אוגוסט 2025 בשווקים: עונת דו"חות חיובית והתגברות הציפיות להורדת הריבית תמכו בהמשך עליות בשוק המניות

"ריח" של הורדות ריבית באוויר הן בארה"ב והן בישראל

תאריך פרסום: ספטמבר 2025

בהסתכלות לאחור, חודש אוגוסט לא התאפיין בדרמה יוצאת דופן ביחס לחודשים שקדמו לו, אך הוא עשוי להוות נקודת מפנה במספר מישורים. בראש ובראשונה, זהו החודש שבו מדיניות המכסים עברה מהצהרות אינסופיות לשלב המימוש בפועל. חלק ניכר מתמונת הסחר החדשה כבר פרוס מול עינינו: מס ייבוא אוניברסלי של 15% על רוב הסחורות, לצד הקלות לענפים מסוימים והכבדה על אחרים. מרבית הגושים המרכזיים חתמו על הסכמי סחר, או שלפחות התהוותה מסגרת כמעט סופית. מדובר על בריטניה, יפן, גוש האירו, דרום קוריאה ועוד. סין, שבתחילת הדרך ננקטה העמדה הקשוחה ביותר מולה, קיבלה 90 ימים נוספים לניהול מו"מ על הסכם סחר סופי, במהלכם יוותר שיעור המכס על 30% "בלבד". ישנן מדינות ספציפיות שנענשו בעיקר מסיבות פוליטיות, כגון ברזיל והודו שהעזה לקנות נפט מהרוסים. גם שוויץ זכתה ל"יחס מועדף" באופן די תמוה, עם שיעור מכס של 39%. סביר שלאורך הדרך יחולו שינויים והתאמות. אולם אנו כבר לא בסיטואציה של חוסר וודאות מוחלט, כפי שהיה בתחילת הדרך. מצד שני, אין ארוחות חינם. יכול להיות שתוכנית העבודה של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ להגדיל השקעות וייצור בארה"ב תעבוד בעתיד. אולם בטווח המיידי, הכניסה לתוקף של מדיניות המכסים עשויה להביא במחצית השנייה של השנה להאטה כלכלית ולעלייה זמנית ברמת האינפלציה.

היחלשות בשוק העבודה ורמות גבוהות של פיגור חובות לכרטיסי אשראי

היבט נוסף שבו אוגוסט עשוי להוות נקודת מעבר נוגע להיחלשות מובהקת בנתונים הכלכליים. נתוני התעסוקה שפורסמו בתחילת החודש היוו נורת אזהרה בוהקת למצב שוק העבודה בארה"ב. התיקונים החדים לאחור הורידו משמעותית את הממוצע החודשי של קצב יצירת המשרות מרמה ניטראלית של אזור ה-130-150 אלף בחודש, לרמה חודשית של כ-35 אלף בלבד. זאת כאשר ללא מגזרי בריאות ושירותים סוציאליים, שאינם בדיוק ליבת המגזר העיסקי והיצרני, קצב יצירת המשרות הינו אפסי. לצד היחלשות בשוק העבודה ניתן להבחין ברמות גבוהות של פיגורי חובות לכרטיסי אשראי, אשר מתקרבים לרמות שמזכירות את משבר 2008. נתוני התוצר מצביעים על צריכה פרטית חלשה יחסית במהלך שני הרבעונים האחרונים. בהתחשב במדד סנטימנט הצרכנים שממשיך לשהות ברמות נמוכות היסטורית, לא צפויה התאוששות בגזרה זו במחצית השנייה. גם בשוק הנדל"ן הסביבה מאתגרת, על פי מדד אמון הקבלנים שיורד לרמות משבריות.

