סיכום אפריל בשווקים: חודש חריג באירועים ותהפוכות; טראמפ מכריז מלחמת סחר כוללת, אולם מבין במהרה שעם שוק ההון רצוי שלא להילחם

אחרי ההלם הראשוני מתוכנית המכסים של טראמפ, המשקיעים בחרו להסתכל על הנתונים הכלכליים – חצי הכוס המלאה

תאריך פרסום: מאי 2025

חובבי הכדורגל מכירים לא מעט מקרים בהם משחק מרתק, דינאמי ורווי באירועים מסתיים לבסוף ב- 1-0 קטן. כך בדיוק מרגיש חודש אפריל בשוק המניות. מדד ה-S&P 500 סגר את החודש בירידה מתונה של כ-0.8%, אולם התוצאה הסופית רחוקה שנות אור מלשקף את "מהלך המשחק". ככה זה כשהשחקן המוביל במגרש הינו האיש החזק בעולם, שהפיכת שולחנות הינה בליבת האסטרטגיה שלו להשגת המטרות אותן הוא מסמן. לנשיא האמריקאי, דונלד טראמפ, הייתה סיבה טובה לבחור ב-2 לאפריל כיום בו הציג את תוכנית "מכסי התגובה" שלו, שכן אם הייתה מוצגת יום לפני כן ב-1 באפריל, באמת היינו מרגישים כמו במתיחה. אפילו התחזיות הקיצוניות ביותר לא הניחו תוכנית כל כך אגרסיבית של מכסים, תוך השוואות חסרות כל בסיס במציאות לשיעור המכס שמוטל כביכול על ידי כל מדינה על תוצרת אמריקאית. עובדה ששוק המניות העז לתקן כלפי מעלה בימים שלפני ההכרזה הדרמתית, מה שמצביע על כך שלאף אחד לא היה מושג לגבי הבאות. אף מדינה לא זכתה לחנינה מהמכסים, כולל כאלו שיש להן הסכם סחר חופשי עם ארה"ב ולרבות איים נידחים שככל הידוע מיושבים בעיקר על ידי פינגווינים. בשנתיים האחרונות דובר רבות על התמחור הגבוה של שוק המניות האמריקאי, אולם ההיסטוריה הוכיחה שתמחור בלבד אינו מספיק כדי לשנות מגמה, ודרוש אירוע משמעותי שילווה זאת. אין ספק שבאפריל קיבלנו אירוע משנה סדרי עולם, תרתי משמע. אם לפני כן התרבו ההנחות לגבי נחיתה לא רכה בכלכלה האמריקאית, לאור כיוון המדיניות של הממשל החדש, הרי שלאחר הכרזת המכסים האגרסיבית, אופציית המיתון בארה"ב הפכה לכמעט קונצנזוס. השוק הגיב בהתאם בימים שלאחר ההכרזה, עם ירידות חדות ורוחביות במדדים הראשיים ועליית התנודתיות ומדד הפחד לרמות שמסמנות כי שוק דובי בוודאות לפנינו. תוך כדי הירידות החדות דאג הבית הלבן לשלוח מסר כי הוא אינו נסוג מתוכנית המכסים, גם במחיר של כאב למשקיעים בטווח הקצר, וכי תגובת שוק המניות אינה מהווה שיקול לגבי התנהלות הממשל בעניין. כפי שלמדנו בהמשך, הפוקר פייס הזה לא החזיק יותר מדי זמן. שוק המניות, שבמהלך החודש חווה ירידה דו ספרתית, סיים באופן פלא חודש סוער זה עם שינוי מתון בלבד.

