. כל זאת בהנחה והשקעות אלה לא נעשו באמצעות קרנות מגודרות, שבמבחן התוצאה לשנת 2025, מנעו את עיקר הפגיעה.
2025: הנתונים מצביעים על הפספוס של מי שלא גידר
אמנם קרנות נאמנות מגודרות נושאות גם בעלויות גידור, אולם בשורה התחתונה בסיכום שנת 2025 במבחן 'עלות-תועלת' עלויות אלה היו שוליות ביחס לפגיעה הניכרת בתשואות שספגו מי שהחליטו להשקיע בקרנות נאמנות דולריות שאינן מגודרות.
כך לדוגמה, ב-2025, מי שרכש קרן נאמנות נטולת גידור העוקבת אחר מדד ה-S&P500 וחשופה לדולר נאלץ להסתפק בתשואה של פחות מ-2.5%, לעומת עלייה שנתית של כ-18% שרשם המדד האמריקאי בסיכום שנתי וזאת משום ההשפעה הדרמטית של ביצועי הדולר והשקל.
זאת בעוד משקיע שהחליט לגדר את סיכון המטבע ולכן רכש קרן נאמנות מנוטרלת דולר, החשופה רק לשינויי המדד האמריקאי המוזכר, אמנם נדרש לשלם פרמיה של קרוב ל-2% בעלות הרכישה, אולם בסיכום שנתי נהנה מתשואה של יותר מ-14% וחסך לעצמו את פער התשואה הגדול שנבע מהחולשה שרשם הדולר ביחס לשקל, כאמור.
מגמה דומה נרשמה גם במדדי חוב. כך לדוגמה, מי שרכש ללא ניטרול השפעות מט"ח את קרן הנאמנות העוקבת אחר מדד השוק הקונצרני האמריקאי IBoxx US Top 30, סיכם את 2025 בהפסד של כ-5.5%, למרות שהמדד הניב תשואה שנתית חיובית של קרוב ל-9%. זאת בעוד מי שרכש את אותה קרן עם גידור מט"ח נהנה מתשואה שנתית של כ-8%, אחרי עלויות הגידור.
בממוצע, בסיכום שנתי עלויות גידור עמדו ב-2025 על כ-1.9% וזאת בעוד שווי השקל מול הדולר עלה בשנה החולפת בכ-13%, כאמור.
יציבות, שקיפות ופשטות
לסיכום נדגיש כי כדי לצמצם את הסיכון הנובע משינויים חדים בשערי החליפין, ובעיקר מחשיפה לדולר, משקיעים נדרשים לניהול נכון של מרכיב המט"ח באפיקי ההשקעה השונים שלהם, מהפנסיה ועד ניהול תיקי ההשקעות השוטפים שלהם.
עבור המשקיע הקמעונאי, קרנות מגודרות מציעות פתרון יעיל, נגיש ופשוט, המאפשר ליהנות מתשואת הנכסים עצמם בלי לפגוע בביצועי המדדים בגלל תנועות חדות בדולר-שקל. בניגוד לקרנות דולריות, שבהן המשקיע חשוף באופן מלא לשינוים בשער החליפין, קרנות מגודרות מספקות יציבות גבוהה יותר, שקיפות וניהול מקצועי של הגידור, וכל זאת ללא צורך בהתעסקות עצמאית בכלים מורכבים.
משום שאנו חיים בישראל, למרבית המשקיעים אין צורך בחשיפה מט"חית משמעותית עבור ניהול שגרת חיים פיננסית המתנהלת על בסיס מטבע השקל. כך או אחרת, בעולם הגלובלי הנוכחי המשקיעים נחשפים להשפעות הדולר האמריקאי באמצעות תיקי השקעות הכוללים בתוכם ני"ע בולטים מחו"ל דוגמת אנבידיה, גוגל, אמזון ויתר הענקיות האמריקאיות, המאפשרים חשיפה מט"חית בהיקף מספק בדרך כלל למרבית המשקיעים.
בסביבת פעילות המתאפיינת בעלייה בתנודתיות המטבעית, הקרנות המגודרות מאפשרות למשקיעי הריטייל להתמקד במטרה המרכזית: צבירת תשואה לאורך זמן במונחים שקליים משום שזה המטבע שבו מתנהלים חייהם הכלכליים בפועל שבבסיסם הכנסות והוצאות שוטפות.