מצב שוק העבודה מדאיג יותר מהאינפלציה

ההיבט האחרון בו אוגוסט עשוי להוות חודש מעבר הינו בתחום המדיניות המוניטארית. ניתן להתווכח אם שינוי הטון של ה-FED נבע מלחץ פוליטי מצד טראמפ או מהחולשה הגוברת בנתונים הכלכליים. עד לאחרונה, מרבית חברי ה-FED היו מאוד עקביים בהתעקשותם לשמור על הריבית ללא שינוי, על רקע חוסר הוודאות והחששות מהפוטנציאל האינפלציוני של המכסים. דווקא עם כניסת המכסים לתוקף, מספר חברים בולטים שינו את עמדתם. נתוני התעסוקה החלשים העניקו להם לגיטימציה, והחותמת הסופית ניתנה בידי יו"ר ה-FED, ג'רום פאוול בעצמו בכנס ג’קסון הול, כאשר הצהיר שהבשילו התנאים להורדות ריבית נוספות. במאבק בין תעסוקה לאינפלציה, נראה שנתוני התעסוקה הינם אלו שהכריעו את הכף. מכאן והלאה ה-FED צפוי להיות יותר ויותר יוני עד לאמצע השנה הבאה בה גם פאוול בעצמו יסיים את תפקידו. על כן, סביר שאנו חוזרים לסייקל חדש של הורדות ריבית, על אף שללא חשש אמיתי ממיתון אינו צפוי להיות אגרסיבי. בהיבט של האינפלציה, התמונה צפויה להיות מורכבת וקשה לחיזוי. מדד המחירים ליצרן שפורסם החודש, הפתיע באופן חריג מאוד כלפי מעלה, מה שעשוי להצביע על התגברות לחצי מחירים על החברות והיצרנים. כמו כן, חלק מחברות הקמעונאות הגדולות מציינות שיתחילו להעלות מחירים על חלק מהמוצרים באופן מדוד, ככל שיגמרו את המלאים שרכשו מבעוד מועד טרם כניסת המכסים לתוקף. זאת כאשר ברבעון הקודם הטון היה הרבה יותר נחרץ לגבי הימנעות מהעלאות מחירים בשלב זה. מצד שני, סביר מאוד שתחול ירידה בביקוש לצריכה, במיוחד מוצרי "High Ticket" שהינם מחזוריים יותר. זאת לצד התמתנות עקבית בחודשים האחרונים בסעיף הדיור במדד, המהווה את המשקל המשמעותי ביותר. כמו כן, מחירי הנפט ממשיכים לשהות ברמות קרובות ל 60$ לחבית, מה שגם אמור למתן לחצים אינפלציוניים קדימה. לכן, אם תירשם עלייה בסביבת האינפלציה, סביר שתהיה זמנית, בעוד שוק העבודה מהווה דאגה מהותית הרבה יותר בנסיבות הקיימות.

אוגוסט: עוד חודש חיובי שהמשיך את הרצף

למרות שהיסטורית חודשי אוגוסט וספטמבר לא בולטים במיוחד לטובה מבחינה עונתית בשוק המניות, הצליחו המדדים המובילים לסיים חודש נוסף בטריטוריה חיובית. זאת לאחר רצף של חודשים חיוביים לפני כן ולא מעט אירועים מאתגרים. טראמפ הגביר את הפוליטיזציה של הבנק המרכזי, כאשר החליט לפטר גם את יו"ר הלמ"ס האמריקאי לאור אי שביעות רצון מנתוני התעסוקה. בנוסף, גבר הדיון סביב רמות התמחור של השוק, שנמצאות בקצה העליון של רמות התמחור ההיסטוריות על סמך לא מעט מדדים. כמו כן, כניסת המכסים לתוקף ושיעור גובר של נתונים כלכליים פחות טובים מהווים אתגר לכלכלה ולשוק בטווח הקצר. מצד שני, למדנו כבר לא מעט פעמים שתמחור בפני עצמו אינו משנה מגמה בשוק. עונת הדו"חות הסתיימה באופן מרשים עם צמיחה של 12% ברווחים, פי 2 מהתחזית הראשונית לרבעון זה. המכסים ממשיכים להוות נושא דומיננטי בדו"חות ושיחות הוועידה של החברות, אולם חלה צניחה של 87% באזכור המילה "מיתון" לעומת הרבעון הראשון. כמו כן, חלה עליה נאה גם בשיעור הרווחיות של החברות. מצד שני, 3 סקטורים אחראים על עיקר הנתונים הטובים – שירותי תקשורת, טכנולוגיה ופיננסים. על כן, ביצועי מדד ה-S&P 500 תלויים לא מעט בהמשך הצמיחה בהשקעות בטכנולוגיה ו-AI בפרט. שילוב של צמיחה חזקה בדו"חות, לצד הורדות ריבית והקלות מוניטאריות, בהחלט יכולים להמשיך ולגבור על הלחץ שמייצר התמחור הגבוה.