השוק הרים לטראמפ דגל אדום

ב-8 לאפריל מדד ה-S&P 500 כבר היה כפסע מכניסה רשמית לשוק דובי (סגירה בירידה של 20% או יותר מהשיא), ולכולם היה ברור שאנו בדרך לשם. ואז, בדרך טראמפית טיפוסית, קיבלנו את אחד מימי המסחר הדרמתיים ביותר אי פעם. בתחילת היום, טראמפ שלח ציוץ: ""This is a great time to buy". תחילה זה נראה היה כניסיון חסר בסיס להרגיע את הסנטימנט השלילי בשוק. אולם זמן קצר לאחר מכן הבנו שלא כך הדבר. טראמפ הודיע על השהיית המכסים ל-90 ימים, למעט סין, לצורך ניהול מו"מ מול כל המדינות הרלוונטיות. מדד ה-S&P 500 רשם את העלייה היומית השלישית הכי חדה ב-50 השנים האחרונות. רק בשנת 2008 רשם המדד פעמיים עליה יומית חדה יותר, אולם היא התרחשה כשהשוק היה כבר עמוק מאוד בתוך טריטוריה דובית. אולם מי שקיווה שנקודה זו הינה ה-Happy End של סרט המתח התבדה. במהלך הירידות של תחילת החודש השוק התנהל לפי תבנית Flight to Safety קלאסית שלוותה בירידת תשואות, לאור החשש ממיתון. ואז בא יו"ר הפד, ג'רום פאוול, והצהיר שהבנק המרכזי האמריקאי הולך להיות מאוד זהיר ומחושב לגבי המשך הורדות ריבית, לאור חוסר הוודאות של מדיניות המכסים וההשפעות האינפלציונית שלה. השוק כמובן לא קיבל בחיוב הודעה זו. אולם מי שגם חש מאוד לא מרוצה, בלשון המעטה, מהצהרה זו של פאוול הינו כמובן טראמפ. הנשיא האמריקאי ידוע כמובן בגישה האגרסיבית שלו לצורך השגת מטרותיו, אולם הוא עשה את מה שהתברר כצעד אחד יותר מדי. טראמפ, שאינו שבע רצון מחוסר הנכונות של פאוול ליישר עימו קו בכל הקשור למדיניות הריבית, שלח איום לפטר את הנגיד. עבור השוק זה היווה צעד של פגיעה מהותית בעצמאותו של הבנק המרכזי, דבר שהינו חציית קו אדום. כתוצאה מכך התרחש שילוב, שאינו אמור לקרות בשוק ההון של הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם. הן המניות, הן האג"חים הממשלתיים והן הדולר ירדו כולם בחדות. אג"ח ממשלת ארה"ב לטווח של 30 שנה חווה עליית תשואות שבועית החדה ביותר מזה עשורים. האירוע לא התרחש על רקע ציפיות להעלאת הריבית, ודווקא בשבוע בו נתוני האינפלציה היו נמוכים מהצפי. מדובר על דגל אדום בוהק שסימן לממשל כי הוא עומד בפני ערעור משמעותי של האמון במעמדה הכלכלי של ארה"ב. העלייה החדה של מחיר הזהב גם היא היוותה אינדיקציה לבעיית אמון באג"ח האמריקאי, כנכס בטוח אלטרנטיבי. כל זאת בא בנוסף למדיניות הכלכלית של מכסים, שמייצרת חוסר וודאות גבוה מאוד לגבי הסחר הגלובאלי והסביבה העסקית בה פועלות החברות.

הקונצנזוס של חברי המפלגה הרפובליקנית

הממשל האמריקאי למד בדרך הקשה ששיטת ההתנהלות הבריונית שעובדת בסיטואציות מסוימות, לא עובדת מול שוק ההון. השווקים הפיננסיים לא נותנים 'גרייס' מתמשך לסיטואציות של חוסר וודאות גבוהה שמלווה במשבר אמון. טראמפ הבין כנראה שהלך רחוק מדי, הצהיר כי פיטורי פאוול אינם על הפרק ושלח את שר האוצר ונציגי הממשלה לתקשר מסרים ממתנים לגבי מדיניות המכסים והתקדמות המו"מ עם מדינות שונות לגבי הסכמי סחר. על פי הסקרים, שיעורי התמיכה בנשיא ירדו לא מעט בחודש האחרון על רקע הסערה הכלכלית שיצר. הטענה של הממשל כי המדיניות נועדה לשפר את מצבו של האזרח הפשוט, וכי הירידות בשווקים פוגעות בעיקר בעשירים ובעלי ההון, לא עזרה לבלום ירידה זו בסקרים. הסנטימנט הצרכני מושפע רבות מציפיות האינפלציה ותחושת העושר של האזרחים, וכל אלו השתנו מהותית לאור אירועי החודש האחרון, ולא לטובה. גם בקרב חברי המפלגה הרפובליקנית, על אף תמיכה רשמית בנשיא, ישנו קונצנזוס שמדיניות המכסים צריכה להיות צעד שמטרתו הסופית הינה כינון הסכמי סחר חדשים, וכי רמת המכסים שהוצהרה בתחילת החודש צריכה להיות קצרת טווח בלבד. לכולם ברור שהתדרדרות למיתון הינה התאבדות פוליטית למפלגה.

הצפי: פגיעה משמעותית בסחר העולמי ובצמיחה הגלובאלית

בשורה התחתונה, אנו בעיצומו של תהליך שינוי יחסי הסחר בין ארה"ב לשאר העולם, שבעת הזאת אין לנו מושג מתי הוא יסתיים ומה יהיה התוצר הסופי שלו. ההנחה הרווחת כיום של גופי המחקר הינה שהתהליך צפוי לפגוע משמעותית בסחר העולמי ובצמיחה הגלובאלית. קרן המטבע העולמית הפחיתה את תחזיות הצמיחה לשנתיים הקרובות, בדגש על ארה"ב וסין. בנוסף, תחזיות היקף הסחר העולמי נחתכו באופן דרמתי. אולם יש לקחת בחשבון שהתחזיות הפסימיות מתבססות על נתונים, שסביר שבפועל יהיו שונים לגמרי מההערכות כיום. כאמור, אף אחד לא באמת יודע אלו הסכמי סחר חדשים ייחתמו בין ארה"ב לבין שותפות הסחר שלה, מתי זה יקרה ומה יהיו המכסים בפועל על כל מדינה ותעשיה. מה שבטוח זה שאי-הוודאות תמשיך ללוות אותנו בטווח הקרוב. בטווח הקצר השאלה הינה האם נזכה להצהרות לוחמניות נוספות, או שהטון הפייסני של סוף אפריל יהיה הדומיננטי יותר קדימה. הטראומה של תחילת אפריל תצריך פרק זמן של רגיעה בגזרת הציוצים וההודעות הדרמתיות, על מנת להחזיר את ביטחון המשקיעים. זאת לאחר שבתקופה האחרונה בלט ה-Sell America Trade, בו גופי השקעות חתכו אחזקות בארה"ב בהיקף שיא בחודשיים האחרונים, תוך שעל פי סקרי משקיעים הם הציגו כוונה להמשיך בכך. העניין הוא שאירופה, שתפקדה טוב מתחילת השנה, אינה חסינה כלל להשלכות של מלחמת סחר רחבת היקף. מדד האמון הכלכלי בגוש האירו הציג באפריל ירידה חודשית חריגה ביותר ומדדי מנהלי הרכש גם הם אינם מציגים תמונה אופטימית במיוחד. נקודת הזכות העיקרית של אירופה על פני ארה"ב בעת הזאת הינה מדיניות הבנק המרכזי, שצפוי להמשיך להוריד ריבית ולהקל את התנאים הפיננסיים ביבשת. זאת לאור המשך התמתנות משכנעת באינפלציה, בניגוד לארה"ב בה המכסים מציבים דילמה קשה מאוד עבור הבנק המרכזי בגזרה זו.