בצרפת חוסר וודאות, בסין הממשל מספק תמריצים

כמו השוק האמריקאי, גם המדדים באירופה סיכמו חודש חיובי, על אף מציאות די מאתגרת. בצרפת הודיע ראש הממשלה כי בתחילת ספטמבר תתקיים הצבעת אמון לצורך העברת תוכנית צנע שמטרתה להתמודד עם הגירעון הגבוה, הצבעה שכרגע נראה שאין לה רוב. כישלון בהצבעה והליכה לבחירות בצרפת, מעבר להשפעתה על פרמיית הסיכון של צרפת עצמה, יכולים לייצר אפקט שיחלחל גם החוצה לשאר היבשת. זאת בזמן שמדינות נוספות מתמודדות עם חוב גבוה ביחס לתוצר. בנוסף, נתוני התוצר בגוש האירו הראו כי כלכלת גרמניה התכווצה ב-0.3% ברבעון השני, חמור מהצפי. מגזר התעשייה נמצא תחת לחץ בעקבות השלכות המכסים, כאשר תעשיית הרכב באופן ספציפי מצויה במשבר גם לאור התחרות הגוברת מסין. ואם בסין עסקינן, נראה שהמדדים הסיניים חווים תקופה לא רעה לאחרונה. זאת לאור לא מעט תמריצים שהממשל מעניק על מנת להגביר את הנזילות בכלכלה. בתחום הטכנולוגי סין מפגינה תחרותיות מרשימה בתעשיות כגון AI ורכבים חשמליים, על אף המגבלות שהיא חווה בכל הקשור לרכש של ציוד ושבבים. כמו כן, הציבור הסיני יושב על היקפי פקדונות עצומים, וישנם סימנים שחלק מהם מנותבים לאחרונה לשוק המניות.

האם התפתחות הבינה המלאכותית הגיעה לתקרה?

כפי שצוין, המשך המגמה החיובית במדדי המניות הראשיים בארה"ב תלוי רבות בהובלת הקטר הטכנולוגי. בחודש אוגוסט היו לכאורה מספר סיבות ל"ספקני ה-AI" לחזק את טענותיהם לגבי ההייפ המוגזם סביב תעשייה זו. תחילה הייתה זו השקת מודל ה-Chat GPT 5, שעבור רבים נתפס כאכזבה שלא עמדה כלל בציפיות הרבות שנבנו סביבו. בסוף החודש הייתה זו Nvidia שפרסמה דו"ח טוב מאוד כהרגלה, אולם לא כזה שהפתיע לטובה מעל ומעבר, כפי שחלק מהמשקיעים היו מצפים. אולם מעל הכל היה זה הסקר המדובר של MIT, שהראה כי 95% מהחברות שהשתתפו בו דיווחו כי השקעותיהן בפרויקטים שונים של AI אינן מצליחות להניב ערך. האם הבינה המלאכותית עומדת בפני תקרה לגבי המשך פוטנציאל ההתפתחות שלה? יכול להיות, אבל לא האירועים האחרונים הם אלו שמעידים על כך. עיקר האתגר ביכולת של בינה מלאכותית להפיק ערך מדיד לעסקים אינו נובע מהיכולות של הטכנולוגיה, אלא טמון בתהליך ההטמעה, שינוי סביבת העבודה ויצירת האוריינטציה בקרב העובדים, דבר שהינו תהליך שלוקח זמן. מאחר ויחסית רק לאחרונה הבינה המלאכותית הגיעה לרמה בה היא יכולה להניב ערך באופן נרחב ושיטתי לעסקים (בניגוד לשימושים אישיים), בעייתי להניח שעבר מספיק זמן על מנת לקבוע באופן מהימן האם אכן מדובר בפרויקטים כושלים, או שזהו תהליך שיידרש לו זמן נוסף להוכיח את ערכו. כמו כן, השאלה של המחקר הייתה לבדוק כיצד יישום פרויקטים של AI מצליח לייצר ערך לאותם עסקים. אולם לאורך זמן יש עניין לא פחות אסטרטגי שכל עסק ועסק צריך לתת עליו את הדעת. השאלה היא מה עשוי להיות המחיר של אי השקעה והטמעה של תהליכים מבוססי בינה מלאכותית. מספיק חברות לאורך ההיסטוריה איבדו את מעמדן ואף את קיומן עקב כישלון בזיהוי שינויים טכנולוגיים ששינו באופן יסודי את הסביבה העסקית בה הן פועלות.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף

ארה"ב

• המשק האמריקאי הוסיף באוגוסט 73 אלף משרות בלבד, מתחת לצפי שעמד על 110 אלף. אולם הדרמה הרצינית התרחשה עם עדכון חד כלפי מטה בסך כולל של 258 אלף משרות לחודשיים הקודמים. המגזרים היחידים שגייסו נטו עובדים היו בריאות ושירותים סוציאליים. שיעור האבטלה עלה לרמה של 4.2%, תוך המשך ירידה בשיעור ההשתתפות. השכר השעתי עלה לקצב שנתי של 3.9%, מ-3.8% בחודש הקודם.
• על פי האומדן השני, המשק האמריקאי צמח ב-3.3% ברבעון השני של השנה (במונחים שנתיים), לעומת 3% באומדן הראשון. חל תיקון קל מעלה בנתוני הצריכה הפרטית, אולם עיקר התיקון נובע מעדכון נאה מעלה בסעיף ההשקעות.
• מדד המחירים עלה באוגוסט ב-0.2%, בהתאם לצפי, ונותר בקצב שנתי של 2.7%. מדד הליבה עלה ב-0.3% והאיץ את הקצב השנתי ל-3.1% מ-2.9% בחודש הקודם. סעיף הדיור ממשיך להאט ומחירי המזון היו סטגנטיים באוגוסט.
• מדד ה-ISM למגזר התעשייה ירד לרמה של 48 נקודות. רכיב התעסוקה בלט בחולשתו, כאשר ירד לרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2020. מנגד, רכיב המחירים גם הוא ירד ומסמן הקלה מסוימת בלחצים מכיוון זה. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 50.1 נקודות, מ-50.8 בחודש הקודם. רכיבי תעסוקה, הזמנות לייצוא וייבוא בלטו בחולשתם. רכיב המחירים האיץ ומצביע על עליה בלחצי התשומות במגזר.
• המכירות הקמעונאיות עלו באוגוסט ב-0.5%, בהתאם לצפי, בהובלת מכירות רכבים וריהוט לבית. הקצב השנתי האט ל-3.9% מ-4.4% בחודש הקודם.

אירופה

• על פי האומדן השני, התוצר של גוש האירו צמח ב-0.1% ברבעון השני, בדומה לאומדן הראשון. גרמניה ואיטליה הציגו התכווצות, בעוד צרפת הציגה צמיחה מתונה וספרד צמיחה נאה יותר.
• האינפלציה בגוש האירו נותרה ברמה שנתית 2%. מדד הליבה נותר גם הוא ללא שינוי, חודש שלישי ברציפות, ברמה שנתית של 2.3%.
• מדד מנהלי הרכש למגזר התעשיה בגוש האירו עלה באוגוסט לרמה של 50.5 נקודות, ויצא מטריטוריית התכווצות לראשונה מאז אפריל 2022. סעיפי תפוקה והזמנות חדשות עלו לרמה הגבוהה ביותר מזה 3 שנים, אולם סעיף תעסוקה מצביע על חולשה. מדד מגזר השירותים האט באופן מינורי לרמה של 50.7 נקודות.
• המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו באוגוסט ב-0.3%, מעט מתחת לצפי של 0.4%. הקצב השנתי עלה ל-3.1%, הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2024.
• מדד הסנטימנט הכלכלי בגוש האירו ירד לרמה של 25.1 נקודות, מ-36.1 בחודש הקודם.
• הבנק המרכזי בבריטניה הוריד ריבית ב-0.25%, לרמה של 4%, בהחלטה גבולית של 5 תומכים מול 4 מתנגדים. זאת על רקע אינפלציה מאיצה מצד אחד, והאטה כלכלית מצד שני. יו"ר הבנק ציין שהחלטות בהמשך יהיו מדודות וזהירות.
• האינפלציה בבריטניה ממשיכה להאיץ. באוגוסט הקצב השנתי עלה ל-3.8%, הרמה הגבוהה ביותר מאז ינואר 2024. מדד הליבה האיץ לקצב שנתי של 3.8% מ-3.7% בחודש הקודם.