ענף הטכנולוגיה מפגין עמידות

על רקע סערת 100 הימים הראשונים של טראמפ בבית הלבן, צריך לקחת בחשבון שהנתונים בפועל עדיין רחוקים מאוד מלהציג את התמונה השחורה שהסתמנה משוק ההון באפריל. נתוני שוק התעסוקה מציגים יציבות נאה ונתוני האינפלציה הפתיעו לטובה בהתמתנותם בחודש החולף, הן בגזרת מדד המחירים לצרכן והן ליצרן. נתוני הצריכה גם הם חזקים, אולם מיוחסים במרביתם להקדמת רכישות טרם הטלת המכסים. נתון הצמיחה השלילי לרבעון הראשון נבע בעיקר מסיבות טכניות של עליה חריגה מאוד בייבוא, גם כן על רקע הקדמת הזמנות טרם כניסת המכסים לתוקף. עיקר החולשה מופגנת בסקרי הציפיות, שמושפעים באופן מובן ביותר מאי הוודאות הרבה שאופפת את הכלכלה כיום. כמו גופי המחקר הפיננסים המתקשים לספק תחזיות מבוססות ברמת המאקרו, גם לחברות קשה לספק תחזיות מהימנות לגבי עסקיהן בעת הזאת. בעונת הדו"חות הנוכחית ניתן אכן להבחין בלא מעט חברות שמפחיתות תחזיות קדימה לאור המכסים והגישה הזהירה יותר של צרכנים. מדובר בחברות מתחומי צריכה, קמעונאות, תיירות  ותעשייה. מצד שני, תחום שבולט בעמידותו וממשיך לספק תחזיות נאות הינו ענף הטכנולוגיה. על אף הסנטימט המאוד שלילי כלפי הסקטור בתחילת השנה, טרם ישנן עדויות בשטח להאטה בהשקעות בפיתוח של פלטפורמות AI והשקעה בתשתיות בתחום, הן ברמת החומרה והן התוכנה. מי שעוקב מקרוב אחרי התחום חווה בחודשיים האחרונים תדירות חסרת תקדים של פרסומים ופיתוחים מצד המפתחים המובילים בתעשייה. באופן שבאמצע החודש היה נראה כבלתי סביר לחלוטין, ענף הטכנולוגיה היה זה שבלט לטובה בביצועיו באפריל. צריך לזכור ששוק המניות האמריקאי הינו באופן מסוים play של חברות טכנולוגיה וצמיחה. במידה וחברות הטכנולוגיה, בדגש על הביג טק, יחזרו להיות חביבות המשקיעים, סביר מאוד שה-Sell America Trade ילך וידעך.

אירועים כלכליים מרכזיים מהחודש החולף:

ארה"ב

• המשק האמריקאי הוסיף באפריל 228 אלף משרות, הפתעה יפה מעל הצפי של 135 אלף. נתוני חודש קודם עודכנו מעט מטה. מגזרי בריאות, שירותים סוציאליים ותחבורה בלטו בגיוסים. המגזר הממשלתי איבד מעט משרות, כחלק ממדיניות הקיצוצים של הממשל. שיעור האבטלה עלה ל-4.2% מ-4.1% בחודש הקודם. השכר השעתי עלה ב-0.3% והקצב שנתי ירד ל-3.8% מ-4% בחודש הקודם.
• מדד המחירים לצרכן ירד באפריל ב-0.1%, לעומת צפי לעליה של 0.1%. זוהי ירידה חודשית ראשונה מאז מאי 2020. הקצב השנתי האט ל-2.4%. מדד הליבה עלה ב-0.1% בלבד, לעומת צפי של 0.3%. הקצב השנתי האט לרמה של 2.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2021. ירידת מחיר הנפט תרמה לירידה במחירי האנרגיה בחודש החולף, לצד ירידות במחירי טיסות וביטוחים.
• על פי האומדן הראשון, התוצר האמריקאי התכווץ ברבעון הראשון ב-0.3% (במונחים שנתיים). עליה חדה וחריגה בייבוא תרמה לנתון השלילי, על רקע הקדמת רכישות והזמנות, טרם כניסת המכסים לתוקף. הצריכה הממשלתית גם היא התכווצה, על רקע מאמצי הממשל לקצץ בהוצאות. הצריכה הפרטית הציגה עליה ממותנת ביחס לרבעונים הקודמים.
• מדד ה-ISM למגזר התעשיה ירד באפריל לרמת התכווצות של 49 נקודות, מ-50.3 לפני חודש. הזמנות חדשות, צבר הזמנות ורכיב תעסוקה תרמו לירידה. רכיב המחירים עלה לרמה הגבוהה ביותר מאז יוני 2022. מדד מגזר השירותים ירד לרמה של 50.8 נקודות, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני שנה שעברה. רכיב תעסוקה בלט בחולשתו, וכן גם סעיף צבר הזמנות.
• המכירות הקמעונאיות עלו באפריל בחדות ב-1.4%, מעט מעל הצפי של 1.3%, זאת עקב בקדמת רכישות של משקי בית טרם כניסת המכסים לתוקף, בעיקר של רכבים. הקצב השנתי האיץ ל-4.6%, מ-3.5% בחודש קודם לכן.

אירופה

• ה-ECB הוריד כצפוי פעם נוספת את הריבית ב-0.25% לרמה של 2.25%, הורדה שביעית מאז החל תהליך ההקלה ביוני 2024. זאת לאור התגברות הביטחון של הבנק המרכזי לגבי חזרת האינפלציה ליעד של 2%, כאשר גם אינפלציית השירותים ולחצי השכר מציגים התמתנות.
• על פי האומדן הראשון, התוצר של גוש האירו צמח במפתיע ברבעון הראשון של השנה ב-0.4%, לעומת צפי של 0.2%. הנתון המפתיע התפרסם על רקע התמתנות עקבית באינפלציה והקלה בשיעור הריבית ביבשת.
• האינפלציה בגוש האירו האטה לקצב שנתי של 2.2%, מ-2.3% בחודש הקודם. מדד הליבה התמתן באופן נאה לרמה שנתית של 2.4%, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 2021.
• מדד מנהלי הרכש של מגזר התעשיה בגוש האירו עלה באפריל באופן זניח לרמה של 48.7 נקודות, כאשר רכיב התפוקה עולה ורכיב התעסוקה יורד. זוהי רמת ההתכווצות המתונה ביותר מזה 27 חודשים. מדד מגזר השירותים חזר לטריטוריית התכווצות וירד לרמה של 49.7 נקודות.
• המכירות הקמעונאיות בגוש האירו עלו באפריל ב-0.3%, לאחר 4 חודשים ללא עליה. השיעור השנתי עלה ל-2.3% מ-1.8% בחודש קודם לכן.
• מדד הסנטימנט הכלכלי של גוש האירו צנח החודש בחדות לרמה שלילית של 18.5-, מ-39.8 נקודות בחודש הקודם. זוהי הרמה הנמוכה ביותר מאז דצמבר 2022, המשקפת חוסר וודאות רב לאור הטלת המכסים מצד ארה"ב.
• שיעור האבטלה בגוש האירו ירד לרמה של 6.1%, השיעור הנמוך ביותר מאז החלה המדידה.

ישראל

• אפריל נפתח עם פרסום נתוני הרכישות בכרטיסי אשראי שהצביעו על המשך גידול בחודש בפברואר בהיקף של 0.7% לעומת תחזית מוקדמת של בנק ישראל (ב"י) לירידה בהיקף בפברואר. יחד עם הערכות מוקדמות בגין נתוני חודש מרץ שמצביעים על עלייה נוספת של מעל 3%, עוד מוקדם להצביע על התמתנות בביקושים המקומיים ברבעון הראשון של השנה. מן הצד השני, סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס הצביע על אופטימיות גם העסקים בענפי המשק השונים. חיזוק לכך התקבל בסוף החודש כאשר פורסם המדד המשולב של ב"י שהצביע על המשך עליה מתונה בפעילות הכלכלית במשק בתוספת תיקון רטרו-אקטיבי כלפי מעלה של המדד לחודשים ינואר ופברואר. בהמשך לאופטימיות הצרכנים והקמעונאים, לקראת סוף אפריל פורסמו נתוני התעסוקה בישראל שהצביעו על עליה קלה בשיעור התעסוקה במשק – 60.8% יחד עם שיעור אבטלה שנותר בשיעורי שפל – 2.9% כך שעל פניו ניתן לומר, ש"העסקים כרגיל" בכל הקשור למצב הצרכן הישראלי.
• עוד בנתונים, כלכלני חברת הדירוג פיץ' הותירה באפריל את דירוג האשראי של ישראל ואופק הדירוג ללא שינוי – A עם תחזית שלילית. כמו-כן, ארגון ה-OECD הוציא סקירה שנתית על כלכלת ישראל ובו ציין לחיוב את עמידות הכלכלה בישראל למצב הלחימה הנוכחי.
• צמיחה – ב"י הוריד באמצע החודש את תחזית הצמיחה שלו לכלכלת ישראל לשנה הנוכחית ולשנה הבאה, ל-3.5% ו-4% בהתאמה על רקע החשש מהשפעת מלחמת הסחר על היקף הסחר העולמי.
• ריבית ב"י – הריבית במשק נותרה ללא שינוי באפריל ברמה של 4.5% כאשר ב"י הדגיש בהודעתו את הסיכונים הקיימים במשק ובעיקר, האצה אפשרית בתוואי האינפלציה והמשך הלחימה שעשויה לגרור עליה מחודשת בפרמיית הסיכון של ישראל, כגורמים המשפיעים על מדיניותו הזהירה ואת הותרת הריבית ללא שינוי בעת הנוכחית.
• מדד המחירים לצרכן – מדד מרץ שפורסם ב-15.04 הפתיע לרעה ועלה בשיעור של 0.5% כאשר ממוצע תחזיות החזאים בשוק ההון עמד על 0.3%. המקור העיקרי להפתעה היה סעיפי הפירות והירקות שעלה בשיעור של 0.7% וסעיף הדיור שעלה בשיעור של 0.9%. על אף העלייה במדד המחירים אשר יצרה לא מעט רעש תקשורתי, הרי שמרבית חזאי שוק ההון לא שינו את תחזיותיהם לגבי שיעור האינפלציה ב-12 החודשים הקרובים, יחד עם הערכותיהם להפחתות ריבית ב"י שתגענה בעקבות ההתמנות הצפויה בקצב האינפלציה לכ-2.5% במונחים שנתיים, עם שונות קלה בין החזאים השונים.

אחר

• מדד המחירים הסיני ירד באפריל ב-0.4%, לעומת צפי של 0.2%-. הקצב השנתי נותר ברמה שלילית של 0.1%-. הייצוא הסיני זינק החודש לשיעור שנתי של 12.4%, מ-2.3% בחודש קודם לכן, עקב הקדמת רכישות טרם כניסת העלאת המכסים לתוקף. הייבוא המשיך להיוותר בטריטוריה שלילית של 4.3%-, המשקפת ביקושים מקומיים חלשים.
• מדד המחירים ביפן ירד מעט לקצב שנתי של 3.6%, מ-3.7% בחודש קודם לכן. מנגד, מדד הליבה האיץ לרמה שנתית של 2.9% ומצוי במגמת עליה עקבית מאז יולי שנה שעברה.