ישראל

• המדד המשולב של בנק ישראל (ב"י) ירד בחודש יוני ב-0.7% לאחר ירידות קלות גם בחודשים מאי ואפריל (פורסם בתחילת חודש אוגוסט). לפי שעה, נראה כי על רקע המשך המלחמה בעזה והפעילות הכלכלית המצמצמת הן של הממשלה והן של ב"י, לא צפוי שיפור כלכלי במשק בקרוב וכתוצאה מכך הצמיחה של המשק ברבעון השני של השנה צפויה לנוע סביב האפס בתקווה קלה להתאוששות ברבעון השלישי.
• זאת ועוד, הצריכה הפרטית במשק כפי שהיא באה לידי ביטוי ברכישות בכרטיסי אשראי צמחה באופן מתון בלבד לאחר סיום המערכה מול אירן. היקף הרכישות אמנם חזר לצמוח לאחר סיום המערכה אולם בפועל הוא התאושש בצורה שלא פיצתה על הירידה בו עם תחילת המערכה מול אירן. נקודת מבט נוספת השופכת אור נוסף על מצב הצרכן הישראלי – סקר אמון הצרכנים של הלמ"ס משקף היחלשות של משקי הבית בישראל, כאשר פחות ופחות משקי בית מדווחים כי הם מצליחים לחסוך. ככל שיהיו יותר כאלה, הדבר יקשה על המשך התרחבות הצריכה הפרטית. גם ב"חזית" הפיסקאלית אין בשלב זה צפי להתאוששות – הגרעון הממשלתי ירד אמנם מרמה של 5% ל-4.8% אולם המשך המערכה הצבאית בעזה יחד עם התמתנות הגידול בהכנסות המדינה ממיסים, עלולים להגדיל חזרה את הגרעון הממשלתי אל מעבר ל-5%.
• בנימה מעט אופטימית, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע על התאוששות קלה בחודש יולי גם אם טרם נרשמו הערכות חיוביות יותר מאשר בחודש מאי, ערב המבצע וגם שוק העבודה חזר לרמתו ערב המבצע עם אירן – שיעור האבטלה הרחב ירד לרמה של 3.5% לאחר שכבר היה ביוני בשיעור של 9.2%.
• מדד המחירים לחודש יולי עלה בשיעור של 0.4% (3.1% ב-12 חודשים אחרונים), בקרבת ממוצע תחזיות החזאים בשוק ההון כאשר בלטו סעיפי המזון והפירות וירקות שירדו מעט מתחת לצפי ומחירי הדיור שעלו מעט מעל הצפי. בהתבוננות קדימה אל 12 החודשים הקרובים, נראה כי קצב האינפלציה השנתי צפוי להאט ולהתכנס אל עבר מרכז היעד של ב"י, כ-2% לשנה, דבר שיאפשר הורדת ריבית ברבעון האחרון של השנה ואולי אף הורדות ריבית נוספות אל תוך 2026.
• הצמיחה הנמוכה של המשק ברבעון, יחד עם סנטימנט צרכנים ממותן, אינפלציה נוכחת ומדיניות מוניטרית מרסנת, ישפיעו כולן על הצמיחה הכללית במשק בשנת 2025 שתהיה ככל הנראה נמוכה מצפי בנק ישראל ומשרד האוצר ולכן ייתכן מאוד והורדות הריבית של ב"י נמצאות "מעבר לפינה" ומעבר חד לריבית ב"י – בהחלטה האחרונה החליטה הועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. יחד עם האופטימיות הקלה באשר להתאוששות המשק לאחר סיום המערכה מול אירן, מדד המחירים לצרכן שממשיך לפי שעה לשהות ברמות גבוהות, סיפק סיבה טובה מספיק להשאיר את הריבית ללא שינוי. גורם סיכון נוסף שנלקח בחשבון בהחלטת הועדה הוא המצב הגיאופוליטי שמכביד הן על הסנטימנט הכלכלי במישרין והן על מדד המחרים עצמו בעקיפין, כתוצאה מהצורך לגייס כספים / להעלות מיסים בכדי לממן את עלויות המלחמה.