ביצועי האפיקים השונים בחודש החולף (בסוגריים מתחילת השנה):

מניות

• חודש תנודתי ועמוס בתהפוכות הסתיים בשינויים מתונים במדדי המניות המרכזיים בעולם. מדד ה S&P 500 ירד ב 0.8% (5.3%-), על רקע תוכנית מכסים אגרסיבית מאוד של טראמפ, הצהרות לגבי אפשרות של פיטורי נגיד ה-FED וסיום החודש עם דחייה של רוב המכסים, הצהרות ממותנות לגבי מו"מ מול שותפות סחר, וכן לקיחת צעד אחורה לגבי פיטורי נגיד ה FED. מדד ה Eurostoxx 600 האירופאי ירד ב-0.7% (5.1%), על רקע חששות מפני מלחמת סחר מצד אחד, והמשך הקלה במדיניות המוניטארית והאינפלציה מצד שני. מדד השווקים המתעוררים עלה ב-0.5% (2.8%). ברזיל והודו הובילו את המגמה החיובית, כאשר סין הציגה ירידות לאור היותה במוקד מלחמת הסחר של טראמפ.
• חודש תנודתי מאוד בא לידי ביטוי גם ברמת התהפוכות במומנטום של הסקטורים השונים במהלך החודש. לבסוף, אפריל הסתיים עם שונות לא גבוהה במיוחד ביניהם, למעט סקטור האנרגיה שבלט לשלילה באופן חד, לאור צניחת מחירי הנפט על רקע התגברות החשש ממיתון ופגיעה בסחר העולמי. סקטור הטכנולוגיה סיים כמוביל, לאחר תיקון חד מאוד לקראת סוף החודש ודו"חות טובים של מרבית החברות בענף עד כה.
• מניות בישראל – חודש אפריל האיר פנים למשקיעי המניות המקומיים, ייתכן ועל רקע ההשפעה הנמוכה יחסית של מלחמת הסחר על המשק המקומי. מדד ת"א 35 סיים בעליה של כ-4.1% בהובלת מניות הבנקים ( 6.65% ) , מדד ת"א 90 סיים בעליה נאה יותר של כ-5.3% . הגדיל לעשות מדד הנדל"ן המקומי שעלה בשיעור של כ-7.5%.

אג"ח ומטבעות

• שוק האג"ח, בדומה למניות, חווה גם הוא חודש תנודתי מאוד רווי בתהפוכות. תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים ירדה בסיכום חודשי ב-5 נ"ב (41-) לרמה של 4.16%, זאת לאחר שבמהלך החודש התשואות עלו לא מעט. אג"ח חברות בינוני בדירוג השקעה עלה באפריל ב-0.6% (2.7%). אג"ח HY פתח מרווחים וירד בסיכום חודשי ב-0.1% (0.8%), זאת בזמן שאג"ח ממשלתי מקביל רשם עליות שערים.
• שוק האג"ח המקומי גם כן רווה נחת בחודש אפריל כאשר מדד האג"ח הכללי עלה בשיעור של 0.96%  בהובלת האג"ח הממשלתיות השקליות הארוכות – שרשמו תשואה חיובית של 2.3%  החודש.
• הדולר נחלש החודש בחדות מול סל המטבעות העולמי בשיעור של 4.6% (8.3%-). זאת על רקע תוכנית המכסים, שהעצימה את החשש מאיבוד מעמדה הייחודי של ארה"ב בעולם כמעצמה כלכלית ואיבוד מעמדו של הדולר כמטבע רזרבה. היחשלות הדולר היתה רוחבית ובלטה במיוחד מול המטבעות האירופאים, בדגש על הפר"ש. האופטימיות בשוק המקומי לא פסחה גם על שער החליפין של הדולר שרשם ירידה של 2.18%  מול השקל.

למידע על ניהול תיקי השקעות
(לבעלי הון פנוי של 300 אלף ש"ח ומעלה)

לסקירות ומאמרים נוספים בנושאי השקעות לחצו כאן >>