אחר

• הפחתת המכסים על סין והשהייתם ברמה הנוכחית הביאה לעלייה גבוהה מהצפי של הייצוא הסיני לקצב שנתי של 7.2%. הייבוא הסיני עלה לקצב שנתי של 4.1%, הגבוה ביותר מאז יולי 2024, על רקע מאמצי הממשלה לעודד את הצריכה המקומית.
• המשק היפני הציג צמיחה מפתיעה בשיעור של 0.3%, מעל הצפי של 0.1%. השקעות המגזר העסקי תרמו להפתעה בצמיחה. האינפלציה ביפן האטה לקצב שנתי של 3.1%, מ-3.3% בחודש הקודם. מדד הליבה נותר בקצב שנתי של 3.4%.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה)

מניות

• חודש ללא אירועים מהותיים במיוחד, לפחות ביחס למה שהורגלנו, הסתיים בעליה של 1.9% במדד ה S&P 500 (9.8%). זאת על רקע גישה יונית של הבנק המרכזי והתגברות הציפיות להורדות ריבית. מדד ה-Eurostoxx 600 האירופאי הסתפק בעליה צנועה של 0.9% (10.9%), על אף התמתנות בנתונים הכלכליים ואתגרים פוליטיים שהיבשת מתמודדת עימם. מדד השווקים המתעוררים עלה ב-1.2% (17%). השוק הסיני המשיך להציג ביצועים נאים, כאשר גם ברזיל עלתה באופן משמעותי באוגוסט.
• אוגוסט לא התאפיין במגמה אחידה מבחינת העדפת המשקיעים לסגנון השקעה כזה או אחר. סקטור חומרי הגלם בלט לטובה, לצד סקטור הבריאות ושירותי תקשורת. מנגד, ענפי התשתיות ותעשיה סיימו בטריטוריה שלילית.
• בשוק המניות המקומי, סיימנו עוד חודש מוצלח כאשר מדד ת"א 125 עלה בשיעור של כ-1.1%, בהובלת מדדי מניות הביטוח והבנקים שעלו בשיעור נאים – כ-2.3% וכ-8.9% בהתאמה. מנגד מניות חברות הבניה הציגו ירידות משמעותיות על רקע ההאטה במכירת דירות בישראל בחודשים האחרונים.

אג"ח ומטבעות

• שינוי הטון של ה-FED ליוני יותר והתגברת הציפיות להורדת ריבית בספטמבר הביאו לירידת תשואות של 15 נ"ב באג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים לרמה של 4.23% (34-). אג"ח חברות הציג רווחי הון דומים לאפיק הממשלתי המקביל. מדד אג"חים לטווח בינוני בדירוג השקעה עלה ב-1.2% (5.8%) ומדד אג"ח HY עלה ב-1.3% (6.4%).
• הדולר חזר להיחלש החודש מול סל המטבעות העולמי וירד ב-2.2% (9.9%-). עיקר ההיחלשות חלה מול האירו, הפאונד והיין. מול הפר"ש חל שינוי מינורי ומול הדולר הקנדי חלה התחזקות של המטבע האמריקאי.
• בשוק ההון המקומי, הציגו החודש מדדי האג"ח תשואות נאות על רקע ירידת התשואות באג"ח ממשלת ארה"ב בעקבות נתוני התעסוקה החלשים ונאום היוני של יו"ר הפד. מדד תל-גוב כללי, המכיל את כלל האג"ח הממשלתיות עלה בשיעור נאה של 0.85% כאשר הגדילו לעשות האג"ח הממשלתיות הארוכות שעלו בשיעור של כ-1.6%. באפיק הקונצרני – מדד תל-בונד 50 עלה בשיעור של כ-0.9%, מקבילו הצמוד עלה בשיעור של כ-0.7% .
• לאור האופטימיות הרבה ששררה בשוק ההון המקומי באוגוסט יחד עם היחלשות הדולר בעולם, ניתן להבין בהחלט את ההתחזקות של השקל מול הדולר בשיעור של כ-1.7%. האירו מנגד, התחזק בשיעור של 0.7% מול השקל.

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>